אִי יֶסֶּסֶּה – I Yessessë

 

הפרק הראשון של בראשית בקווניה

 

גרסה מתוקנת (ספטמבר 2003)

 

(הערת העורכת: הואיל והכותב מרבה להשתמש הן בסוגריים עגולים והן במרובעים, הערות המתרגם והערותי מסומנות כך: {}).

 

לפני מספר שנים הבחנתי: "תמלילים (טקסטים) שנכתבו לאחרונה בקווניה נוטים להיות פיוטי שירה בחרוזים, וסיפורת היא נדירה. ובכן, בואו ננסה להפיק תמליל קווניה ארוך יחסית בפרוזה. הבה נתרגמה את הפרק הראשון של התנ"ך לקווניה!" אכן הפקתי תרגום מוצע של התמליל הזה. אולם מאז התקדם במידה מסוימת מחקר הקווניה; מידע מקורי נוסף פורסם. תרגום בראשית א' המקורי שלי נזקק זה זמן רב לתיקון ולהגהה.

 

כפי שכתבתי בפתח הדבר המקורי לתרגום, רוב אוצר המלים שהיה נחוץ לנו היה זמין בקלות. המלה הראשונה "בראשית", לעומת זאת, היתה מעט בעייתית. באטימולוגיות ישנה המלה אֶסֶּה "ראשית", אך זו מתנגשת עם המלה ל-"שֵם" המתועדת היטב במקורות המאוחרים ואף רשומה בערך הקודם באטימולוגיות! הערך אֶסֶ-, אֶסֶט-, המניב אֶסֶּה "ראשית", סומן בסימן שאלה: טולקין התכוון לחשוב על זה! מלה נוספת הגזורה מאותו בסיס היא אֶסְטַא "ראשון", וזו נותנת לנו רמז כיצד טולקין החליט לבסוף להסיר את מלת שוויון-הצליל {כאשר המלה זהה בהגייתה אך פירושה שונה, לדוגמה "אֶת" ו-"אֵת" בעברית}: בנספח ד' בשרה"ט, בתיאור לוחות השנה, מוצאים אנו את המלה יֶסְטַארֶה, שמו של היום הראשון בשנה. המילה יֶסְטַארֶה לא יכולה להתפרש אחרת מאשר "יום-ראשון" (היסוד -רֶה "יום" מופיע גם במלים רבות אחרות). נראה אם כן שטולקין החליט להוסיף תחילית י לבסיס אֶסֶ-, אֶסֶט-, כדי לשמור את המלים שנגזרות ממנו מופרדות מנגזרותיו של אֶס, הקשורות לשמות ולנתינת שמות. כך הפכה אֶסְטַא "ראשון" ליֶסְטַא, ואנו חייבים להניח שאֶסֶּה "רֵאשית" הפכה באותה צורה ליֶסֶּה. לפיכך המלה הראשונה של התנ"ך, "בראשית", עשויה להיות בקווניה אִי יֶסֶּסֶּה (i yessesse).

 

במאמר המקורי כתבתי: "חבל שלא ידועה לנו מילת השעבוד "ש-, כי" בקווניה. היא תהיה נחוצה במשפטים כגון 'יַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב' {מילולית 'אלוהים ראה שהאור היה טוב'}." במאמר המקורי פשוט הורדתי את המלה הזו, שכן באנגלית אפשרי לבנות את הפסוק בלעדיה. ברם, בשביל הסוג הזה של "ש-" יש לנו כעת את המלה סַא, למרות שהמקור הנוגע אליה הוא מעורפל משהו (ראו את שיעור 20 של קורס הקווניה באתר נומנור לפרטים). כעת אתרגם את המשפט "יַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב" כ-"אֶרוּ קֶנֶּה סַא אִי קָאלֶה נֵה מָארַא".

 

הפועל "להיות" הוא בעיה. במאמר המקורי ציינתי שבצורות התואמות-שרה"ט הנוספות בקווניה, רק נָא "is", נאר "are" ונאי "יהי רצון" מאומתות. למזלנו מאז שתי צורות נוספות הופיעו. ידוע עתה שזמן העתיד "יהיה" הוא נַאוּבַא (ויניאר טנגוואר, גיליון 42, עמ' 34). זה אכן גם היה ניחושי הראשון בתרגום המקורי (למרות שמניתי שתי חלופות אפשריות בנוסף), אך לא היה בי האומץ להשתמש בנַאוּבַא בתרגומי; במקום זאת השתמשתי בצורה יֵבַא, המאומת בשירה של פיריאל בכרך הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 72. אולם השפה של שיר זה נבדלת במידה מסוימת מהקווניה בסגנון-שרה"ט, ובכאב ידעתי שבוודאי ערבבתי שלבים רעיוניים שונים: שכן בשפה של שירה של פיריאל "is" הוא יֶה במקום נָא, הצורה המאומתת בקווניה בסגנון-שרה"ט: נַאוּבַא "יהיה" מתאים בבירור לצורה השניה, בעוד שיֶה "is" ויֵבַא "יהיה" משקפים בבירור בסיס אחר. אולם אנו נזדקק בנוסף אף למלה "היה", והמידע שפורסם בשנים האחרונות לא שפך אור על צורת העבר האפשרית של "להיות". אם הפועל הוא רגיל, נצפה ש"היה" יהיה משהו דומה ל*נאנֶה, אך מי שמע על שפה עם פועל "להיות" רגיל? (נכון, ישנם אֶסְטִי, אֶסְטאס, אֶסְטִיס, אֶסְטוֹס, אֶסְטוּס, אֶסְטוּ, אבל אֶספֶּראנטוֹ לא נחשבת!) בספרה קווניה בסיסית (Basic Quenya) מצביעה ננסי מארץ' על קיומה של מסורת מסוימת של שימוש בנֵא כמלת הקווניה ל"היה", וצורה זו טובה כמו כל אחת אחרת עד אשר יפורסמו מסמכיו הבלשניים של טולקין. ובאשר לצורת הציווי של "להיות", במקור השתמשתי בנַא בצירוף עם חלקיק הציווי העצמאי אָ-, ומכאן אָנַא. אולם חומר חדש מעלה את האפשרות שנַא בפני עצמה יכולה לתפקד כמלת הציווי, כפי שהיא בתרגומו של טולקין לתפילת "אבינו שבשמיים" (עוד תמליל תנ"כי!): נַא אַירֶה אֶסֶּלִיַא, שפירושו מילולית בוודאי *"קדוש הֱיֶה שמך".

