דעות על הקהילה

אהוד מירון טרח וחקר חברי קהילה לדעתם בנושאים מרכזיים בנושא הקהילה. להלן תוצאות עבודתו. אהוד מתכוון להמשיך באיסוף תשובות, וכך להגיע לסקר שייתן תמונה מדוייקת מה הנושאים הבוערים ומה דעת הרוב בקהילה באשר לנושאים הללו.




בסקר זה יהיה אפשר לראות את הקהילה הטולקינאית מדעות שונות. הסקר נעשה על מנת שאולי נוכל לשפר קצת את הקהילה ואת הפורום, לפתח אותם וכן הלאה. אני מקווה שלאחר שתקראו מה אנשים אחרים חושבים על הקהילה, ומה הם חושבים שכדאי לשפר, תוכלו לעשות בזה משהו, ואולי למשש את מחשבותיהם.

בסקר זה, שאלתי כמה אנשים מן הקהילה את השאלות הבאות:
מה אתה חושב על הקהילה הטולקינאית הישראלית?
מה אתה חושב על החברים בקהילה?
מה אפשר/ כדאי או צריך לשפר בקהילה?
מהי מלחמת התרגומים בעיניך, מה אתה חושב עליה?

כמו כן, עצרתי כמה אנשים ברחוב ושאלתי אותם את השאלות הבאות:
האם שמעת אי פעם על ג'.ר.ר טולקין?
אילו ספרים של ג'.ר.ר טולקין קראת?
באיזו שפה קראת את הספר?
האם שמעת או קראת את התרגום החדש של שרה"ט? אם כן, מה אתה חושב עליו?
מה אתה חושב על הספרים שקראת?
האם שמעת פעם על הקהילה הטולקינאית? אם כן האם אתה חבר בה? או ששקלת להצטרף אליה? אם לא האם תשקול להצטרף לקהילה כזו?
האם אתה חושב שזה מוגזם שיש קהילה טולקינאית בארץ? או שאולי אתה מצדיק את כוונתם?
כמה מן האנשים ענו ברצינות, והתייחסו לסקר בצורה טובה, החלק השני, אותו דבר אך פחות.

אנשים מהקהילה

אילן אמינוב:

אז ככה -
על הקהילה:
הצטרפתי לקהילה לפני שנה כשאני חשבתי עליה כעל מקום קטן ומשפחתי, כולם הכירו את כולם, כולם צחקו עם ועל כולם, בקיצור אווירה פסטוראלית. כיום המצב הוא די דומה רק שיש יותר אנשים במשפחה הגדולה והמורחבת הזו, ואתה לא כל-כך זוכר את כולם ואת השמות שלהם. הקהילה בעלת מגוון דעות שונות וכמובן כולם בסופו של דבר מוצאים את "העמק-השווה" ואת דעת הביניים, או שהם מקבלים את דעת הרוב ומרותו.

על האנשים:
לרוב אפשר לחשוב כי רוב ה"חדשים" הגיעו והצטרפו בגלל הסרט, מה שנקרא בעגה המקצועית "הגל הראשון", אבל מתחת לפני השטח התברר שלפחות 50% מהמצטרפים הגיעו אמנם בגלל הסרט אבל קראו את הספרים לפני הסרט ולא ידעו על הקהילה עד הסרט. אלה שהגיעו בגלל הסרט ולא קראו את הספרים אצו רצו לקרא את הספרים כדי לדעת על מה אנחנו מקשקשים לנו ובכך זכינו בעוד "מוחות" תורמים לקהילה.
האנשים בקהילה הם מאוד נחמדים (אם כי לחלק מהם יש סעיף), הם מנסים לתת כמה שיותר אוירה ביתית וחמימה.

שיפורים:
כיום אני לא מוצא עוד מקום לשיפורים בתחום האינטרנטי, בתחום הקהילתי, הייתי רוצה לעשות יותר מפגשים וערבי גיבוש קהילתי, ולגבש את הקהילה לגוף אחד עם דעה אחת כללית לגבי העתיד של הקהילה, המטרה היא לצעוד עם הפנים לעתיד ובסופו של דבר לשבור את המעגל האינטרנטי ולצאת ממנו ואולי להקים עמותה או אגודה או אפילו מפלגה (אני לא צוחק).

