לשון המערב (ווסטרון) - הלשון המשותפת

שמות נוספים: Adûni ("לשון המערב", עמוד 316 ב"עמי הארץ התיכונה") או Sôval Phârë ("לשון משותפת") בלשונה שלה; Annúnaid ("לשון המערב") או Falathren ("שפת החופים") בסינדארין.

לשון המערב היא השפה בה דיברו הדמויות בשר-הטבעות ובה נכתב במקור "הספר האדום". את שמה, אָדוּנִי, טולקין תרגם לאנגלית כ-Westron (לשון המערב). בנספח ו' של שרה"ט טולקין מבהיר את מעמדה של שפה זו: "השפה המיוצגת בהיסטוריה זו באמצעות אנגלית הייתה לשון המערב, או 'הלשון המשותפת' של ארצות-המערב של הארץ התיכונה בעידן השלישי. במהלך עידן זה היא הפכה לשפת-האם של מרבית העמים (למעט בני-הלילית), ששכנו בגבולות הממלכות העתיקות של ארנור וגונדור; כלומר, לאורך החופים מאוּמבּאר בדרום ועד מפרץ פוֹרוֹכֵל בצפון, ובפנים הארץ עד הרי הערפל ואֵפֵל דוּאַת. השפה התפשטה צפונה לאורך נהר האַנדוּאִין, לארצות שממערב לנהר וממזרח להרים עד שדות הסיפנים. אלה היו גבולותיה של לשון המערב כשפת-אם בעת מלחמת הטבעת בסיומו של העידן השלישי." בעוד שלשון המערב שדוברה בגונדור הייתה בעלת אופי ארכאי, ההוביטים דיברו בניב כפרי של השפה. לשון המערב דוברה כשפה שנייה אצל כל אותם עמים שעדיין שמרו על שפה משלהם, כמו הדרוּאֵדַאין (Woses) והרוהירים. אפילו האורקים דיברו בלשון המערב כאשר היה צורך בכך, אם כי בצורה עילגת. בהיותם במורדור, פרודו וסאם הבינו את שיחתם של שני האורקים שניסו לעקוב אחריהם; "בהיותם בני גזעים שונים הם דיברו בלשון המשותפת בדרכם שלהם" (שרה"ט, ספר שישי, פרק 2). לשון המערב היא השפה שעליך ללמוד, אם בכוונתך להיכנס למכונת זמן ולחזור לעידן השלישי (לימוד קווניה יהיה דומה ללימוד לטינית לפני נסיעה לאירופה: לא יהיו שם אנשים רבים היכולים להבין אותך).

במקורה הייתה לשון המערב "שפת בני-אדם, שהתעשרה והתרככה בעקבות השפעות משפתם של בני-הלילית. היא הייתה בראשיתה שפתם של אלו שנקראו על ידי האלדאר אָטאני או אֵדאין, 'אבות האדם', ובמיוחד אנשי שלושת הבתים של רעי בני-הלילית, שהגיעו מערבה אל בלריאנד בעידן הראשון". בעידן השני השפה האדונאית של נומנור דוברה במעוזים הנומנוריים שלחופי הארץ התיכונה, "נמזגו לתוכה מילים רבות משפות אדם אחרות והיא הפכה ללשון המשותפת שהתפשטה לאורך החופים, בקרב כל אלו שבאו במגע עם נומנור" (שרה"ט, נספח ו'). תהליך זה נמשך גם לאחר המפלה: "אנשי אלנדיל לא היו רבים, משום שרק ספינות מעטות נמלטו מהמפלה ושרדו את המסע בים הסוער. הם אמנם פגשו רבים משוכני החופים המערביים אשר היו קרובים אליהם קרבת דם, בהיותם צאצאים של יורדי-ים ושל שומרי מעוזים נומנוריים מימים עברו; אולם כפי שסופר, הדונדאין היו מועטים בקרב זרים רבים. משום כך הם דיברו בלשון המשותפת, הן לצרכי מגע עם אנשים זרים והן לצרכי ניהול הממלכות שהקימו, אשר היו תחת הנהגתם. הלשון המשותפת התרחבה…  והתעשרה במילים מהשפה האדונאית של הדונדאין ומהנולדורין [קרי: סינדארין]." (עמודים 33 ו- 34 ב"עמי הארץ התיכונה"). לשון המערב התפתחה מהאדונאית המקורית בין היתר עקב הזנחה (עמוד 315 ב"עמי הארץ התיכונה"): הנאמנים ששרדו את מפלת נומנור לא הגו חיבה יתרה לאדונאית, בהיותה שפתם של מלכי נומנור המורדים, אשר ניסו לדכא את השימוש בכל שפה אחרת. עם זאת, "השפה רוככה תחת השפעות משפתם של בני-הלילית" בשלב מאוחר יותר. לשון המערב תוארה על-ידי טולקין כשפה "מעורבת כמו האנגלית המודרנית" (עמוד 425 ב"מכתביו של ג'.ר.ר. טולקין"). ניתן להשוות את היסודות משפתם של בני-הלילית בלשון המערב למילים הצרפתיות הרבות שחדרו לשפה האנגלית.