 

במקומות בהם הפועל "להיות" אינו משמש רק כאוגד, אלא מקבל מובן העומד בפני עצמו (להתקיים), נשתמש בפועל אֶאַה. הנחתי במקור שצורת העבר של זה תהיה *אֶאַנֶה, אך כעת ידוע שבשל גזירתו המיוחדת של הפועל, צורת  העבר הנכונה שלו היא אֶנְגֶה (ויניאר טנגוואר, גיליון 43, עמ' 38). לפיכך נשתמש כאן בפסוק כמו אֶנְגֶה מוֹרְנִיאֶה אוֹר אִי אוּנְדוּמֶה = חוֹשֶׁךְ (כלומר חושך התקיים) עַל-פְּנֵי תְהוֹם. האָינוּלִינדאלֶה מספרת לנו כיצד נתן ארו למנגינה שהעלו לפניו האינוּר ישות עצמאית בעזרת פועל זה: "אֶאַה ! יקומו הדברים ויהיו!". לכן, נוכל ודאי לבנות אמירות כגון אֶאַה קָאלֶה = "יְהִי אוֹר". יש לציין שהפועל אֶאַה משמש אף במשמעות "שלֵמה", המתייחסת למצב כולל; טולקין השתמש בצורת העבר אֶנְגֶה כאשר תרגם שורה מה"גלוריה פאטרי" {מזמור נוצרי}: "כפי שהיה בַּראשית.." (ויניאר טנגוואר, גיליון 43, עמ' 36). דבר זה מעלה הצעה לפיה יש להשתמש באֶנְגֶה באופן דומה בביטוי  "ויהי כן" המופיע שוב ושוב בסיפור הבריאה התנ"כי. יש לשים לב לכך שכשהוא משמש במשמעות הזו אין לאֶנְגֶה נושא ממשי (באנגלית ממלא הנושא-המדומה "it" את התפקיד, למרות ש"it" המסוים הזה לא מתייחס למעשה לשום דבר).

 

כמו כן נזדקק לפועל "להבדיל, להפריד". האטימולוגיות מספקות לנו בסיס קדום קִיל בעל משמעות זו, אך לא פועל בקווניה. נוכל פשוט להשתמש ב*קִיל-, אך קִילְמֶה, שיהיה שם-הפעולה המקביל, משמש כ"בחירה" בעבודות מאוחרות יותר. האם לפיכך קִיל- = "בחר"? יתכן שמלה זו מעבירה את הרעיון הבסיסי של "הבדלה": על-ידי בחירה אתה בורר חלופה אחת ובעשותך כך מבדיל או מפריד אותה משאר האפשרויות. למרות זאת, בשביל הפועל "להבדיל" ודאי עלינו לנסות למצוא מלה אחרת מקִיל-. על-ידי הוספה של סיומת שם-הפועל השכיחה ל-קִיל נגזור *קִילְטַא (פועל שאני מאמין שראיתי בתמליל קווניה נוסף, לא שלי). ייתכן ולסיומת -טַא יש משמעות של "סיבה, גורם", כמו בטוּלְטַא- "זַמֵן, כַּנֵס" (גרום להם לבוא) בהשוואה לבסיס טוּל "בוא", אך לעתים היא איננה מוסיפה דבר למשמעות השורש הבסיסי, כפי שהבסיס לֶק "שַחרֵר, הוצֵא לחופשי" מניב את פועל הקווניה לֶהּטַא- בעל המשמעות הדומה (כאשר *קט נהפך ל-הּט בקווניה). אי-לכך, תוכל להיות לקִילְטַא- משמעות זהה לצורה הבסיסית קִיל "להבדיל" (קִילְטַא- מתורגם כ"להפריד" בהמשך).

 

בגרסה המקורית של מאמר זה כתבתי: "וישנה בעיית המספרים הסידוריים." הבחנתי שקיימות מלים בדוקות רק בשביל "ראשון, שני, שלישי" (מִינְיַא, טאטְיַא, נֶלְיַא). אך מה לגבי "רביעי", "חמישי" ו"שישי"? ניסיתי להסיק את הצורות האלו מהמספרים המקבילים. החלטתי לבסוף שקאנְיַא הוא "רביעי", ולֶמְפֶּאַה ואֶנְקוּוֶאַה פירושם "חמישי" ו"שישי". שתי הצורות האחרונות למעשה אומתו על-ידי חומר טולקינאי שפורסם מאוחר יותר בגיליון 42 של ויניאר טנגוואר, ע"מ 25-26. אולם, אותו חומר מצביע על כך שהצורה האמיתית ל"רביעי" צריכה להיות במקום זאת קאנְטֶאַה, וטולקין אף ציין שטאטְיַא היתה צורה מיושנת ל"שני", שהוחלפה מאוחר יותר (לפי זמן ארדה) על-ידי אַטֶּאַה. השתמשתי במספרים הסידוריים הללו בגרסה המתוקנת של התרגום.