מלחמת התרגומים:
לפי דעתי זה נושא שאבד עליו הכלח, מבחינתי המלחמה עדין לא גמורה כל עוד הספרים של לבנית לא נמצאים על המדף, המלחמה שלי - האישית - היא מול ההוצאה לאור, ולא מול ד"ר לוטם, הוא אמנם המציא את העברית מחדש אבל לי לא אכפת, כבודו במקומו מונח. אבל למה שההוצאה לאור תמנע ממני לקרא את התרגום האהוב עלי? למה עלי לחפש בחנויות יד שניה ולקנות ספר במחיר מופקע? למה אני צריך לסבול? ולמה שהקרובים אלי לא ייהנו משני תרגומים ויחליטו לבד איזה תרגום יותר עדיף?
לפי דעתי המלחמה יצאה מהגבול הישן שלה - הבין-אישי, ועברה למישור המקצועי וככה זה צריך להיות!
אני מצדי אמשיך להלחם ולשלוח להוצאה לאור כל שבוע מכתב וינדנד להם על זה.

אילן אמינוב (22)

מן התשובות של מר אמינוב, אפשר להבין שקשה לזכור את השמות של כל החברים בקהילה, כלומר צריך לעשות משהו בנידון. אולי לפרסם רשימת משתתפים?.
וגם, ראינו שרק לאחר הסרט נכנסו 50%, כלומר לפני הסרט הקהילה לא הייתה ידועה לרבים, מזה אפשר להסיק שיש מקום לשיפור במערכת הפרסום של הקהילה!.
שוב, בחלק של השיפורים, אמינוב כותב שצריך לשבור את המעגל החוץ אינטרנטי, ואפילו להקים מפלגה... זה גם חומר למחשבה.

רן בר-זיק:

מה אני חושב על הקהילה הטולקינאית:
אני חושב שהקהילה הטולקינאית היא אחת הקהילות המובילות והמוצלחות ביותר בארץ. קהילה שמפעילה מספר רב של אתרים איכותיים, מקיימת מפגשים תכופים וטיולים, פורום פעיל ומעניין.

תמהיל החברים בקהילה הוא מגוון, יש לנו צעירים בני 14 ומבוגרים בני שלושים וחמש, כולם חיים לצד כולם בהבנה שיש דבר אחד שמאחד בינינו: האהבה לטולקין וליצירתו. פורומים מרובים תחת חסות אורט מאפשרת לכולם להתבטא.
הקהילה מורכבת מאנשים איכותיים ממקומות שונים בארץ. חלק מהחברים התחברו ונפגשו מחוץ לקהילה אך כולם מתכנסים במפגשים/טיולים.

מה צריך לשפר: אפשר לשפר את היחס לצעירים בקהילה, אך יש להיזהר שזה לא יגרום לילדותיזציה של הפורום והקהילה. הייתי שמח יותר עם כל האנשים יהיו למדנים ויפרסמו יותר מחקרים מעמיקים. וכמובן שהייתי רוצה לראות את הקהילה מתרחבת וקולטת אנשים נוספים.

בנוגע למלחמת התרגומים: אני חושב שאם שני התרגומים היו על המדף אז לא הייתה מלחמה. עד אז אני אמשיך להתנגד לתרגום החדש והגרוע לפי טעמי - אך לא בפורום אלא באתרים שלי.

רן בר-זיק (25)

מדבריו של בר-זיק, אפשר לראות שהוא שבע רצון מהקהילה באופן כללי (טיולים ומפגשים, פורומים טובים) הוא טוען שההתייחסות לילדים החדשים היא לא מספיק טובה ומבקש לשפרה, אך עם זאת הוא מוסיף ואומר, שאין אנו צריכים לגרום ל"ילדותיזציה". הוא גם היה שמח אם היו מפרסמים יותר מחקרים מעמיקים ומעניינים בפורום מתקדמים. שוב, גם פה, ישנה הבעיה עם קליטת האנשים, בר-זיק טוען שהקליטה טעונת שיפור, כלומר מערכת הפרסום חלשה גם כן, אותה הבעיה כמו עם אמינוב.