המבנה של לשון המערב

מעט מאוד ידוע לנו על לשון המערב, מהסיבה הפשוטה שטולקין תרגם אותה לאנגלית כמעט בכל מקום. מילים מעטות בלשון זו ניתנות בנספח ו' של שרה"ט ורבות אחרות, באופן יחסי, מופיעות ב"עמי הארץ התיכונה". טולקין אף תרגם את שמות ההוביטים. מעולם לא חיו הוביטים שנקראו פרודו, סאם, פיפין ומרי; שמותיהם האמיתיים היו מאוּרָה, בּאן, ראזאר וקאלי. המילה הוביט עצמה היא ייצוג של המילה שבה נעשה שימוש בעידן השלישי kuduk (נגזרת מהמילה באנגלית עתיקה holbytla "שוכן-מאורה", באותה הצורה שבה כנראה התפתחה המילה kuduk מהמילה הארכאית kûd-dûkan; האחרונה עדיין קיימת בשפת הרוהירים). מאוּרָה ("פרודו") וחבריו לא היו מכירים את המילה "הוביט"; הם כינו עצמם קוּדוּק.

בנושא הפונולוגיה של לשון המערב והמבנה שלה, דוד סאלו אומר (תקשורת אישית): "הצלילים [של העיצורים] של האדונאית המאוחרת ושל לשון המערב כמעט זהים. העיצורים המשותפים לשתי השפות הם: p, b, t, d, k, g, m, n, ng, r, ph, th, s, z, h, y, l. בשר-הטבעות נאמר שבלשון המערב קיימים גם העיצורים החיכיים ch, sh, אולם רק העיצור sh הודגם באופן מעשי. בשפה קיימים גם העיצורים hr-, hl-. אין עדויות לקיומו של העיצור w, אולם העיצור v קיים, שלא כמו באדונאית. אפשרות סבירה היא שבלשון המערב התרחש שינוי w > v. המילים בלשון המערב אינן שונות לחלוטין מהמילים באדונאית: יש בהן מילים בעלות שורש תלת-עיצורי (גאמבָּה 'תיש', טאפּוּק 'ארנב', גאלאבּ 'משחק', לאבּאן 'שק', נאראג 'גמד', זיליבּ או זילבּי 'חמאה'), ומספר רב של מילים דו-עיצוריות (ראמָה 'שוכן-מעון', זארָה 'זקן, עתיק', בּאנָה 'חצי', ראפָה 'זמזום').

