תמונות וסיפורים מתוך מפגש הפורום 23.09.2002

תמונות ותיעוד: רן בר-זיק

מפגש הטולקינאים התקיים הפעם בחסות כנס 'האייקון' השנתי למדע בדיוני ופנטסיה. דני אורבך, חבר פורום אורט, התבקש לשאת הרצאה במסגרת הארועים של הפסטיבל. דני אורבך נשא הרצאה מרתקת בפני כ 40 אנשים (ורבים אחרים נדחו מחוסר מקום) שנהנו מאד לשמוע את הרצאתו על ההשפעות הקתוליות על טולקין. לכל מי שמעוניין: ההרצאה נמצאת בחלק מאמרים.

לאחר מכן התאספו רבים מהטולקינאים שידעו על קיום המפגש וגם רבים אחרים ששמעו עליו רק ב'אייקון' וצעדו לעבר גן מאיר הסמוך לסינמטק. שם חיכו להם שתיה קרה ושפע של ממתקים וכיבוד.

ניתן לראות לפי התמונות שהפעם המפגש היה המוני למדי - רוב המשתתפים היו צעירים (הן בוותק והן בגיל) והמפגש הותאם במיוחד בשבילם.
מבין המשתתפים היה ניתן לראות את: אילן שמעוני (זארן אוגה), רמי שלהבת (גרומיט), יהודה (גאנדAלף), רוני (אלנדיל), זהרה צעירי (דמוסתנס), עמית (ברואינן), יאיר (המלך אלסר), אילן אמינוב, אסף (טורגון), יובל הקטן, דניאל (ארונאמו), שירלי (שירלימיר), ורה (איאוון גאלאדריאל), קרן (כוכב הנשף), קלרה (וולקנה), יולי קולטמן (ימרהיל), אורן (פאנור השני), איתי לרך (מורמגיל), אושר דהן, גל ברקאי (אלרונד), גדעון אורבך (אנווניאטאר), דני אורבך (קוכולין), לגולס עלה-ירוק (אהוד), תומר (מוגי-ביאורן), דני זיסרמן, אוסנת (לותיין), אור (פאראמיר), שחר (אקתליון), אהוד, לי (תורונדור), רונן (פיפין), עמינדב גלר (גרישנאך) וליאור (גבירת רוהאן), יהל (Induinelin - נופר (נפרדיל) וכמובן אני (רן בר-זיק).
בנוסף לכל האנשים המכובדים הללו הגיעו המון אורחים ואורחות - אני מעריך שהיו כחמישים איש במפגש.


במעגל ההיכרות כל אחד מתבקש לקום ולהכריז על שמו ועל כינוי, זה עוזר לשבור את הקרח הראשוני.
מימין לשמאל: גדעון (עם החולצה האדומה בגבו למצלמה), יובל הקטן (מסתכל הצידה), רוני, זהרה (עם הפה הפתוח), אילן שמעוני (זארן אוגה), אסף רקוביץ, תומר (הג'ינג'י שמתכופף), יאיר (זה שעומד מאחוריו), עמינדב, רמי (גרומיט, עם משקפיים יושב וצוחק), אוסנת (מוסתרת מעט מאחוריו), אילן אמינוב (עומד), איה, רונן (פיפין), קלרה וקרן.


קטע נוסף מ'מעגל ההיכרות': את קלרה וקרן ראינו בתצלום הקודם, מימינן ניתן למצוא את איתי לרך, לי (תורנדור), ורה ואורן (שרוע על הדשא)


גל ברקאי מציג את עצמו בפני הקהל


קלרה (עומדת קיצונית משמאל) מציגה את עצמה באופן משעשע במיוחד, כולם מתפקעים מצחוק

לאחר ההצגה הרשמית, מתפנים לדיונים על טולקין ועל שאר נושאים. כיוון שהיו המון משתתפים נוצרו המון קבוצות וכל אחד נדד מקבוצה לקבוצה לפי נושא הדיון שעניין אותו. יהודה סיפר על לשונות ארדה, דני וזארן התווכחו על אספקטים מתקדמים ביצירת טולקין ואני? אני כרגיל, סיפרתי את הסיפור המפחיד על התקלותי עם הבאלרוג מאשדוד. היו מספר צעירים שפרצו בבכי. בלטה במצוקתה משתתפת ששמה הוא אוסנת (לותיין בפורום טולקין) שהחלה לזעוק מרה ולתלוש את שערותיה ;-) התנהגותה נותרה מוזרה כל שאר המפגש.


אני (בגבי למצלמה, בחולצה הכחולה), מספר את סיפור האימה 'הבאלרוג מאשדוד', שימו לב לפנים המבועתות של כולם. במיוחד של אוסנת שיושבת לשמאלי.


היו גם כאלה שהעדיפו לשבת מסביב לנרגילה ולדון בכל מיני נושאים: יובל הקטן, אילן אמינוב, יולי, דניאל ואחרים יושבים וצוחקים סביב הנרגילה


איזה כיף על הדשא! מימין לשמאל: דניאל, תומר, אילן, יאיר, עמית, יובל הקטן שעושה משהו לא ברור, עמינדב.


בעוד החבר'ה יושבים על הדשא, או עומדים ומדברים, או צוחקים - אוסנת מסתובבת לה מוכת הלם - כנראה מהסיפור... הכל בסדר אוסנת?
אל תדאגו לה, עד משחק הכדורגל היא תתאושש

לאחר פרק זמן מסוים, עמית (ברואינן), אחת ממארגנות המפגש, החלה לקבץ את חברי הפורום הצעירים יותר למשחק כדור-רגל טולקינאי. היו כמה חוקים מסובכים אבל אני לא שמתי לב אליהם כל כך כי הייתי עסוק בחרישת קונספירציות למיניהן כהרגלי. למרבה הצער כל התמונות מה"כדורקין" - שילוב של כדורגל וטולקין, לא צלחו. אני משער שבפעם הבאה עדיף לא לשים את האצבע על עדשת המצלמה. אבל הצעירים אמרו לי שהיה כיף. לאחר המשחק הדיונים נמשכו.


מימין לשמאל: אורן (פאנור ה2), אני ויולי (ימרהיל - איש צוות נומנור)

הדיונים נמשכו להם גם כשהשמש שקעה. לאחר כמה שעות אנשים החלו להתפזר. היה מפגש מאד גדול ונרחב. אחד הגדולים בתולדות קהילת טולקין. במפגש זה אני חושב שראינו שימי המפגשים הקטנים והאינטימיים (אפשר לראות את התיעוד שלהם באתר זה) חלפו לבלי שוב. היינו המון אנשים ויש לזכור שרבים מהוותיקים לא יכלו להגיע מסיבות שונות. כמו בכל מפגש כזה, אני תמיד מתחרט על כך שהיו אנשים שלא דיברתי איתם מפאת קוצר זמן, או שלא הצלחתי להכיר אותם כפי שהייתי רוצה. אבל אני מקווה שבמפגשים מונח יסוד חזק להכרות ולחברותא של טולקינאים.
להתראות במפגש הבא! :-)


אני ועמית. לא יכולתי להתאפק ועשיתי לה קרניים. בטח היא תתעצבן כשהיא תראה את זה...