תמצא אותה!

בעקבות התגובות הנעימות לעין לאחד מהשירים הקודמים, וגם בגלל ששכחתי כמה אני נהנה מהעניין, המצאתי לי חיש מהר שיר חדש ונעים. והפעם, תלאותיו של ידידנו המלך המכשף, ביציאתו למשימת תפיסת הטבעת. ע"פ השיר של משינה שמתחיל ב"היא התווכחה איתו שעות..." (אני לא זוכר את שם השיר...). ד"א, בסוף השיר גם מבינים למעשה מדוע רדפו אחר כך כל כך בדבקות הנאזגול אחרי פרודו.

"היה זה סתם ביום בהיר,
קרא אלי אז המזכיר,
'עלה עכשיו אל המגדל'
'מה כבר עשית?' הוא שאל.
מהר הולך למצודה,
הבוס קורא - יש עבודה,
ואת עצמי אני שואל,
מה יתגלגל? מה יתגלגל?

אל מול עינו אני רועד,
כשהוא צוחק אני מפחד,
אומר בקול ממש נרגש,
'מהשבוי - מידע חדש',
'הטבעת נמצאה'
'עכשיו מהר תביא אותה',
אותי תמיד הוא מסנג'ר,
מתי ימצא לו כבר אחר?

פזמון : הוא אמר -תמצא אותה,
אני רוצה עכשיו,
הוא אמר -תביא אותה,
צריך אותה לקרב.

להתרוצץ אני מתחיל,
לרכב על סוס כבר לא רגיל,
ובמיוחד כשאין לי גוף,
הגב נהיה ממש כפוף,
את חבריי אני אוסף,
'לצאת לדרך זה לא כיף',
כך מולי הם טוענים,
נו טוב, לבוס יש שיכנועים.

הבוס עכשיו חטף ת'קריז
'לצאת מולי פה מי מעיז'
בעצלנים הוא יטפל,
הוא טוב ממש בלנהל.
אנו יוצאים במהירות,
לדעתי קצת בפראות,
צריך לחצות גם ת'נהר,
מאוד רחוק ההוביט גר.

פזמון : הוא אמר -תמצא אותה,
אני רוצה עכשיו,
הוא אמר -תביא אותה,
צריך אותה לקרב.

לפלך אנו מגיעים,
האנשים לא נחמדים,
עושים כאלה פרצופים,
כאילו אנו לא יפים.
ועכשיו לאן מכאן?
מנסה לנהוג כמקצוען,
מטבעות תמורת מידע,
נפתור בסוף את החידה.

אל הבית בריצה,
אבל באגינס כבר יצא,
להתחמק חפץ מאוד,
בי זה רק פוגע עוד.
כל התלאות סתם לשווא?
רק אחריו נרדוף עכשיו,
זה נהייה מאוד אישי,
אני טיפוס כל כך רגשי.

פזמון : הוא אמר -תמצא אותה,
אני רוצה עכשיו,
הוא אמר -תביא אותה,
צריך אותה לקרב."