מערכת התנועות כוללת את חמש התנועות הקלאסיות: תנועות קצרות a, e, i, o, u, ותנועות ארוכות â, î, ô, û; התנועה הארוכה ê אינה מופיעה באף מילה ידועה, אבל ניתן להסיק על קיומה מהערת שוליים בנספח ה' של שרה"ט, שם נאמר שחלק מהדוברים בלשון המערב ביטאו את התנועות ê ו- ô כ-ei ו-ou בהתאמה, "באופן הדומה, פחות או יותר, לצלילים של המילים say no באנגלית". היגוי זה, למרות היותו נפוץ, נחשב שגוי וגס. אין צורך לציין שזה היה ההיגוי השגור בפי ההוביטים. נראה שבלשון המערב היו מספר reduction vowels#. /* מהו המונח העברי? */

בלשון המערב לא קיימים הצלילים ty ו-hy שקיימים בקווניה; דוברי הקווניה בקרב אנשי גונדור החליפו אותם בצלילים ch (כמו במילה האנגלית church) ו-sh בהתאמה. בלשון המערב לא היה קיים העיצור ch (כמו במילה העברית ברוכה); ראה עמודים 351 ו- 352 ב"סיפורים שלא נשלמו". משום כך, המילים הסינדאריניות רוֹכַאנד ורוֹכַאן הפכו לרוֹהַאן בהגייה גונדורית.

שינוי פונולוגי מאוחר מוזכר בעמוד 320 ב"עמי הארץ התיכונה": עיצורים כפולים (ארוכים) הפכו לעיצורים יחידים כאשר הופיעו בין תנועות, tunnas "משמר" נהגה כ-tunas (אבל לרוב אינו מאוית כך). עיצורים שהופיעו בשילובים שונים שונו; המילה tunnas עצמה מייצגת את המילה המוקדמת יותר tudnas.

סיומות

סיומת -a, המציינת את עושה הפעולה (agent), נמצאת במילים כמו pûta "התוקע (בקרן)", batta "דוֹבֵר". הסיומת -a ציינה גם סיומת זכרית (עמוד 46 ב"עמי הארץ התיכונה"), לפחות בניב בו דיברו ההוביטים. טולקין, בתרגמו את "הספר האדום", שינה שמות בלשון המערב כך שיהיו בעלי צורה אופיינית לשמות אנגליים, באמצעות שינוי הסיומת ל- -o. השם "Bilbo", לדוגמא, מחליף את השם האמיתי של ההוביט Bilba. הסיומות -o ו- -e ציינו סיומות נקביות; טולקין, כנראה, החליף את סיומת -o המקורית ב- -a.

סיומת הריבוי היא, כנראה, -in, כמו בצורת הריבוי של cûbuc "הוביט" - cûbugin (cûbuc הפך ל- kuduk בשרה"ט, עמוד 49 ב"עמי הארץ התיכונה"). טולקין שקל מספר אפשרויות לסיומות ריבוי, כמו -a, -il, -en, בטרם החליט על הסיומת -in (נראה שטולקין ויתר מאוחר יותר על הרעיון, שעיצורים פוצצים אטומים הופכים לקוליים לפני סיומת הריבוי, כמו ב- cûbuc / cûbugin).

בדומה ללשונות הסקנדינביות, נראה שגם בלשון המערב הידוע מצוין באמצעות סיומת, ולא באמצעות תווית-ידוע עצמאית: Sûza "פלך", Sûzat "הפלך".

נראה שבמקור לשון המערב הקדומה כללה סיומות-יחסות, אולם בסיומו של העידן השלישי סיומות אלה נעלמו מהשפה. המילה Phurunarigan "מכרה-הגמדים", כוללת בתוכה את Nargian, שהיא הצורה הקדומה של הטיית המילה narag "גמד" ליחסת הקניין בריבוי. לפי התיאוריה של דוד סאלו: "מכיוון שבשפה האדונאית אין יחסת קניין אמיתית, יש להניח שבמהלך העידן השלישי אדונאית השתנתה (באמצעות צירוף של סיומות), והפכה לשפה הכוללת מערכת מלאה של יחסות. בשלב מאוחר יותר סיומות היחסות נעלמו בהדרגה מהשפה. הצורה Nargian יכולה להיות צירוף של *nargii (הטיה של צורת הבסיס לריבוי על-ידי הוספת הסיומת האדונאית הקדומה -i) ושל an, יחסת הקניין [האדונאית] הקדומה, המופיעה כעת כסיומת במקום כתחילית."

ניתן להסיק על קיומה של סיומת -n, המציינת שם-תואר, מהמילים raza "(אדם) זר" (שם-עצם), razan "זר, נוכרי" (שם-תואר).

