תקינה

כל מי שהשתתף אי־פעם בפרוייקט גדול ורב־משתתפים (אם כתאילנדי אצל רן , ואם בכל פרוייקט אחר) ודאי מכיר בחשיבותה של התקינה, שבלעדיה התוצר המופק מבולבל, מבולגן ובלתי־אחיד (במובן השלילי). תקינה בפרוייקט כגון זה צריכה להעשות בשתי רמות: הרמה הטכנית והרמה התוכנית.

תקינה טכנית

מבחינתי, הייתי תוקן שימוש בתוכנות חופשיות בלבד, אבל אני ריאלי - רוב דוברי־העברית משתמשים ב־Microsoft Word כמעבד-תמלילים. לכן, החלטתי לאפשר שתי אופציות ליצירה ועיבוד של התרגומים: Word וכל השאר.
[הערה טכנית להמשך: HTML, ר"ת HyperText Markup Language, הוא הפורמט הבסיסי והנפוץ ביותר שמשמש לתוכן טקסטואלי ברשת האינטרנט - הרוב המוחלט של הדפים ברשת הם מבוססי־HTML. באופן טבעי, האתר יוצג בסופו־של־דבר ב־HTML].

תקינה ב־Word

הדבר החשוב ביותר הוא שיצא פלט HTML (על-ידי File>Save as ובחירה ב־HTML כפורמט) נורמלי, עם שמות מאמרים ב־header 1 ושמות סעיפים ב־header 2 (מגדירים את הסגנון בצד שמאל למעלה, משמאל לבורר־הפונטים). המסמך צריך להיות מעוצב כמה שיותר קרוב לעיצוב שבארדאלאמביאון. השוליים יהיו השוליים הסטנדרטיים של Word, וגוף־המסמך יהיה בסגנון body סטנדרטי.

תקינה במעבדי־תמלילים אחרים

אתם יכולים להתשתמש בכל מעבד־תמלילים או עורך טקסט/HTML שתרצו, ובלבד שתעצבו את הטקסט על־פי המאפיינים הבאים, ושתהיה אפשרות ליצוא ל־HTML שיכלול את אותם מאפיינים:

• שמות מאמרים יהיו ב־<h1> (או ב"גודל ראשי" בכל מעבד־תמלילים עם אפשרות לייצוא HTML).
• שמות סעיפים יהיו ב־<h2> ("גודל משני").
• העיצוב צריך להיות קרוב עד כמה שאפשר לזה של ארדאלאמביאון ("Use the Source, Luke", במקרה הצורך).
  

אני, אישית, משתמש ב־Composer של Mozilla, שתומך בעברית בצורה מצויינת, כחלק מתמיכתו ב־Unicode. מבחינתי, זה עורך ה־WYSIWYG האופטימלי לטקסטים עבריים פשוטים ב־HTML.

תקינה תוכנית

התקינה התוכנית מתחלקת לשני סוגים:

• תקינה סגנונית.
  דבר שתמיד צריך לזכור, ושנורא קשה לעמוד בו, הוא שאנחנו מתרגמים את ארדאלאמביאון, ולא כותבים טקסט חדש משל עצמנו. מה שזה אומר, זה שיש לנו את המרווח הגדול שיש למתרגם באשר הוא מתרגם, אבל לא הרבה מעבר לזה. באופן כללי אני בעד תרגום עם חופש רב והמנעות מעקיבה צמודה מדי אחרי המקור, אבל אסור לנו לשכוח שכאן מדובר בטקסט מחקרי/מדעי, על כל מה שמשתמע מזה.
כאשר מתרגמים טקסטים כמו ארדאלאמביאון, בהם יש חשיבות רבה לדיוק בכתיבת המילים הזרות (הרי לא נוכל להגיד שסיומת הקניין בקווניה היא -ו. זה o- או u-?), חשוב לדייק בכתיבת המילים. ברור שהכתב העברי לא מתאים לכך, ולכן נראה לי שהכלל הבא יפתור את הבעיה מצד אחד, אך לא יכניס עודף מילים בכתב לטיני בטקסט עברי:

• תקינת מונחים.
נושא שדי חסר בכל הפרוייקטים של נומנור הוא תקינת המונחים - כל אחד משתמש במונח שבא לו, ויוצא סלט. תקינה מלאה של המונחים הטולקיניים היא נושא סבוך ועצום, שתקינתו בפרוייקט הזה תהיה מיותרת, יחסית, ומסרבלת. לעומת זאת, תקינת מונחים בלשניים היא חשובה מאוד, וקלה בהרבה. פירוט של המונחים האנגליים ומקבילותיהם העבריות מופיע בעמוד נפרד.
כדי להפוך את נושא התקינה לקל הרבה יותר לתחזוק, אנא סמנו כל מונח טולקינאי לא טריוויאלי (לא פרודו ולא קווניה, אבל כן תיאודן ואספאלות) בסימן @ צמוד (תיאודן@, אספאלות@) וכל מונח בלשני לא טריוויאלי שלא מופיע ברשימה ב-#. כך, יהיה הרבה יותר קל אחרי זה לעבור על זה. כל מושג אחר שלדעתכם צריך להיות אחיד בכל התרגומים - סמנו אותו ב-%. אל תתקמצו בסימונים - עדיף סימון מיותר על משהו שנפספס.

הערות למגיהים.
אם יש לכם, המתרגמים, הערות בקשר לטקסט שאתם רוצים לחלוק עם המגיהים שיעברו על הטקסט שלכם, הוסיפו אותן בתחימה ב-/* ו-*/, כך: /* זוהי הערה */.

תקינת שמות־ספרים מופיעה ברשימת־המונחים. <26/9/2003>

לפי הנהוג בהדפסה מקצועית בעברית, המקף שמסמן שייכות או סמיכות בעברית הוא מקף עליון (־), ולא סימן המינוס (-), ולכן יש לכתוב "בני־לילית", ולא "בני-לילית". כיוון שבמערכת־ההפעלה Windows אין אפשרות קלה להקלדת מקף עליון, אפשר להשתמש בסימן טילדה (~) במקום. בגרסה הסופית כל הטילדות תשוננה למקפים עליונים. הקלדת מקף עליון ישירות ב־Windows יכולה להתבצע בעזרת התוכנה הזו. בגנו/לינוקס ובכל מערכת שתומכת ב־X11 וב־Xkb, ניתן להוסיף תמיכה במקף עליון בעזרת כיוונון קל של קבצים. ראשים וזנבות של תחיליות וסופיות, וכן מקף המסמן טווח מספרים, יכתבו כרגיל (-). <28/5/2004>


[חזרה לעמוד הראשי]