תאריך: 14 ביוני 2000

מאת: Y. Welis

נושא: המכתב השני מלבנית

כן, גבירותי ורבותי, המכתב שני הגיע היום. שלחתי את מכתב התגובה שלי (מס' 2) לפני יותר משבועיים, ושוב ביום ראשון, בדואר רשום, כדי לוודא שהוא אכן יגיע. מסתבר שהוא הגיע כבר במשלוח הראשון, אלא שעיכובים שונים מנעו את שליחת התשובה. להלן מבחר מתוך המכתב שקיבלתי. כולל תשובות לשאלות הגדולות!!

...לפני הכל רצוני לומר לך שמכתביך עוררו בי ובמשפחתי התרגשות ושמחה גדולה. אשר למכתב השלישי - אני שמחה מאוד מאוד שתרגמת את ''הקוסם מארץ עוץ''. זו יצירה מקסימה וגם הסרט שהסריטו על פי הספר יפה מאין כמוהו, ומעניין גם סיפור חייו של היוצר, ששבע הרבה תלאות עד שמצא מו"ל שהסכים להדפיס את ספרו.

באשר לשאלותיך:

1) הנספחים לספר לא תורגמו בזמנו, ואני חושבת שהדבר נעשה משיקולים כלכליים. הוצאת זמורה-[ביתן-מודן] היתה אז בראשית דרכה, ענייה וחסכנית, וגם באנגלית יש הוצאות שונות של הספר שבהן הטקסט מופיע בלי נספחים. אני לא התנגדתי; בעיני הספר הוא בעיקרו של דבר יצירה ספרותית ולא קוסמולוגית.

2) השם "בני-לילית". בחיפושי אחר תרגום למלה elf הגעתי למילון הגרמני-עברי של טור-סיני, והוא מתרגם elfe כ"בני לילית". בעיני זה נראה פיתרון מקסים, ואימצתי אותו. לטור-סיני היה חוש לשוני נפלא. עלי להודות שלא חקרתי את המקורות העתיקים שאתה מזכיר.

האם השלמתי עם המהדורה החדשה? בשום אופן לא. אחר הופעתה (לפני זה לא התייעצו אתי) כתבתי ל[אהד] זמורה מכתב זועם. כתבתי שאני מבדילה בין הגישה למונחים ובין היחס ללשון התרגום. בעניין המונחים אני מוכנה לוותר. ה"עלפים" (למעשה זה לא תרגום אלא תעתיק, שבו e האנגלית מוחלפת ב-ע' העברית, כמו ביידיש) הם מונח שכבר השתרש אצלנו בספרות הבדיונית, ואני מוכנה להשלים עם זה. לא כן היחס לשפת התרגום. שאלתי את זמורה, מדוע הרשה לע.לוטם לעשות בתרגום שלי כבתוך שלו? אין לו, ללוטם, שום רגישות לשונית ואין לו כישורים של עורך. הבאתי כמה דוגמאות. זמורה הבטיח לי, באותה שיחה (בטלפון) לקיים בירור בנידון, להזמין את שנינו ועוד בורר בעל סמכות. הוא לא קיים את הבטחתו.

אני מתלבטת בלבי אם לפתוח במלחמה. בעצם זה הזמן, אחרי שוק [=שבוע] הספר. במקרה זה יש לי שאלה אליך: האם אני רשאית לשלוח להוצאת זמורה את שני המכתבים הראשונים שלך? אני לא אעשה זאת בלי קבלת רשות, ובהחלט אבין אם אתה, כמתרגם צעיר, רוצה להישאר מחוץ לוויכוח ציבורי כזה.

אשר לפגישה אתכם - ראשית יולי נראה לי תאריך רצוי ומתאים. ושוב - גרמתם לי, אתם ידידי טולקין ואתה בעל היוזמה - שמחה גדולה.

שלכם,

רות לבנית.

וווף! מגדלים קרסו בעשן, רבותי. אין נספחים. מעולם לא היו. ההוראה לכך, ניתן לשער, באה מלמעלה. נכון לומר שהיה רצוי אילו היא היתה מעיינת בהם, אבל נראה שהיא לא התעניינה בכך מעבר לעלילה עצמה שבגוף הספר. ידועה לי מהדורה אחת של המקור שחסרה את הנספחים (בכרך אחד, 1969) אבל אפילו אז, הסיפור על אראגורן וארוון מובא בכל זאת. אני אולי אנסה לבקש ממנה לתרגם אותו.

באשר ל''בני לילית'' - התאוריה שלי על ה''סגנון התלמודי'' כנראה לא תחזיק עוד הרבה זמן. שמעתי על טור-סיני, אבל לא על האמצאה הזו שלו. הוא היה בלשן מכובד מאוד בשנות ה-50, אבל כיום מעטים זוכרים אותו. אני אבדוק את המילון הזה בקרוב.

באשר ל''עלפים'' - אם זה נכון, הרי שטעותו של מר לוטם כפולה ומכופלת! התרגום של ''הדבורה זיוית'' נעשה בשנות ה-20 (בגרמניה), תקופה שבה אמנם נהוג היה לעיתים להביא תעתיק של מלים לועזיות עם האות ע' לציון E . אם זו הסיבה ל''עלף'' במקום ''אלף'', הרי שזה כמובן לא יותר מתעתיק ישן! זה ''אלף'' ו''אלפים'' כשה-א' בסגול.

זה הכל. אין סיבה להסכים לשינוי, וודאי לא אם הוא נעשה מחוסר-הבנה כה בסיסי. והוא גם לא השתרש בשפה. לא אם זה תלוי בי.

באשר למאבק - נו, יש לנו בעלת-ברית, ולא סתם, אלא זו שאחראית למקור. אני ארשה לה כמובן להעזר במכתבים שלי, ואולי אוסיף מאמר או שניים. השאלה היא באשר לסיכויים. זה תלוי בנוסח החוזה שעליו היא חתמה לצורך התרגום - מה נאמר שם לגבי זכויותיה ומה לא נאמר. לרוב זכויותיו של המתרגם הן מינמאליות עד אפסיות. ברור שהעריכה היתה מגמתית ומנוגדת לרוח התרגום שלה. השאלה היא אם מדובר ביותר מעברה מאתית. כידוע, אתיקה בארץ זו מילה נדירה. מעטים מאוד שומרים עליה.

באשר למפגש - כדאי לקבוע תאריך עד סוף החודש, לשבוע הראשון של יולי. הייתי מציע משהו בין 2.7 ל-6.7 (ראשון עד חמישי). אני מקוה שכל המעוניינים יוכלו להגיע.

אם מישהו מעוניין להציע רעיונות למכתב הבא, אני אשמח לשמוע.

י. ו.