הסיומת -nin מציינת, כנראה, צורת בינוני פעול; ראה karnin להלן.

איננו מכירים כינויי-שם בלשון המערב, אולם אנו יודעים משהו על אודותם: "בלשון המערב הייתה קיימת ההבחנה בכינויי-השם של גוף שני (ולעתים קרובות גם בגוף שלישי), בין צורת פנייה רגילה (לא-רשמית) וצורת פנייה מכובדת, הן ביחיד והן ברבים. אחד המאפיינים הייחודיים של דפוס הלשון בפלך, היה השמטה של צורת הפנייה המכובדת בשפה המדוברת. צורה זו השתמרה רק בקרב תושבי הכפרים, בעיקר בנפה המערבית; ואלה השתמשו בה לצורך הבעת חיבה. לתופעה זו, בין היתר, כיוונו אנשי גונדור, כאשר דיברו על האופי המוזר של דיבורם של ההוביטים. בימיו הראשונים במינאס טירית, פרגרין טוק פנה לאנשים בכל הדרגות בצורת הפנייה הרגילה, ובכללם גם לשר דנתור בכבודו ובעצמו. הסוכן הקשיש אולי היה משועשע מכך, אולם משרתיו ועוזריו בוודאי נדהמו. צורת דיבור לא-רשמית זו סייעה, בוודאי, להפיץ את השמועה, שהציגה את פרגרין כאדם רם-מעלה בארצו שלו." (שרה"ט, נספח ו'). ייצוג הולם של ההבחנות בין כינויי השם, המאפיינות את לשון המערב, בתרגום האנגלי של טולקין ל'ספר האדום', היה בלתי אפשרי. 

השפעות של שפות בני-הלילית

ההשפעות הרבות של שפות בני-הלילית על לשון המערב ניכרות אפילו בקורפוס הקטן שקיים. ישנן מילים שהושאלו, כנראה, מאבארין, על-ידי אבותיהם הקדומים של האדאין, וחדרו ללשון המערב דרך אדונאית. מילים אחרות הושאלו, ככל הנראה, מסינדארין על-ידי הדונדאין הגולים לאחר המפלה.

balc "נורא"; קשור, כנראה למילה הסינדארינית balch "אכזרי", הגזורה מהבסיס הקדום  ÑGAWAL "עינוי" (עמוד 377 ב"הדרך האבודה וכתבים נוספים").

batta "דוֹבֵר"; קשור ללא ספק  ל- KWET בלשון הקוונדי הקדומה ול-*PET "לדבר" בטלרין משותפת; בסינדארין peth "מילה", beth בריכוך.

karnin *"מבוקע" (משמעות משוערת מתוך Karningul "ריבנדל", "העמק המבוקע"); קשור, כנראה, לבסיס SKAR "לקרוע, לבקע" בשפת בני-הלילית; הסיומת –nin, המציינת את צורת הבינוני הפעול, דומה מאוד לסיומת הסינדארינית –nen (כמו ב- dirnen, tirnen "שמור, מוגן" הגזור מ-tir-  "לשמור"; לדוגמא Talath Dirnen "המישור המוגן").

nas "עם"; בעמוד 320 ב"עמי הארץ התיכונה" נאמר שהמילה שאולה מסינדארין, nos, או מקווניה, nossë, "משפחה". ("התנועה הקצרה o בשפת בני-הלילית הפכה ל-a במילים כאלה," כנראה משום שהן הושאלו בשלב שבו אדונאית היתה השפה השלטת. באדונאית היתה קיימת תנועת  ô ארוכה בלבד (ללא תנועת o קצרה), אבל תנועת a קצרה הייתה קיימת; בתהליך השאילה השתנה סוג התנועה ולא אורכה).

nîn "מים"; קשור, בוודאי, לבסיס NEN "מים" בשפת בני-הלילית, nén בקווניה; nen, ריבוי nîn, בסינדארין.

ras "קרן" (מונח מוזיקלי); לדוגמא rassë "קרן" בקווניה, -ras בסינדארין, כמו Caradhras "קרן אדומה".

zîr "חכם"; דומה מאוד ל- saira בקווניה. 