 

ישנן גם מספר בעיות נוספות; ניאלץ להמציא את המלה "רמשים, חרקים" במהלך התרגום (מה לגבי קֶלְבַאלֶּה, מלת הקטנה {בדומה לסיומת -וֹן בעברית: "דוב" > "דובון"} של קֶלבַא "חיה"?) אך ישנן הערות בין השיטין לאלו שיזדקקו להן. מלים שפירושן לא מובא כאן יימצאו (אני מקווה) במילון הקווניה-עברית הנמצא באתר נומנור.

 

בגרסה המקורית של תרגום זה השתמשתי בסיומת -לְמֶה ל"אנו" כוללני ובסיומת המקבילה -לְמַא ל"שלנו" כוללני. נראה כעת שטולקין הגדיר מחדש מאוחר יותר את כינוי-השם הזה, והפך אותו ל"אנו/שלנו" בלעדי במקום זאת; נראה שהוא החליט שלצורות הכוללניות צריך להיות -לב- במקום -למ-. יישמתי זאת בגרסה זו.

 

בסדר... בואו נלך על זה!

 

אִי יֶסֶּסֶּה אֶרוּ אוֹנְטאנֶה מֶנֶל אַר קֶמֶן: אַר קֶמֶן נֵה קוּמְנַא אַר לוּסְטַא אַר אֶנְגֶה מוֹרְנִיאֶה אוֹר אִי אוּנְדוּמֶה אַר אֶרוּאוֹ סוּלֶה וִּוילֶּה אוֹר אִי נֶנִי: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה קָאלֶה אַר אֶנְגֶה קָאלֶה: אֶרוּ קֶנֶּה סַא אִי קָאלֶה נֵה מָארַא אַר אֶרוּ קִילְטאנֶה אִי קָאלֶה אִי מוֹרְנִיאֶלּוֹ: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה | אִי קָאלֶה אַאוּרֶה אַר אִי מוֹרְנִיאֶה אֶסְטאנֶס לוֹמֶה אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי מִינְיַא אַאוּרֶה:

אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה טֶלּוּמַה אֶנְדֶסֶּה אִי נֶנִיוֹן אַר קִילְטוּבאס נֵן נֶנֶלּוֹ: אַר אֶרוּ קארְנֶה אִי טֶלּוּמַה אַר קִילְטאנֶה אִי נֶנִי אוֹר אִי טֶלּוּמַה אִי נֶנִילּוֹן נוּ אִי טֶלּוּמַה אַר אֶנְגֶה סִיאֶה: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה אִי טֶלּוּמַה מֶנֶל אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי אַטֶּאַה אַאוּרֶה:

אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ נא אִי נֶנִי נוּ מֶנֶל הוֹסְטַינֶה מִינֶה נוֹמֶסֶּה אַר נא אִי פּארְקַא נוֹר קֵנִינַא אַר אֶנְגֶה סִיאֶה: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה | אִי פּארְקַא נוֹר קֶמֶן נאן אִי הוֹסְטַינֶה נֶנִי אֶסְטאנֶס אֶאַר אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ קוֹלֶה קֶמֶן סאלְקוּוֶה אוֹלְבאר קארִילַא אֶרְדִי יָאבאלְדאר קוֹלִילַא יָאבֶה נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן קֶמֶנְדֶה אַר אֶנְגֶה סִיאֶה: קֶמֶן קוֹלֶּה סאלְקוּוֶה אוֹלְבאר קארִילַא אֶרְדִי נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אַלְדאר קוֹלִילַא יָאבֶה יאסֶּה אֶאַר אֶרְדֶנְטאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא: אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי נֶלְיַא אַאוּרֶה:

אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה קאלְמאר טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קִילְטִיאֶן אַאוּרֶה לוֹמִילּוֹ אַר נאוּבאנְטֶה טאנּאר אַסארִיוֹן אַר אַאוּרִיוֹן אַר קוֹראנָארִיוֹן: נאוּבאנְטֶה קאלְמאר טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קאלְטִיאֶן קֶמֶנַּא אַר אֶנְגֶה סִיאֶה: אֶרוּ קארְנֶה אִי אַטַּא אַלְטֶה קאלְמאר אִי אנאלְטא קאלְמא טוּרִיאֶן אַאוּרֶסֶּה אַר אִי פִּיטְיַא קאלְמא טוּרִיאֶן לוֹמִיסֶּה אַר אִי אֶלֶנִי: אַר אֶרוּ פּאנְיאנֶה טַא טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קאלְטִיאֶן קֶמֶנַּא: אַר טוּרִיאֶן אַאוּרֶסֶּה אַר לוֹמִיסֶּה אַר קִילְטִיאֶן קָאלֶה מוֹרְנִיאֶלּוֹ אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא: אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי קאנְטֶאַה אַאוּרֶה:

אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ אֶאַה אוּבֶה קוּינֶה אוֹנּוֹלִיבַא אִי נֶנִיסֶּן אַר אָ וִּוילֶה אַיוֶּולִי טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ: אַר אֶרוּ אוֹנְטאנֶה אִי אַלְטֶה אֶאַרְקֶלְבאר אַר אִילְיַא אִי אוּבֶה קוּינֶה אוֹנַּיבַא אִי רִיהּטאר | אִי נֶנִיסֶּן נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִילְיֶה רָאמאבוֹיטִי אוֹנּאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא: אַר אֶרוּ לַיטאנֶה טֶה אַר קוּוֶנְטֶה נַא יָאבִינְקוּוֶה אַר נַא רִימְבֶּה אָ קוּואטֶה נֵן אִי אֶאַרִיוֹן אַר נַא אַיוִּוי רִימְבֶּה קֶמֶנְדֶה: אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי לֶמְפֶּאַה אַאוּרֶה:

אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ קוֹלֶה קֶמֶן קוּינֶה אוֹנּאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן לאמְנִי אַר קֶלְבאלֶּר אַר קֶמֶנוֹ הְראבאנִי קֶלְבאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן: אַר אֶרוּ קארְנֶה קֶמֶנוֹ הְראבאנִי קֶלְבאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִי לאמְנִי נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִילְיֶה קֶלְבאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אַלְבֶה קארֶה אַטאן וֶנְוֶּולְבאסֶּה קאנְטא וֶלְבֶה אַר טוּרוּבאס אֶאַרוֹ לִינְגְוִּוי אַר מֶנֶלוֹ אַיוִּוי אַר אִי לאמְנִי אַר אִילְיַא אִי קֶמֶן אַר אִילְיֶה קֶלְבאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה: אַר אֶרוּ אוֹנְטאנֶה | אַטאן וֶנְוֶּורְיאסֶּה אֶרוּאוֹ וֶנְוֶּוסֶּה אוֹנְטאנֶרְיֶס האנוּ אַר נִי אוֹנְטאנֶרְיֶט: אַר אֶרוּ לַיטאנֶה טֶה אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ טִיאֶנַּא נַא יָאבִינקוּוֶה אַר נַא רִימְבֶּה אָ קוּואטֶה קֶמֶן אַר אָסַא פּאנִיַא נוּ לֶה אַר אָ טוּרֶה אֶאַרוֹ לִינְגְוִּוי אַר מֶנֶלוֹ אַיוִּוי אַר אִילְיֶה קוּינֶה אוֹנּאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶן אַנְטאן לֶן אִילְיֶה אוֹלְבאר | קארִילַא אֶרְדִי אִילְיַא אִי אֶאַר אִילְיַא אִי פּאלוּרֶסֶּה קֶמֶנוֹ אַר אִילְיֶה אַלְדאר קארִילַא יָאבִי יאסֶּן אֶאַר אֶרְדִי נאס יַא מאטוּבאל: אַר אִילְיֶה הְראבאנִי קֶלבַין אַר אִילְיֶה מֶנֶלוֹ אַיוִּוין אַר אִילְיאן | אִי ואנְטַא קֶמֶנְדֶה אִילְיַא קוּינאן אַנְטאן אִילְיֶה לַיקוּוֶה אוֹלְבאר מאטִיאֶן אַר אֶנְגֶה סִיאֶה: אַר אֶרוּ קֶנֶּה אִילְיַא יַא קארְנֶס אַר אֶן נֶס אַמָּארַא אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי אֶנְקוּוֶאַה אַאוּרֶה:  

 

1. I yessesse Eru ontane Menel ar Cemen. 2. Ar Cemen né cumna ar lusta, ar enge mornie or i undume, ar Eruo Súle wille or i neni. 3. Ar eque Eru: "Ea cále!" Ar enge cále. 4. Eru cenne sa i cále né mára, ar Eru ciltane i cále i morniello. 5. Ar Eru estane i cále Aure, ar i mornie estanes Lóme. Ar enge sinye, ar enge arin, i minya aure.

6. Ar eque Eru: "Ea telluma endesse i nenion, ar ciltuvas nén nenello." 7. Ar Eru carne i telluma ar ciltane i neni or i telluma i nenillon nu i telluma. Ar enge sie. 8. Ar Eru estane i telluma Menel. Ar enge sinye, ar enge arin, i attea aure.

9. Ar eque Eru: "Na i neni nu menel hostaine mine nómesse, ar na i parca nór cénina!" Ar enge sie. 10. Ar Eru estane i parca nór Cemen, nan i hostaine neni estanes Ear. Ar Eru cenne sa nes mára. 11. Ar eque Eru: "Á cole cemen salque, olvar carila erdi, yávaldar colila yáve nostalentassen, cemende." Ar enge sie. 12. Cemen colle salque, olvar carila erdi, nostalentassen, ar aldar colila yáve yasse ear erdentar, nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára. 13. Ar enge sinye, ar enge arin, i nelya aure.

14. Ar eque Eru: "Ea calmar tellumasse menelo ciltien aure lómillo, ar nauvante tannar asarion ar aurion ar coranárion. 15. Nauvante calmar tellumasse menelo caltien cemenna." Ar enge sie. 16. Eru carne i atta alte calmar, i analta calma turien auresse ar i pitya calma turien lómisse, ar i eleni. 17. Ar Eru panyane ta tellumasse menelo caltien cemenna 18. ar turien auresse ar lómisse ar ciltien cále morniello. Ar Eru cenne sa nes mára. 19. Ar enge sinye, ar enge arin, i cantea aure.

