נבואתו השניה של מאנדוס

אלה הדברים אשר אמר מאנדוס בהכרזת-נבואתו, עת הואלאר ישבו למשפט בואלינור; וממנה שמועה לוחשה בקרב בני לילית אשר במערב: כי בבוא העת יזקין העולם, והאיתנים יעייפו ממשמרם; אז מורגות', בראותו כי תנומה תאחז בשומרים, ישוב מבעד לשער-הלילה מן הריקנות נטולת-הזמן אשר מחוץ, והוא ישחית ויהרוס את השמש והירח. אז יעוט עליו איארנדיל, כגחלת צורבת של לובן, ויגרשו אל מחוזות האוויר. או אז יתחבר ויערך הקרב האחרון בשדותיה של ואלינור. כי ביום ההוא טולקאס יאבק במורגות', ועל ימינו יתייצב איאונווה, ועל שמאלו יעמוד טורין טוראמבאר בן הורין, והוא שב ממקום-אחריתם של בני אדם בסוף-ימי-עולם; כי חרבו השחורה של טורין היא אשר תנחית את המכה הממותת על מורגות', ותביא עליו את קיצו ואחריתו הסופית; ובכך ינקמו ילדיו של הורין וכל בני האדם.

לאחר זאת תשובר הארץ, ותיעשה מחדש. הסילמארילים יובאו ויוצאו מהאוויר ומהארץ ומהים, כי איארנדיל אז ירד ויניח מידיו את האבן הלוהבת אשר ניתנה לו למשמר. אז יטול פיאנור את שלושת אבני-היקר, וישאם אל יאבאנה קמנטארי, והוא יבקעם, ובאש אשר בהם תצית יאבאנה מחדש את מאור שני העצים, ואור גדול ורב ישפע מהם; והריה של ואלינור ישוטחו עד דק, למען יבוא האור לכל קצוות התבל. ובזה האור יצעירו האלים, ובני לילית יעורו, וכל מתיהם יקומו ויעלו, וכוונת אילובאטאר אשר נועדה להם הנה תבוא למילויה. אולם אודות בני אדם לא דובר בנבואת מאנדוס, ואין היא מציינת אלא את טורין לבדו; כי עבורו יוודע מקום בקרב בניהם של הואלאר.