קומזיץ טולקין 2003


מתישהו היינו חייבים, פשוט חייבים, קומזיץ. קומזיץ, בניגוד למפגש או כנס, הוא בעל אווירה מיוחדת. אין כמו לשבת בחברותא מול האש המרצדת ולדבר על שר הטבעות. האש הבוערת מזכירה ימים נשכחים ואם תשתה מספיק בירה... תחשוב שאתה נמצא בהם...

קבענו את הקומזיץ לערב יום חמישי, 21.08 בחוף געש, ליד שפיים במקום נישא המשקיף על הים. התיכנון היה שהוא יחל בשעה שמונה וחצי בערב. אך הפקקים והתנועה הנוראית עיכבו את משלוח הקרשים שהגיע יחד עם טל (פראודפיט) ורן בר-זיק וכך כולם הגיעו והמתינו בשלווה ובנחת בחושך, תוך כדי שהם מתקשרים לרן כל חמש דקות ומאיימים עליו באלימות.

לבסוף צוות טל את רן הגיע, לאחר עיכובים מרובים שלא באשמתם והאש הוצתה חיש קל, מהר מאד כל הסובבים התיישבו לטקס הידוע בשם 'מעגל ההיכרות'.


טל-פראודפוט מימין ורן בר-זיק משמאל מברכים איש את רעהו לרגל הצלחת מבצע הבאת הקרשים. בתמונה לא רואים את מטחי הקילוסין שהם ספגו מהקהל על לא עוול בכפם...

מעגל ההיכרות הוא כלי נהדר לשבירת הקרח ולאפשר לכולם להכיר את כולם - גם אלו שלא היו במפגשים קודמים. עיקרון מעגל ההיכרות הוא מאד פשוט: כולם יושבים במעגל גדול, נאסר על כולם לדבר למעט המנחה (בדרך כלל רן בר-זיק או אילן שמעוני או שניהם יחד) שמוודא שכל אחד ואחד קם ומציג עצמו בפני הקבוצה. מי שמפריע או מרגיז את אחד המנחים נאלץ לעמוד במרכז המעגל ולבצע מטלה בזויה (כמו לשיר).


רן משמאל (המנחה של מעגל ההיכרות) מברך את עדן מימין. עדן שידוע יותר בכינוי סטריידר או דארן גקר זוכה לתשואות בכל פעם שהלה מתנער מעצלנותו הכרונית ומצליח לגרור את גוויתו העצלה לאחד המפגשים.


ורה (איאוון_גאלאדריאל) מובכת עד אימה במעגל ההיכרות


משה במעגל ההיכרות. משה הוא לא משתתף בפורומים, עובדה שלא הפריעה לו להגיע למפגש. במפגש יש המון אנשים שלא משתתפים בפורומים אך נהנים להגיע ולהנות מהאווירה הייחודית שיוצרים כמה עשרות חובבי טולקין.


אור (גלורפינדל) עשה את טעות חייו והפריע במהלך מעגל ההיכרות. דבר שהקנה לו את הכבוד המפוקפק של לעמוד במרכז המעגל לשיר ולרקוד סימולטנית, מתגובתם של אור ויונתן (מצד שמאל למטה) אפשר להבין עד כמה הניסיון הזה היה "מוצלח".


אהוד מירון, אחד מצעירי המשתתפים, נהנה מההשתתפות במעגל ההיכרות. אחד מהתחביבים של רן בר-זיק הוא להביך את אהוד נוראות במעגל ורואים את זה על פניו של אהוד. אבל הוא די נהנה מזה...


שירלי לירון (שירלימיר) מסמיקה נוראות בגלל שני המנחים אילן את רן. בדרך כלל, המנחים, אשר מכירים היטב את נקודות התורפה של כל משתתף וותיק, מביכים אותו במעגל לקול צהלת הקהל. אל דאגה! לא עושים את זה למשתתפים חדשים בדרך כלל...


אלעד (שר אייזנגארד) במעגל ההיכרות


דני אורבך (קוהולין) בחולצה אדומה, כיאה וכנאות לקומוניסט שבינינו. למרות כל הכחשותיו הנמרצות, לדני יצא שם של קומוניסט קיצוני, אשר בכל אחד במאי הוא לובש אדום וצורח ססמאות בזכות לנין מעל בית עירית כפר-סבא.


אור ענבר, הדוגמן של קהילת טולקין

לאחר מעגל ההיכרות, הכינוס מתפזר לקבוצות קטנות שעוסקות בשיחה לוהטת במגוון נושאים שונים מטולקין ועד בכלל.... כל אחד מוצא את הקבוצה שנראית לו - מתיישבים ומתחילים לדבר. זה השלב הכי כיפי של המפגש.


מימין לשמאל: יהודה - גאנדAלף (עם הגב למצלמה), שירלי - שירלימיר, אילנה - אלכסנדרה, נופר - ניפרדיל, דני אורבך - קוהולין, ורה - איאוון_גאלאדריאל שהתיישבו יחד לדיון רציני בנושאים שונים מתוך יצירותיו של טולקין.


מימין לשמאל: טל - פראודפוט, יאיר - המלך אלסר (הוא רק נראה כמו מסומם, הנרגילה חוקית לחלוטין), אילן אמינוב האח הצדיק וטל כץ - לגוטל מהווים את קבוצת הנארגילה שבמשך כל הערב מסבים סביב נרגילה אחת או יותר (חוקית, חוקית) ומקשקשים על נושאים שונים מטולקין ועד המקום הכי טוב לקנות בו טבק נרגילה.


רן בר-זיק ויאיר קוצר (נזגולהייר) מדסקסים עניינים רציניים.


אילן שמעוני (זארן אוגה) מימין ועדן (סטריידר) משמאל ברגע נדיר של אחוות לוחמים.


אילנה בוגוד (אלכסנדרה) ואילן שמעוני ברגע לא נדיר של טירוף

הלילה נמשך לתוך השעות הקטנות ואנשים בעקבות השעה והבירה החלו להתחרפן קלות. אף אחד במפגשים לא משתכר ממש, אבל בהחלט עושים שטויות משעשעות שאחר כך כיף לזכור.


רן, טל וחבר שלה טל (השועל). כן, לשניהם קוראים טל. ולא, אין לאף אחד שמץ של מושג מה היא מנסה לעשות - אולי לחקות את ריקוד ההוביטים?


מימין לשמאל: אל - לאלאדל (עם הגב למצלמה), דני זיסרמן, עדן (סטריידר) אור ענבר -פאראמיר, אלעד - שר אייזנגארד (עם הגב למצלמה), גדעון אורבך (אנוויניאטאר)


לפני


אחרי


מתישהו, בשעה 3-4 לפנות בוקר, חלק מהאנשים החלו לעזוב, אך נותרה קבוצה גדולה שהמשיכה לקשקש לה בנחת מול האש הבוערת.


השמש החלה לעלות - שירלי ודניאל עדיין מדברים


קבוצת טולקינאים ואור ענבר (פאראמיר) משקיפים על השמש

לאחר שהחמה עלתה, ניקינו היטב את השטח, חלקנו נסעו הביתה למנוחה ולנחלה וחלקנו נסעו לשתות קפה ואחרי כן - הביתה. היה כיף לא רגיל ובתקווה שהקומזיץ הבא יבוא במהרה!