20. Ar eque Eru: "Á ea úve cuine onnolíva i nenissen, ar á wile aiweli tellumasse menelo." 21. Ar Eru ontane i alte earcelvar ar ilya i úve cuine onnaiva i rihtar i nenissen, nostalentassen, ar ilye rámavoiti onnar nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára. 22. Ar Eru laitane te ar quente: "Na yávinque ar na rimbe, á quate nén i earion, ar na i aiwi rimbe cemende!" 23. Ar enge sinye, ar enge arin, i lempea aure.

24. Ar eque Eru: "Á cole cemen cuine onnar nostalentassen, lamni ar celvaller ar cemeno hravani celvar, nostalentassen." 25. Ar Eru carne cemeno hravani celvar nostalentassen, ar i lamni nostalentassen ar ilye celvar i vantar cemende, nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára. 26. Ar eque Eru: "Alve care Atan venwelvasse, canta velve; ar turuvas earo lingwi ar menelo aiwi ar i lamni ar ilya i cemen ar ilye celvar i vantar cemende." 27. Ar Eru ontane Atan venweryasse, Eruo venwesse ontaneryes; hanu ar ní ontaneryet. 28. Ar Eru laitane te, ar eque Eru tienna: "Na yávinque ar na rimbe, á quate cemen ar ása panya nu le, ar á ture earo lingwi ar menelo aiwi ar ilye cuine onnar i vantar cemende." 29. Ar eque Eru: "En! antan len ilye olvar carila erdi, ilya i ear ilya i palúresse cemeno, ar ilye aldar carila yávi yassen ear erdi. Nas ya matuval. 30. Ar ilye hravani celvain ar ilye menelo aiwin ar ilyan i vanta cemende, ilya cuinan, antan ilye laique olvar matien." Ar enge sie. 

31. Ar Eru cenne ilya ya carnes, ar en! nes ammára. Ar enge sinye, ar enge arin, i enquea aure.

 

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחוֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים | לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד: 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי-כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים | לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה | הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי-כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים | אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב | זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל | רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי: 

 

או פסוק-פסוק:

 

א: אִי יֶסֶּסֶּה אֶרוּ אוֹנְטאנֶה מֶנֶל אַר קֶמֶן:

1. I yessesse Eru ontane Menel ar Cemen.

א: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: [אינני חושב שמֶנֶל "שמיים" וקֶמֶן זקוקים לה"א הידיעה (אִי בקווניה); הם כמעט לחלוטין שמות. טולקין לא כלל שום ה"א הידיעה בנוסח תרגום הקווניה שלו לתפילה "אבינו שבשמיים" כאשר השתמש במלים הללו במשפט "עלי הארץ כבַשמיים" (ויניאר טנגוואר, גיליון 43, ע"מ 10-12). ברם, אנו מכלילים את ה"א הידיעה בפסוק כ"ו לפני "ארץ" במשפט אִילְיַא אִי קֶמֶן "כָל-הָאָרֶץ", מכיוון שפירושו של אִילְיַא קֶמֶן יהיה במקום זאת "כל הארצות".]

 

ב: אַר קֶמֶן נֵה קוּמְנַא אַר לוּסְטַא אַר אֶנְגֶה מוֹרְנִיאֶה אוֹר אִי אוּנְדוּמֶה אַר אֶרוּאוֹ סוּלֶה וִּוילֶּה אוֹר אִי נֶנִי:

  2. Ar Cemen né cumna ar lusta, ar enge mornie or i undume, ar Eruo Súle wille or i neni.

 ב: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחוֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם: 

 

ג: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה קָאלֶה אַר אֶנְגֶה קָאלֶה:                                                                                                                           

3. Ar eque Eru: "Ea cále!" Ar enge cále.

ג:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר: [בתמליל זה, יכולים אנו לעשות שימוש טוב בפועל חסר-הזמנים אֶקוּוֶה "אומר, ויאמר". לפי עמ' 392, מלחמת אבני-היקר, הוא היה שימש להבאת ציטטות. טולקין ציין שבצורה משונה זו יש להשתמש לפני שם או כינוי-שם עצמאי, כאשר לאחר כל הפעלים ושמות/כינויי-גוף בא הציטוט הממשי. גרסאות מוקדמות של תמליל זה חטאו באי-התייחסות להערתו של טולקין על סדר המלים, והשם ארו הקדים את הפועל אֶקוּוֶה במקום לעקוב אחריו.]

 

ד: אֶרוּ קֶנֶּה סַא אִי קָאלֶה נֵה מָארַא אַר אֶרוּ קִילְטאנֶה אִי קָאלֶה אִי מוֹרְנִיאֶלּוֹ:                                                

4. Eru cenne sa i cále né mára, ar Eru ciltane i cále i morniello.  

 ד: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: [הפועל *קִילְטא- "הפריד" מבוסס על הבסיס קִיל- "הבדֵל", הדרך האבודה כותבים אחרים, עמ' 365.]

