מארגן המפגש היה טל (לגוטל) שהחליט לארגן סוף סוף מפגש בצהרי יום שישי, ביום שמש חורפי בפארק הירקון. הגיעו ובאו: דניאל, אילן אמינוב, זארן אוגה, אילנה, איתי לרך, תומר (מוגי), שירלי, סתיו (סילמריין), עמית, ורה, קלרה, קרן, שחר, עמית, לוטן, לי, נופר, איה, שירלי, שירי, מקסים, גולדברי, עמרי, דני זיסרמן, רוני וגם אורחים רבים נוספים.

התמקמנו במהירות לצד האגם במקום שקט ונעים, אך למרבה ההפתעה התחוור לנו שרבים מבני דודינו החליטו למלא את הפארק לאור חג ה"עיד-אל-פיטר" שהתקיים בדיוק באותו תאריך של המפגש. לא שזה כל כך הפריע לנו, אבל מסיבה כלשהי, על הנהר שטה שוב ושוב ספינה מלאה בילדים והשמיעה מוזיקה ערבית בקולי קולות, דבר שגרם להתפרצויות צחוק בלתי נשלטות בתחילה ואחר כך רצון עז למצוא איזה טורפדו על מנת להטביע את הספינה.

לאחר שיחה על דה ועל הא, כינסתי את כל החברים על מנת לדון בצורה פתוחה וגלויה בנושאים שונים הקשורים לקהילה. בין השאר גייסנו שם מתנדבים לכנס הקרוב שאמור לחול באפריל 2003 וגם שוחחנו מעט על האגודה הטולקינאית.

הכושר הרטורי שלי מעולם לא היה מפותח יותר, עמדתי במשך שעות על גבי שעות (כך זה נראה למאזינים) ונשאתי נאום חוצב להבות בזכות הכנס והאגודה, שוב ושוב חזרתי על דברי - עד שחלק מהמשתתפים העירו לי שאני נשמע כמו תוֹרין הגמד מההוביט. קרי מברבר שעות ארוכות ומעולם לא מגיע לעניין.

בסופו של דבר כן הגעתי לעניין ולסיכום, וגייסנו המון מתנדבים ששמחו להעניק מזמנם וממרצם לכנס הקרוב.

לאחר הנאומים והסיכומים הוחלט לפתוח בדיונים עמוקים ורציניים על טולקין ויצירותיו, התפלגנו למספר קבוצות דיון והחלנו בדיונים שונים ומגוונים על האספקטים היותר מתקדמים בעולמו של טולקין וגם על הסרט. אני וטל, כמיטב מסורת "פורום מ.א.ש", החלטנו לפתוח את קבוצת הדיון הקבועה בנושא: "כמה בירה טולקין היה יכול לשתות - סדנה מעשית".

הדיונים המשיכו לאורך כל אחר הצהריים, עד לשקיעת השמש. אט אט שאר האנשים עזבו את הפארק ואפילו הספינה המזמרת החליטה לעגון ולגאול אותנו מהשירים המופלאים בערבית.
אך הטולקינאים המשיכו לקשקש להם על דא ועל הא גם לאחר שקיעת השמש.



אבל בסופו של דבר הקור הביס גם את הטולקינאים הקשוחים. וכשהשעה החלה להיות מאוחרת בלילה החלטנו להפרד ולחזור איש איש למחפורתו החביבה (או לפאב החביב עליו ;-) ).