רוני רוג'קין:

שלום אהוד,
הקהילה הישראלית, לדעתי, עדיין בדרכה להפוך לקהילה. לאחרונה, בגלל המפגשים התכופים ישנה התעוררות וגיבוש בין החברים השונים, אך עדיין אין הדבר מספיק.
קיימים אוהבי טולקין (אני מאוד לא אוהב את המונח "מעריצים") רבים מאוד שאין להם נגישות לאינטרנט, או שאין להם עניין בהשתתפות בפורומים השונים. אני לדוגמא, חובב מד"ב. אין לי עניין להשתתף בפורומים בנושא. על מנת שאכן קהילת טולקין הישראלית תהיה כזו, ולא רק בשם, מרכז הפעילות חייב לעבור מהאינטרנט. הפורום והאתרים השונים צריכים לתפוס תפקיד מלווה, תומך, אינפורמטיבי ולא עיקר ולב ליבה של הקהילה. אם תסיר את הפורומים כיום לא תישאר לך קהילה כי אם מספר מצומצם של חברים המדברים ביניהם.
בפורומים רשומים כיום כ 150 אנשים (באורט ותפוז), מהם כ 30 פעילים באופן קבוע. הגרעין הקשה של הקהילה מורכב מאנשי אתרי נומנור (רן וכל החבר'ה שעוזרים לו), ועוד כמה בעלי ידע נרחב. הייתי מעיז ואומר שלולא אותם 20 איש לא הייתה קמה כאן שום פעילות בסדר גודל שאנו רואים כיום. אותה קבוצה קטנה מאוד מחויבת לרעיון הקהילה ומנסה תמיד ליזום פעילויות לקידום הרעיון. אני מלא הערכה לאותם אנשים ואני גאה להכירם.
מלחמת התרגומים בעיני מיותרת. לדעתי העובדה שנוצרה מלחמה כזו מעידה רק על עוצמת הרגשות שהספר מעורר בנו. כל אחד מאתנו, במהלך הקריאה, יוצר לעצמו עולם עשיר של דימויים וקונטציות. בעת הניסיונות לתרגם את הספר קורה שדימויים של אנשים שונים מתנגשים וכאן מתחילה הסערה...
מלחמת התרגומים הגיעה לפסים אישיים מאוד לא מכובדים וטוב עשה זארן בשעתו כשאסר על דיונים בנושא בפורום.
דעתי האישית בנושא היא שככל המרבה כך משובח. ברגע שיהיו מספר תרגומים על המדף יוכל כל אחד לבחור את התרגום המתקרב ביותר לעולם הדימויים שלו. מאחר ואני קורא רק באנגלית הנגיעה שלי לנושא היא הדאגה על מה שמלחמה זו מעוללת לקהילה. כיום אני לא מאמין שניתן יהיה ליצור פרוייקט משותף לרן בר זיק, אילן שמעוני ועמנואל לוטם, לדוגמא, ואני מצר על כך מאוד. מדובר באנשים שאהבתם לטולקין ויצירתו אינן מוטלות בספק ומחלוקות אישיות מונעות מהם ליהנות משיתוף פעולה.
הפתרון, לדעתי, הוא להחזיר את תרגום ליבנית למדפים. דבר זה ימנע את הויכוחים שכן כל איש יבחר את שחשקה נפשו. לצערי הפתרון לא ישים, נכון להיום, וכך אנו נידונים להמשך מלחמות ומאבקים שמפלגים את הקהילה.


אשמח להרחיב או לענות לכל שאלות נוספות.
בברכה,
רוני רוחקין (בן 30).