 

ה: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה | אִי קָאלֶה אַאוּרֶה אַר אִי מוֹרְנִיאֶה אֶסְטאנֶס לוֹמֶה אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי מִינְיַא אַאוּרֶה:

5. Ar Eru estane i cále Aure, ar i mornie estanes Lóme. Ar enge sinye, ar enge arin, i minya aure.  

ה: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים | לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

 

ו: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה טֶלּוּמַה אֶנְדֶסֶּה אִי נֶנִיוֹן אַר קִילְטוּבאס נֵן נֶנֶלּוֹ:

6. Ar eque Eru: "Ea telluma endesse i nenion, ar ciltuvas nén nenello."

ו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:

 

ז: אֶרוּ קארְנֶה אִי טֶלּוּמַה אַר קִילְטאנֶה אִי נֶנִי אוֹר אִי טֶלּוּמַה אִי נֶנִילּוֹן נוּ אִי טֶלּוּמַה אַר אֶנְגֶה סִיאֶה:

7. Ar Eru carne i telluma ar ciltane i neni or i telluma i nenillon nu i telluma. Ar enge sie.

ז:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי-כֵן:

 

ח: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה טֶלּוּמַה מֶנֶל אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי אַטֶּאַה אַאוּרֶה:

8. Ar Eru estane i telluma Menel. Enge sinye, ar enge arin, i attea aure.                                 

ח: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

 

ט: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ נא אִי נֶנִי נוּ מֶנֶל הוֹסְטַינֶה מִינֶה נוֹמֶסֶּה אַר נא אִי פּארְקַא נוֹר קֵנִינַא אַר אֶנְגֶה סִיאֶה:

9. Ar eque Eru: "Na i neni nu menel hostaine mine nómesse, ar na i parca nór cénina!" Ar enge sie. 

ט:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן:

 

י: אַר אֶרוּ אֶסְטאנֶה | אִי פּארְקַא נוֹר קֶמֶן נאן אִי הוֹסְטַינֶה נֶנִי אֶסְטאנֶס אֶאַר אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא:

10. Ar Eru estane i parca nór Cemen, nan i hostaine neni estanes Ear. Ar Eru cenne sa nes mára.

י: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים | לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: [נֶס "זה היה" - כאן אנו מניחים ש*נֵה "היה" מקוצר ל*נֶ- לפני סיומת של כינוי-שם כמו "הוא, היא, זה". השוו לצורת-ההווה המאומתת נָא, המתקצרת לנַא- לפני סופית של כינוי-שם בצורה המאומתת נַאלְיֶה "אתה"; ויניאר טנגוואר, גיליון 43, עמ' 10.]

 

יא:  אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ קוֹלֶה קֶמֶן סאלְקוּוֶה אוֹלְבאר קארִילַא אֶרְדִי יָאבאלְדאר קוֹלִילַא יָאבֶה נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן קֶמֶנְדֶה אַר אֶנְגֶה סִיאֶה:

11. Ar eque Eru: "Á cole cemen salque, olvar carila erdi, yávaldar colila yáve nostalentassen, cemende." Ar enge sie. 

יא: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן: [נוֹסְטאלֶה "מין, סוג", לקסיקון הקניה, עמ' 66, וכן בכרך א' של "ספר הסיפורים האבודים", עמ' 272. פירושה של צורת הרבים של יחסת המקום נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן מילולית הוא "במינם" ("בתוך מיניהם"). קֶמֶנְדֶה היא צורת יחסת המקום של קֶמֶן "ארץ", והיא מאומתת בתרגומו של טולקין לתפילת "אבינו שבשמיים".]

 

יב: קֶמֶן קוֹלֶּה סאלְקוּוֶה אוֹלְבאר קארִילַא אֶרְדִי נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אַלְדאר קוֹלִילַא יָאבֶה יאסֶּה אֶאַר אֶרְדֶנְטאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא:

12. Cemen colle salque, olvar carila erdi, nostalentassen, ar aldar colila yáve yasse ear erdentar, nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára

יב: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:

 

יג:  אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי נֶלְיַא אַאוּרֶה:                                                                                                                                                      

13. Ar enge sinye, ar enge arin, i nelya aure.

יג:  וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי:

 

 יד: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶאַה קאלְמאר טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קִילְטִיאֶן אַאוּרֶה לוֹמִילּוֹ אַר נאוּבאנְטֶה טאנּאר אַסארִיוֹן אַר אַאוּרִיוֹן אַר קוֹראנָארִיוֹן:

14. Ar eque Eru: "Ea calmar tellumasse menelo ciltien aure lómillo, ar nauvante tannar asarion ar aurion ar coranárion. 

יד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: [לפי עמ' 415 "תבוסת סאורון", בסיסו של שם-עצם לוֹמֶה "לילה" הוא לוֹמִי-, לפיכך צורת יחסת-המוצא {מִן; להבדיל את היום מן הלילה} תהיה לוֹמִילּוֹ כאן. שם-העצם טאנַּא "אות, סימן": טבעת מורגות, עמ' 385.]

 

טו: נאוּבאנְטֶה קאלְמאר טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קאלְטִיאֶן קֶמֶנַּא אַר אֶנְגֶה סִיאֶה:

15. Nauvante calmar tellumasse menelo caltien cemenna." Ar enge sie.

טו: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:  

 

טז: אֶרוּ קארְנֶה אִי אַטַּא אַלְטֶה קאלְמאר אִי אנאלְטַא קאלְמַא טוּרִיאֶן אַאוּרֶסֶּה אַר אִי פִּיטְיַא קאלְמא טוּרִיאֶן לוֹמִיסֶּה אַר אִי אֶלֶנִי:

16. Eru carne i atta alte calmar, i analta calma turien auresse ar i pitya calma turien lómisse, ar i eleni.      

 טז: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:

 

יז: אַר אֶרוּ פּאנְיאנֶה טַא טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ קאלְטִיאֶן קֶמֶנַּא:                                                                                  

