לזכרה של תפארת טרטנר

תפארת טרטנר הגיעה לקהילת טולקין ברוח סערה – טולקינאית נלהבת וכותבת מוכשרת, מלאת מרץ. היא מצאה את מקומה גם בפורום יצירות, לו תרמה רבות וקיבלה ממנו משוב בחזרה. היא הייתה מסוג האנשים הנדירים שברגע שהגיעו לקהילה מצאו בה מיד בית חם וניסו, מההתחלה, לתרום לחבריה. היא קידמה את פורום יצירות תחת הכינוי "תפארת (תרתי משמע)" והשתתפה במפגשון הירושלמי הראשון בגן סאקר. למרות שמפגש זה לא היה מן הגדולים בקהילה או מן המוצלחים, תפארת הרגישה שמצאה את מקומה, וכעבור זמן לא רב ארגנה ואירחה בבית אחותה מפגש, שזכור כאחד מהטובים שהיו.

תפארת כתבה שירים מקסימים, ויצירותיה הפכו עמוקות עם כתיבתה. היא ראתה במילים מוסיקה ושזרה משפטים כמנגינה, מניבה יצירות שזכורות לרבים מאיתנו כפנינים. היא הייתה יוצרת בנפשה, אחת מבין אלו בפורום שהיה ברור שנועדו לגדול מעבר לגבולות הפורום ולהתפרסם כיוצרים מן השורה. בחודשים האחרונים לחייה, עבדה רבות על סיפור פוסט־טולקינאי רחב־יריעה אותו כתבה ובו התעמקה.

אך תפארת לא זכתה לגדול ליוצרת מן השורה, כיוון שחייה נקטפו ב־24/9/2004 מירי מרגמה בבית ידידתה בגוש קטיף, בהיותה בת עשרים וארבע בלבד. היא השאירה מאחור משפחה בת מספר אחים ואחיות ועשרות אחיינים, וחברים בוכים רבים. מעבר להיותה יוצרת, היא הייתה אישה חייכנית, מלאת חיים והומור ובעלת דעות מוצקות אשר לא מנעו ממנה להתחבר גם עם אנשים שונים ממנה. היא עקבה אחר דעותיה עד סופה, והיא דוגמה לכולנו הן כיוצרת והן כאדם. תפארת לעד תינצר בליבנו.

ת.נ.צ.ב.ה

איך אדם נעקר כך פתאום מזיו עלומיו אלי קבר אך נשא את עיניו למרום עתה רק דממה מכל עבר איך נפל מי שחלם ועזב אותנו לעד אדמה דם ואדם לנצח הפכו לאחד תפארת, לא אשכח. יואל ואינגר

---

ההודעה הראשונה של תפארת.
ההודעה האחרונה של תפארת.
הודעה על הרצח בפורום.

מהיצירות שפרסמה בפורום:
שיר ראשון
שיר שני
שיר שלישי
המבוא לסיפור הטבעת
פרק א'
פרק א' גירסה מלאה
פרק ב'
פארודיה