רוחקין טוען כי קהילתנו עדין לא הגיעה למצב של קהילה ממש, רק לאחרונה לאחר המפגשים והטיולים התכופים התגבשנו יותר. הוא טוען (כמו אמינוב) שיש לשבור את המעגל האינטרנטי וליצור איזה גוף חיצוני של הקהילה למען אלה שאין להם אינטרנט, או כאלה שלא מעונינים בפורומים. הוא מוסיף וטוען כי בלי הפורומים אין שום קהילה חוץ מכמה אנשים המדברים בניהם ונפגשים מחוץ לקהילה, את עניין זה אפשר להוסיף לטענתו של אמינוב, שאי אפשר לזכור את השמות, אפשר להוסיף לדף הקשר הזה שהצעתי מקודם, רשימת טלפונים (כמובן רק מי שמסכים לפרסם את המס' שלו) שככה, גם אם לא יהיו פורומים, יהיה איזשהו גרעין (גדול יותר מעכשיו) המדבר בטלפון, נפגש וכו'.

אייתלאדאר:

שאלות נכבדות. לא בטוח שאוכל להשיב עליהן בקצרה כראוי, אבל אנסה:
אני חושב שקהילת טולקין הישראלית היא קהילה בעיקר צעירה ועם המון רצון טוב, ועם המון השקעה.
החברים בקהילה רובם מאד נלהבים ומשקיעים.

לשפר? להתחיל להתייחס קצת יותר ברצינות לנושא: לקרוא את המקורות האנגליים, להקפיד על עברית נכונה ועל תעתיק נכון של שמות (ועל ציטוט נכון של "עובדות" מעולמו של טולקין). לא רבים מקפידים על כך, לצערי.

מלחמת התרגומים בעיני יש לה שני פנים: פן אחד הוא מאבקם של חסידי תרגום לבנית להשיב למדפים את התרגום הישן שהם אהבו. זה יכול היה להיות מאבק צודק לולא השתמשו בו באמצעים פסולים, לדעתי - שזהו הפן השני, הכולל קטילה חסרת-אבחנה (לרוב) של המהדורה העברית החדשה, ודחייה של כמעט כל מה שקשור בה. למרבה הצער, מלחמת התרגומים מצד ה"לבניתיים" יורדת לעתים קרובות לפסים אישיים של זלזול והטחת האשמות (בלוטם). הנתיב הזה פסול בעיני. יש מקום לדון ביתרונות ובחסרונות של כל תרגום, אולם לפעמים הדבר נעשה בחוסר-אובייקטיביות ובחוסר-כבוד.
מצד שני, כמובן שאני לא לגמרי אובייקטיבי כאן, בהיותי אחד התומכים הגדולים ביותר של המהדורה החדשה.
בקיצור: התרגום החדש עדיף, התרגום הישן שגוי ולא ראוי, לדעתי.

אייתלאדאר (36)

אייתלאדאר (המבקש להישאר בעילום שם), טוען שיש לשפר בתעתיק שמות מן המקור ועל ציטוט נכון של עובדות, שלדעתו ולצערו לא רבים מקפידים על כך,שלדעתי זה מתחבר עם בקשתו של בר-זיק להגביר את המחקרים בפורום מתקדמים. הוא טוען שדרך ה"לבניתיים" היא פסולה, ולא ראויה.

אילן שמעוני (זארן)

קהילת טולקין היא אוסף של אנשים משני מחנות עיקריים:
טולקינאים בוגרים - עבורם הקהילה היא בראש ובראשונה תחביב, פועל יוצא של עניין מעמיק בכתבי טולקין,
טולקינאים צעירים - עבורם הקהילה היא בראש ובראשונה עניין חברתי, ובד"כ העניין הטולקינאי שלהם פחות משל הבוגרים.
באופן כללי הקהילה היא גוף רב אנרגיה חיובית, מה שמתבטא בפרוייקטים השונים שהיא מרימה. האוכלוסייה בקהילה ברמה גבוהה.

לגבי דעתי על טולקינאים בקהילה, את זה אני שומר לעצמי.

אינני אוהב את תרגום לוטם מכיוון שהוא כתוב בלשון עילגת, ומביכה אפילו. זו גם הסיבה שאני מאד אוהב את תרגום לבנית.
מלחמת התרגומים היא תוצאה טבעית של ההחלטה הבעייתית של ההוצאה לאור להעיף את התרגום המקורי מהמדפים. נכון לעכשיו כבר אין מלחמה בקהילה- יש חילוקי דעות, אבל אפילו אלה מצומצמים למדי. בזמנו, כשמלחמת התרגומים להטה, היא גרמה נזק רב לקהילה, וטוב שזה מאחורינו.