17. Ar Eru panyane ta tellumasse menelo caltien cemenna

יז: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ: [לצורך "אותם" השתמשתי במקור בטֶה, המופיע במזמור השבח שהושר בשדה קורמאלן {אָ לַאיטַא טֶה...} בשרה"ט. אולם בויניאר טנגוואר, גליון 43, עמ' 20, נטען שכינוי-השם טֶה "הם, אותם" מתייחס לבריות או יצורים חיים; כינוי-השם ברבים המתייחס לדוממים (כמו כאן) צריך להיות במקום זאת טַא. בתפישתו המוקדמת של טולקין, משמעות טַא הייתה "זה, הזה" בגוף ראשון  (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 389), וכך השתמשתי בו בגרסאות המוקדמות של מאמר זה – שנכתב לפני שהמידע חדש פורסם. ובאשר לצורה טֶה, השוו פסוק כ"ב, היכן שטֶה מתייחס לחיות, ופסוק כ"ח, היכן שכינוי-השם הזה מתייחס לאדם ולאישה הראשונים.]

 

יח: אַר טוּרִיאֶן אַאוּרֶסֶּה אַר לוֹמִיסֶּה אַר קִילְטִיאֶן קָאלֶה מוֹרְנִיאֶלּוֹ אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא:

18. ar turien auresse ar lómisse ar ciltien cále morniello. Ar Eru cenne sa nes mára. 

יח: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:

 

יט: אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי קאנְטֶאַה אַאוּרֶה:

19. Ar enge sinye, ar enge arin, i cantea aure.

יט: וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: 

 

כ: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ אֶאַה אוּבֶה קוּינֶה אוֹנּוֹלִיבַא אִי נֶנִיסֶּן אַר אָ וִּוילֶה אַיוֶּולִי טֶלּוּמאסֶּה מֶנֶלוֹ:

20. Ar eque Eru: "Á ea úve cuine onnolíva i nenissen, ar á wile aiweli tellumasse menelo."

כ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ (אוּבֶה= שפע, עושר) הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: [בפסוק זה השתמשתי בריבוי -לִי בשביל "חיות" ו"ציפורים"....רק מהתחושה הפנימית שלי!]

 

כא: אַר אֶרוּ אוֹנְטאנֶה אִי אַלְטֶה אֶאַרְקֶלְבאר אַר אִילְיַא אִי אוּבֶה קוּינֶה אוֹנַּיבַא אִי רִיהּטאר | אִי נֶנִיסֶּן נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִילְיֶה רָאמאבוֹיטִי אוֹנּאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא:

21. Ar Eru ontane i alte earcelvar ar ilya i úve cuine onnaiva i rihtar i nenissen, nostalentassen, ar ilye rámavoiti onnar nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára. 

כא: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה | הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב: {אִי אַלְטֶה אֶאַרְקֶלְבאר: מילולית "חיות-הים הגדולות"; זהו תרגום מדויק למדי היות והמילה "תַּנִּינִם" משמשת כאן לא במובנה המודרני – "קרוקודילים" – אלא במשמעות המקראית של "חיות ים גדולות/מפלצות ים".} 

 

כב: אַר אֶרוּ לַיטאנֶה טֶה אַר קוּוֶנְטֶה נַא יָאבִינְקוּוֶה אַר נַא רִימְבֶּה אָ קוּואטֶה נֵן אִי אֶאַרִיוֹן אַר נַא אַיוִּוי רִימְבֶּה קֶמֶנְדֶה:

22. Ar Eru laitane te ar quente: "Na yávinque ar na rimbe, á quate nén i earion, ar na i aiwi rimbe cemende!"

כב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: [*יָאבִינְקוּוַא, רבים *יָאבִינְקוּוֶה, "פּוֹרים": יָאבֶה+-אִינְקוּוַא; רִימְבֶּה היא צורת הרבים של רִימְבַּא, "רבים". -כאשר אין שם או כינוי-שם עוקב, אנו מעדיפים את קוּוֶנְטֶה על פני אֶקוּוֶה ל"יאמר".]

 

כג: אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי לֶמְפֶּאַה אַאוּרֶה:                                                                                                         

23. Ar enge sinye, ar enge arin, i lempea aure.

כג: וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי:

 

כד: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אָ קוֹלֶה קֶמֶן קוּינֶה אוֹנּאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן לאמִּי אַר קֶלְבאלֶּר אַר קֶמֶנוֹ הְראבאנִי קֶלְבאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן:

24. Ar eque Eru: "Á cole cemen cuine onnar nostalentassen, lamni ar celvaller ar cemeno hravani celvar, nostalentassen".

כד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם:  [*קֶלְבאלֶּה "שרץ", מילולית "חיה קטנה", מלת הקטנה של קֶלְבאַ; בשביל הסיומת -לֶּה ראו נאנְדֶה "נבל", נְגאנְדֶלֶּה "נבל קטן", הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 377.]

 

כה: אַר אֶרוּ קארְנֶה קֶמֶנוֹ הְראבאנִי קֶלְבאר נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִי לאמְנִי נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אִילְיֶה קֶלְבאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה נוֹסְטאלֶנְטאסֶּן אַר אֶרוּ קֶנֶּה סא נֶס מָארַא:

25. Ar Eru carne cemeno hravani celvar nostalentassen, ar i lamni nostalentassen ar ilye celvar i vantar cemende, nostalentassen. Ar Eru cenne sa nes mára.

