פורום טולקין באורט, בניגוד לפורומים ספרותיים אחרים, הוא פורום די קשוח. חלק גדול מחברי הפורום מורגלים בטיולים. גם שר הטבעות עצמו, הוא ספר שמספר על מסעות בנופיה המדהימים של הארץ התיכונה. אז נכון, אנו נמצאים בארץ ישראל ולא בארץ התיכונה. אך גם בארץ שלנו יש כמה נופים יפים ומעוררי השראה. אין דבר טבעי יותר משר הטבעות וטיולים. טיול הפורום הקודם הסתיים בהצלחה רבה ורבים מהחברים רצו להצטרף לטיול המשך שתוכנן לצפון הארץ. כיוון שראובן יעקב קוסט משאדו, המדריך מהטיול הקודם, נסע לחו"ל. הדריכה את הטיול זהרה צעירי. בוגרת מדרשת שדה בוקר וטיילית מנוסה אשר הדריכה את הטיול ותכננה את המסלול.

ביום ה 12.07.2002, בשעה 17:00, נפגשו כל חברי הפורום המטיילים: אילנה (אלכסנדרה), זהרה (דמוסתנס), קרן (כוכב הנשף), ורה (איאוון גאלאדריאל), שירי (סושי), יולי (ימרהיל), אורן (פאנור השני), דניאל (ארונאמו), טל (לגולאס), אסף (טורגון), אילן אמינוב ואנוכי, רן בר-זיק. באוניברסיטת חיפה. משם ירדנו לחורשת הארבעים. הנחנו את כל הציוד במכוניות והתחלנו במסלול של יום שישי הקצר. המסלול היה נוח ונעים. אני התאמנתי בשירה בסיועו של אסף. וכל שאר המטיילים סבלו בשקט. המסלול הקצר הסתיים די מהר והתמקמנו בנוחות בחורשת הארבעים. אילנה ואילן הורידו מכונית אחת לקצה השני של המסלול, (שם היא המתינה לנו כל היום לשם החזרה אל פסגת ההר בסוף המסלול). מקום הלינה שלנו נמצא על ידי דניאל והולל בפי כל. ממש אידאלי: משטח ישר ויבש מתחת לעץ אדיר ויפה שסיפק לנו חופת עלים מפוארת.
לאחר בטלה קצרה, וצפייה בשמש השוקעת לאיטה, הוחלט ברוב קולות להכין את ארוחת הערב. מדורה קטנה הוצתה במנגל שהביא טל ועל המנגל הושם סיר ובו התבשל לו בנחת המרק האטומי: מרק עגבניות ושעועית. קרן, ורה ושירי החלו לחתוך ירקות לסלט (תוך שהן אוכלות חצי). המרק חולק לכל וקצר שבחים רבים. למעט אילן אמינוב. אמינוב, המתגאה במוצאו המזרחי, דווקא התלונן על חריפותו של המרק, לקול לעגם של השאר.
לאחר שהמרק, הסלט והחומוס המשומר נאכלו. הוחל בהכנת המאכל הידוע קדירת ההפתעות: מאכל אידאלי ומהיר לכל טיול וגם לבית (ברגעי מצוקה). סיר הונח על האש והושם בו שמן, בשמן הומס סוכר ונזרקו אליו נתחי בשר עוף שנטגנו יפה-יפה, לאחר מכן הושלכו פנימה חתיכות גזר, אורז וכמובן מים, עשבי תיבול ותבלינים מרובים.
בעוד כולם טורחים סביב התבשיל המבעבע. טל, אסף ואילן אמינוב התמקמו בפינה מרוחקת של המחנה, הדליקו נרגילה והחלו בעשיית קולות משונים של חיות ולתקוע גרעפסים איומים.

למרות השם המאיים של קדירת ההפתעות, התוצאה היתה טובה והסובבים זללו, ביקשו תוספת, וגמרו את הכל. כדי להמשיך את השמחה הובאו שיפודים וצלינו על המדורה מרשמלו - קינוח ראוי לכירה מרשימה ביותר.

לאחר שהכל נזלל, הסירים הושרו במים ובסבון והמדורה כבתה לה. פרשנו שקי שינה, הצתנו נרגילה (עם טבק חוקי כמובן), הוצאנו את הבירות ונהננו מדיונים טולקינאיים משובחים. אט-אט פרשו אנשים לשינה.

קמנו עם הנץ השחר. המדורה הודלקה מחדש והוכן קפה טרי לכל המעוניין שהוגש בתוספת עוגיות וקורנפלקס בחלב.

בשש וחצי כבר היינו מוכנים ומאורגנים. הלכלוך נוקה והושם בפח האשפה בחניון הסמוך והותרנו אחרינו מקום נקי לאלו שיבואו אחרינו. בטיול הושם דגש על שמירת הסביבה, החי, הצומח והדומם. כל אשפה וכל אריזה של כל חטיף ומזון הושמה בכיסים או במיכלים מיוחדים בתיקים. אפילו בדלי הסיגריות נאספו.
החלנו את המסלול בסיבוב מעגלי סביב החניון (זהרה קצת התבלבלה) אך חיש קל החלנו להתקדם לאורך המסלול המיועד.

המסלול היה מדהים ביופיו והיווה שינוי חד ממסלול הטיול הקודם בנגב. הלכנו בין עצים וציפורים מצייצות ונהננו מהנוף היפה. מתישהו, בחיבור בין המסלול הירוק לכחול. אילן, טל ואסף איתרו פרות הרועות באחו. שמחתם עלתה וגאתה כאשר הם הבחינו שהפרות מחרבנות.

המסלול, כפי שציינתי, היה ממש מרהיב. נענו לאורך נתיב מיוער בין הרים ירוקים ומרהיבים. היה ממש אפשר להריח את הארנב שסאם בישל לפרודו ולדמיין את אנשי אמון הן מסתערים על האוליפאנט. ממש הזכיר את הארץ התיכונה, במיוחד את החלקים היותר נחמדים שלה.

קשה לתאר את הנוף היפה והשקט ואת החוויות הרבות שצברתי באמצעות מילים ותמונות. אבל תאמינו לי: היה כיף חיים! סוף סוף לעזוב את המחשב ואת ארבעת הקירות, את הספרים ואת חיי היום-יום ולצלול לתוך טיול מהנה ורוגע. לשיר יחד עם כל חבריך הטולקינאים, לפטפט בנחת וללכת, ללכת. כשרוצים שקט משתרכים מעט מאחור ונהנים מציוץ הציפורים ואיוושת הרוח בעלים, מלבלוב הפרחים ורפרוף הפרפרים הרבים.
עצרנו למנוחת צהריים שבה אכלנו סלט טונה, תירס, זיתים ופטריות. בנוסף לסלט ירקות, חומוס וגם אפונה. לאחר שמלאנו את בטננו שקענו במנוחה עצילה על סלע מתחת לעץ. טל ואסף החליטו למהר ולהמשיך את המסלול, אך אנו נחנו.