לגבי "לשפר את הקהילה"- אי אפשר "לשפר את הקהילה" - משום שהקהילה מורכבת מפרטים. אפשר להרחיב את הקהילה (ויש שאלה אם זה כדאי), אפשר לחזק את הקהילה (ביותר פעילויות, יותר כסף וכ"ו) אבל אי אפשר לשפר אותה.
כשלעצמי הייתי שמח לראות בקהילה יותר פעילים בוגרים, בני גילי.

אילן שמעוני (36)

אילן, מחלק את הקהילה לשני מחנות: הצעירים והמבוגרים, הוא טוען שמכיוון שהקהילה מכילה הרבה אנרגיה טובה, קמו כל הפרוייקטים הנהדרים הללו.
הוא אומר שאי אפשר לשפר את הקהילה, אבל אפשר להגביר את הפעילויות, ואפשר להגדיל את כמות הכסף, שזה אולי הפתרון לבעיית הפרסום ולבעיות רבות אחרות (אולי עם הכסף נוכל להחזיר את תרגום לבנית או אפילו להוציא תרגום משלנו!). הוא גם היה שמח אם היו עוד אנשים בגילו (שוב, בעיית קליטת האנשים ובעיית הפרסום)

דניאל מרגוליס (ארונאמו):

אני רואה שהקהילה היא קהילה מגובשת. הפורום האינטרנטי הספרותי היחיד שיוצא לטיולים מפרכים ומסעות ארוכים :-) הוא אנחנו. הקהילה היא קהילה בעלת גרעין קשה ויציב, הכולל משתתפים מכל הגילים, המינים והשכבות. מרכז הקהילה הוא, כמובן, בפורום אורט - והוא זה שמחזיק אותה בחיים. הקהילה הרימה פרוייקטים אדירים שראוי להעריך: האנציקלופדיה של ארדה, האטלס של ארדה, שיקום אתר הקהילה, הקמת פורומים רבים וטובים - ועוד פרוייקטים רבים (ואני מקווה שאחריהם בוא-יבואו נוספים, ולא פחות טובים). חברים מהקהילה ייעצו לישראל אובל בתרגום הכתוביות של הסרט. הקהילה הוציאה עלון שמעיד, בתקווה, על עתיד וורוד, ועוד ועוד...

חברי-הקהילה, כפי שהזכרתי, באים מכל שכבה ומקום בארץ. ישנם משתתפים וותיקים, ישנם חדשים, ישנם מבוגרים וישנם ילדים ובני-נוער - כולם שווים בפני כולם. חברי הקהילה מקיימים דיונים מעמיקים בנושא כל ספריו של ג'.ר.ר טולקין. רבים מגיעים למפגשי-פורום, וחלק העמיקו-חקור ולמדו את שפות בני-הלילית, תרגמו קטעים מספריו של טולקין, כתבו "סיפורי-המשך" לספריו או הלחינו מוסיקה בהשראתו. בכל אשר פנו, הצליחו יפה. רובם משקיעים במחקר ספריו, וכותבים הודעות מחכימות בפורומים.

מלחמת-התרגומים היא מלחמה בין שני מחנות: הלבניתיים והלוטמיסטים. היא החלה בהערה תמימה נגד הכריכה של הספר החדש, והתפתחה לממדים מפחידים ומכוערים.
ראוי להדגיש כי המלחמה, כיום, כבר שככה, ולא מתקיימים וויכוחים סוערים והטחת האשמות, אלא דיונים.
עוד יותר ראוי להדגיש כי המלחמה, כבר אינה סובבת את נושא ה"איזה תרגום יותר טוב ולמה?". היום הזעם הלבניתי נובע מהורדת תרגום לבנית מהמדפים, בגלל הצגת תרגומו החדש-לחלוטין של ד"ר עמנואל לוטם כעריכה לתרגום לבנית - כמהדורה חדשה, ותו-לא. אני מאמין שאם היו שני התרגומים עומדים על אותו המדף, בחנויות הספרים, בספריות ובעיקר בבתים - לא היה מתגלע שום וויכוח. שהרי ההוביט תורגם פעמיים, ועליו אין מלחמה - כי שני התרגומים נגישים, ואם אני מעדיף אחד מהם, תמיד אוכל לקנותו בחנות הספרים הקרובה לביתי.