כה: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:

 

כו: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אַלְבֶה קארֶה אַטאן וֶנְוֶּולְבאסֶּה קאנְטא וֶלְבֶה אַר טוּרוּבאס אֶאַרוֹ לִינְגְוִּוי אַר מֶנֶלוֹ אַיוִּוי אַר אִי לאמְנִי אַר אִילְיַא אִי קֶמֶן אַר אִילְיֶה קֶלְבאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה:

 26. Ar eque Eru: "Alve care Atan venwelvasse, canta velve; ar turuvas earo lingwi ar menelo aiwi ar i lamni ar ilya i cemen ar ilye celvar i vantar cemende."

כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ: [אַלְבֶה, מילית-הציווי עם הסיומת -לְבֶה "אנו" המוצמדת לה, מביעה פקודה המכוונת ל"עצמנו". דוגמה טולקינאית אחת מדגימה שמילית-הציווי אָ, אַ- יכולה לקבל סיומת של כינוי-שם המציינת את מי שאמור לבצע את הפקודה: אַלְיֶה אַנְטַא *"תן" (אתה תן) (ויניאר טנגוואר, גיליון 43, עמ' 17). וֶנְוֶּוה: "צורה, *צלם": לקסיקון הקֶניה, עמ' 100, וכן כרך א' של "ספר הסיפורים האבודים", עמ' 254. וֶלְבֶה "כדמותנו": מלת-היחס וֶה + הסיומת של כינו-הגוף -לְבֶה ל"אנו" כוללני.]

 

כז: אַר אֶרוּ אוֹנְטאנֶה | אַטאן וֶנְוֶּורְיאסֶּה אֶרוּאוֹ וֶנְוֶּוסֶּה אוֹנְטאנֶרְיֶס האנוּ אַר נִי אוֹנְטאנֶרְיֶט:

27. Ar Eru ontane Atan venweryasse, Eruo venwesse ontaneryes; hanu ar ní ontaneryet.

כז: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים | אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: [אוֹנְטאנֶרְיֶס "ברא אותו", אוֹנְטאנֶרְיֶט "ברא אותם" - כפי שניתן לשער, אנו משתמשים בסיומת *-רְיֶ- כצורה מוארכת של סיומת כינוי-השם במקרים בהם באה אחריה סיומת מושא.]

 

כח: אַר אֶרוּ לַיטאנֶה טֶה אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ טִיאֶנַּא נַא יָאבִינקוּוֶה אַר נַא רִימְבֶּה אָ קוּואטֶה קֶמֶן אַר אָסַא פּאנִיַא נוּ לֶה אַר אָ טוּרֶה אֶאַרוֹ לִינְגְוִּוי אַר מֶנֶלוֹ אַיוִּוי אַר אִילְיֶה קוּינֶה אוֹנּאר אִי ואנְטאר קֶמֶנְדֶה:

28. Ar Eru laitane te, ar eque Eru tienna: "Na yávinque ar na rimbe, á quate cemen ar ása panya nu le, ar á ture earo lingwi ar menelo aiwi ar ilye cuine onnar i vantar cemende."

כח: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ: [טִיאֶנַּא יחסת היעד "להם"; טולקין השתמש בצורת יחסת-אֶל טִיאֶן בתרגומו לתפילת "אבינו שבשמיים". אָסַא היא מילית-הציווי אָ + כינוי-השם סַא "הזו" (בעברית מוספית בתוך "כִבשוה" – כבשו-את-הזו), המושא של הציווי.]

 

כט: אַר אֶקוּוֶה אֶרוּ אֶן אַנְטאן לֶן אִילְיֶה אוֹלְבאר | קארִילַא אֶרְדִי אִילְיַא אִי אֶאַר אִילְיַא אִי פּאלוּרֶסֶּה קֶמֶנוֹ אַר אִילְיֶה אַלְדאר קארִילַא יָאבִי יאסֶּן אֶאַר אֶרְדִי נאס יַא מאטוּבאל:

29. Ar eque Eru: "En! antan len ilye olvar carila erdi, ilya i ear palúresse cemeno, ar ilye aldar carila yávi yassen ear erdi. Nas ya matuval.

כט: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב | זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:

 

ל: אַר אִילְיֶה הְראבאנִי קֶלְבַין אַר אִילְיֶה מֶנֶלוֹ אַיוִּוין אַר אִילְיאן | אִי ואנְטַא קֶמֶנְדֶה אִילְיַא קוּינאן אַנְטאן אִילְיֶה לַיקוּוֶה אוֹלְבאר מאטִיאֶן אַר אֶנְגֶה סִיאֶה:

30. Ar ilye hravani celvain ar ilye menelo aiwin ar ilyan i vanta cemende, ilya cuinan, antan ilye laique olvar matien." Ar enge sie.

ל: וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל | רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן: [מאטִיאֶן "לאוכלה", שם-פעולה ביחסת-אֶל.]

 

לא: אַר אֶרוּ קֶנֶּה אִילְיַא יַא קארְנֶס אַר אֶן נֶס אַמָּארַא אַר אֶנְגֶה סִינְיֶה אַר אֶנְגֶה אַרִין אִי אֶנְקוּוֶאַה אַאוּרֶה:

31. Ar Eru cenne ilya ya carnes, ar en! nes ammára. Ar enge sinye, ar enge arin, i enquea aure.

לא: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי: [ אַמָּארַא < אַן-מָארַא, ראו גם מָארַא "טוב" עם תחילית אַן- "משביחה או מגבירה" המוזכרת במכתב 385 ב"מכתביו של ג'. ר. ר. טולקין".]

 

ובכן, זה היה הפרק הראשון של התנ"ך. רק עוד 1188 פרקים...