אין עוד יום



על מחשבותיהם ורגשותיהם של אנשי מינאס טירית, בימים לפני הקרב הגדול. ע"פ "אין עוד יום" של גידי גוב.


"עננים שחורים כבדים,
מטילים צלים גדולים,
על אבן,
יגון עמוק זוחל חודר,
וממש לא מאפשר,
להסתתר,
וגם במרומי העיר,
מביא מותו של בורומיר,
עצב,
דבר מה רע הולך ובא,
ואי אפשר למצו סיבה,
להתעודד


אך אין מקום,
אין יותר זמן,
לחדול או לסגת.
אין מקום,
או מחשבה,
לעצירה,


המלחמה הנה קרבה,
אנו חשים כבר את ריחה,
של חרב,
קוסם לבן אפוף רעות,
הגיע לכאן בדהרות,
לשער,
ואותנו זמן מה מכינים,
להבריק הכידונים,
ולהמתין,


כי אין עוד יום,
אין יותר זמן,
לחדול או לסגת.
אין מקום,
או מחשבה,
לעצירה"