דניאל מרגוליס (16)

אפשר לראות שדניאל מדגיש את כל הפרוייקטים הגדולים והרציניים של הקהילה, ומוסיף ואומר שאנו הקהילה היחידה שיוצאת למפגשים (שזה לא כל כך נכון, ישנו פורום מד"ב, הורות וכו') שוב, ישנה חלוקה לשני מחנות: לוטמיסטים ולבניתים... ושוב אותו פתרון להחזיר את תרגום לבנית למדפים.

אסף רקוביץ' (16)

אני חושב שהקהילה הטולקינאית הישראלית מגובשת מאוד ובעלת פעילות ענפה מאוד
ובמיוחד לעומת קהילות אחרות ברחבי העולם... ישנם המון חברים בקהילה חלקם
רציניים מאוד דבר שהוא טוב מאוד וחלקם פחות.
עצם המפגשים והפעילויות השונות מלכדים את הקהילה ותורמים רבות להרגשה הטובה בתוך
הקהילה , ישנו את הגרעין הקשה של הקהילה שמחזיק את הקהילה ועוזר לה רבות וכמובן
את האתרים השונים סביב הקהילה שעוזרים ותורמים רבות גם כן.
החברים בקהילה ללא יוצא מן הכלל ממי שהכרתי עד כה אנשים נחמדים וחכמים בצורה זו
או אחרת אבל כולם אנשים טובים אין בקרבנו אנשים רעים... עצם זה שישנם אנשים מכל
שכבות הגיל מגיל 10 אם אני לא טועה עד לגיל 36 מראה באמת שהקהילה פתוחה
לטולקינאים חדשים צעירים ומבוגרים כאחד ושתחום העיינין הטולקינאי בארץ גובר.
הקהילה טובה לי כמו שהיא ומבחינתי אין משהו רציני שזקוק לשיפור...
אני נכנסתי לקהילה ולפורום די בסופה של מלחמת התרגומים ולכן אני מעדיף שלא
להזכיר אותה ובכלל לא להתעסק בה , מה עוד שאני מאמין במקור (אני קורא רק
באנגלית את ספריו של טולקין מכיוון שאני מאמין שאיך שטולקין כתב אותם כך הם
"הכי טובים וברורים" ללא טעויות תרגום וכו') למרות שמי שלא יכול לקרוא באנגלית
המלצתי היא לקרוא את תרגומה של לבנית!.

אפשר לראות שדעותיו של אסף דומות לדעות של רבים אחרים:
# ממליץ על לבנית, אך קורא את המקורי.
# חושב שהקהילה שלנו במצב טוב מאד לעומת קהילות אחרות בעולם.

אהוד מירון (Sir Ehud Of Mirkwood)

הקהילה הטולקינאית:
הצטרפתי לקהילה לפני 5-6 חודשים, אפשר לומר שבאתי בגלל הסרט אבל אני קראתי את הספרים לפני כן, רק לאחר יציאת הסרט הקהילה התחילה ל"התפרסם" יותר.
הקהילה הטולקינאית בעייני היא הקהילה הכי מצליחה בארץ, ואולי גם בארצות אחרות, אנחנו מגובשים, חכמים, מצחיקים, ורציניים גם יחד, הקהילה זו המשפחה שלי, למרות שאני חבר בקהילה פחות זמן מאשר אנשים אחרים, אני זוכר את הסבלנות ואת ה"ברוך הבא" החם שהם נתנו לי כשכתבתי לראשונה שם.
יצרנו קשרים עם קהילות אחרות, שזה לדעתי מאד מועיל לקהילה, וגילינו שאנחנו הקהילה הטולקינאית היחידה שמארגנת מפגשים, טיולים ופרוייקטים כה נרחבים של גיבוש!

