על קירדאן

מתוך כרך 12 של ההיסטוריה של הארץ התיכונה 'עמי הארץ התיכונה' הפרק 'כתובים אחרונים', עמ' 392-377; תירגם י. ווליס.

משמעות המילה בסינדארין היא 'בונה הספינות, והיא מתארת את תפקידו בדברי ימי שלושת העידנים . אולם שמו המקורי, שדובר בין הטלרי בני שבטו, מעולם לא נזכר. בקורות ימי העידן השלישי (בשנת 1000 בקירוב [כפי שסופר בנספח ב' לשרה"ט]) נאמר כי הוא ידע להרחיק ראות, ולחזות את הנולד יותר מכל יושבי הארץ התיכונה; לא כדרכם של האיסטארי (שמוצאם מואלינור), אולם כדרך שאפילו שועים כאלרונד, גאלאדריאל וקלבורן לא היו מסוגלים.

קירדאן היה מבני הטלרי, מהבכירים שבין אלה שלא הובאו לואלינור, ונודעו כסינדאר, בני לילית האפורים. הוא היה מקורב לאולווה, אחד משני מלכי הטלרי, ומנהיגם של אלה מהם שעברו מעבר לים. הוא היה על כן גם מקורב לאלווה, אחיו הבכור של אולווה, שנודע כמלכם-העליון של כל הטלרי היושבים בבלריאנד, גם לאחר שהסתגר בממלכה השמורה של דוריאת. קירדאן ואנשיו לא נדמו לשאר הסינדאר, ונבדלו מהם. הם שימרו את שמם הקדום, הטלרי (שהשתנה בסינדארין המאוחרת ל'טליר' או 'טלרים'), והיו לעם מובדל שדיבר בניב עתיק משל שכניו. הנולדור קראו להם 'פאלמארי', 'בני-הגלים', ואילו הסינדאר האחרים פאלאתרים, 'יושבי החופים סחופי-הקצף'. סופר כי היה זה בימי המתנתם הארוכה של הטלרי לאי הצף, עליו הובאו הואניאר והנולדור מעבר לים, שקירדאן נתן דעתו על אומנות בניית הספינות; כי הטלרי קצו בהמתנה, ולא אבו עוד לחכות. אף על פי כן, סופר כי בזכות נאמנותו לשאריו, היה קירדאן למנהיג אלה אשר ביקשו אחר אלווה, משזה אבד ולא הגיע לחופים, להפליג מהארץ התיכונה. כך נמנע ממנו הדבר בו חפץ יותר מכל: לראות בממלכה הברוכה, ולשוב ולפגוש באולווה ובקרוביו שלו. אולם מזלו לא היטה לו חסד, והוא לא בא לחופים, עד אשר מרביתם של הטלרי, בני סיעתו של אולווה, עברו מעבר ים.

סופר כי אותה שעה ניצב לבדו, משקיף על הים. לילה ירד סביב, אך ממרחקים צדה עינו שביב-ניצוץ מהאור השפוך על ארסיאה, בטרם נמוגה במערב . אז קרא בגרון ניחר: "עוד אבוא בעקבות האור, ולו לבדי, אם איש לא ימצא לי; כי הספינה אשר הכנתי הנה נשלמה." אך בעצם אומרו את המלים, חש בלבו כי הוגד לו מה, והוא ידע כי מן הואלאר נשלח אליו; כי במחשבתו לא זכר אלא בת-קול שדיברה אליו בלשונו שלו. והקול הזהירו לבל נסות את הסכנה, כי כל כשרונו ותבונתו לא יהיה בם לבניית ספינה שתוכל לרוחות ולגלים של ים המערב, עד אם יחלפו שנים ארוכות. "שב בנחלתך לזמן הזה, כי בבוא העת יוכיחו מעשי-ידיך את ערכם, ויזכרו בשיר ומזמור שנים רבות."
"הנני ואציית," השיב קירדאן, והנה נדמה לו כי ראה (ואולי היה זה בחזיון) ספינה לבנה שטה ממעל, בוהקת כפנינה, והיא מפליגה מערבה בעד לאוויר. והנה בעוד זו נמוגה במרחק, התברקה פתאום ככוכב בהיר, עד כי קירדאן בהביטו ראה את צילו מוטל על החול. אנו יודעים עתה כי היתה זו נבואה שעתידה היתה להתגשם; כי היה זה בזכות התלמדותו אצל קירדאן, ובעצתו וסיועו, שאיארנדיל בנה את אותה ספינה, על סיפונה הגיע מקץ ימים לחופי ואלינור. מאותו לילה ואילך היה קירדאן חוזה ורואה בדברים של חשיבות שעתידים להיות, כפי שאיש מבני לילית שבארץ התיכונה לא ידע לראות.