האנשים מהקהילה:
כמו שכתבתי הנ"ל, כולם סובלניים ונחמדים, לפעמים יש ויכוחים, לפעמים יש מריבות, אבל זה כמובן חלק נכבד מכל משפחה, ישנם שתי קבוצות מהקהילה, יש את אלה שמנסים לתרום בחכמתם (פרסום הודעות בפורום מחקרים), ויש כאלה שמנסים לתרום בעזרתם (עזרה בפרוייקטים כמו האטלס), אבל בכל מקרה כולם עוזרים וכולם תורמים לאחרים.
אני חייב לומר כשלראשונה נכנסתי לפורום ראיתי שישנם כמה אנשים הכותבים סיפורים פוסט טולקינאים וחשבתי שזה יהיה "קיטשי", אבל כשקראתי למשל את סיפורו הנפלא של גדעון אורבך, "שלהבת הגבירה" נדהמתי לדעת איזה כשרונות יש לנו בקהילה!.

כיצד אפשר לשפר את הקהילה:
אני לא בטוח שיש הרבה מאד מה לשפר בקהילה, לפחות לא במישור האינטרנטי, אני חושב כמו אילן אמינוב, שצריך לשבור את המעגל האינטרנטי ולהיפתח יותר לציבור, לפרסם את עצמנו יותר, וגם אני חושב שצריך להשקיע עוד קצת, כמו בענייני כסף....
ועוד נקודה שמפריע לי זה האי השקעה באתר הראשי של הקהילה, לדעתי האישית האתר נומנור הנפלא של רן בר זיק (יתברך שמו!), הרבה הרבה יותר מושקע, אתר הקהילה לא עודכן כבר שנה.
חוץ מזה, אני חושב שאנו צריכים לפתח את היחסים הבין לאומיים שלנו אם קהילות אחרות, התחלנו שיחות נחמדות עם הפורום הגרמני, וגם עם הפורום האנגלי אמריקאי, אבל כל אלה נשכחו כלא היו, חשוב לי לפתח את היחסים הללו,אני חושב שזה יכול לתרום המון לקהילה בדרך זו או אחרת.

דעתי על מלחמת התרגומים:
מלחמת התרגומים בעיני זה דבר רציני ביותר,
אני קראתי את שני התרגומים ואהבתי את שניהם, והחלטתי ששניהם לא מושלמים
בתרגומו של לוטם מאד עיצבן אותי שהוא שינה שמות, לדוגמא:
"מגמדים לגמדאים" או "אנטים לעצנים", לדעתי אין לו כל זכות לשנות את השמות הללו, אבל בתרגום לבנית היה גם משהו שעיצבן אותי, שהיא שינתה את ה"עלפים" ל"בני לילית", אני קראתי כתבה למה היא עשתה זאת ואיך, ועל זה כמובן מגיע לה כל הכבוד, אבל אני לא חושב שתרגום שמם של העלפים לבני לילית הוא טוב.
אני 'מעריץ' את יהודה רונן (גנדAלף) על השם הניטרלי שהוא בחר, "האלבים", זה לא תרגום המאה, אבל זה לגמרי ניטרלי ולדעתי צריך להמציא שמות ניטרלים גם לגמדים או לאנטים, אבל, כיום הקהילה אסרה בתכלית האיסור על מריבות בעניין המלחמה, אז לא בטוח שנצטרך את השמות הללו.
חוץ משינוי השמות אין לי הרבה טענות, אבל אני עדין מעדיף את תרגום לבנית הישן משתי סיבות:
לדעתי תרגום לוטם מושפע יותר מדי מ"העולם החיצון".
תרגום לבנית, לדעתי, כתוב בצורה הרבה יותר יפה ומותחת, ונותן הרגשה מאד "טולקינאית", מן הרגשה שמכניסה אותך ממש לתוך העולם שלו... לדעתי בתרגום לוטם ההרגשה הזו פחותה.

אהוד מירון (13)

שוב, העניין של הכסף, ושיפור אתר הקהילה שלא עלה בעבר. כמו אמינוב, חושב שצריך להיפתח יותר לציבור, לשבור את המעגל האינטרנטי ולהפוך לעמותה/ מפלגה.