רשימת מילים בלשון המערב / לשון ההוביטים

(במהלך השנים טולקין ערך שינויים רבים בלשונות שפיתח; כל הצורות שנדחו על-ידו אינן מופיעות ברשימה זו. כאשר ישנה סתירה בין הצורות המופיעות ב"עמי הארץ התיכונה" ובשרה"ט, מופיעות רק האחרונות. האיות של טולקין נשמר כפי שהוא, אולם כאשר c ו-k מייצגות צליל זהה, מופיעה האות k בנוסח שרה"ט – ראה Tûk).

Adûni "ווסטרון, לשון המערב" (עמוד 316 ב"עמי הארץ התיכונה", להלן: עא"ת)

ba-, ban(a) "חצי" (עא"ת, עמוד 51), banakil, "בן-מחצית, הוביט" (נספח ו', הערות סיום)

balc "נורא" (עמוד 346 ב"סיפורים שלא נשלמו")

Ban "סאם", בדרך כלל משמש כקיצור לשם Bannâtha, כפי ש-Sam משמש כקיצור ל-Samuel, אולם שמו של סאם גאמג'י בלשון המערב הוא קיצור של Banazîr (עא"ת, עמוד 51).

Banazîr "חכם למחצה, פשוט" (נספח ו')

bara- "מהיר?" מרכיב המבודד מתוך Barabatta, תואר לאדם ה"מדבר מהר" (עא"ת, עמוד 52)

-bas "-wich" (עא"ת, עמוד 48; נספח ו', הערות סיום). *סיומת אנגלית ארכאית שמשמעותה כפר, עיירה; גם -wick (הערת המתרגמת)

batta "דובר?" מרכיב המבודד מתוך Barabatta, תואר לאדם ה"מדבר מהר" (עא"ת, עמוד 52)

Bilba "בילבו" (עא"ת, עמוד 50)

Bophîn "Boffin" משמעות השם נשתכחה; השם הוסב לצורה המתאימה לשפה האנגלית (נספח ו')

bolg- "בליטה" (עא"ת, עמוד 48)

Bralda-hîm "שיכר משכר", משחק מילים הנסוב על שמו של נהר הברנדואין (או, כפי שכונה בפי ההוביטים בעבר, Branda-nîn), המתורגם לאנגלית כ-"Brandywine" (נספח ו', הערות סיום)

branda- "גבול, ספַר"; Brandagamba "בראנדיבאק" (*שם המורכב משתי מילים: ספַר ותיש; לפי נספח ו' Marchbuck מהווה תרגום מדויק יותר של השם מאשר Brandybuck, הערת המתרגמת); Branda-nîn "מי-גבול", "נחל-ספַר" (נספח ו', הערות סיום)

Bunga "בּאנגוֹ" (Bungo), Bunga Labingi "בּאנגוֹ באגינס" (עא"ת, עמוד 48)

castar מטבע מסוג כלשהו, אשר רבע מערכו נקרא tharni, ראה שם (עא"ת, עמוד 45)

-gad "לשהות, להישאר". בתוך Ranugad, ראה rân.

galap, galab- "משחק" (עא"ת, עמוד 48; נספח ו', הערות סיום)

Galbasi "גאמג'י" (נספח ו', הערות סיום)

gamba "תיש", בתוך Brandagamba "בראנדיבאק" (נספח ו', הערות סיום)

gul "עמק?" משמעות משוערת מתוך Karningul "ריבנדל", "העמק המבוקע" (נספח ו')

hamanullas פרח כחול קטן שאינו מזוהה, מתורגם באופן משוער כלובליה (*צמח-נוי הידוע יותר בשם 'פרח הקרדינל', הערת המתרגמת) (עא"ת, עמוד 47)

hîm(a) "שיכר, בירה" (עא"ת, עמוד 54). בתוך Bralda-hîm, ראה שם (נספח ו', הערות סיום)

hloth(o) "מעון, בקתה", מקום מגורים בעל שני חדרים (עא"ת, עמוד 49)

hloth-ram(a) "שוכן מעון" (cottager) (עא"ת, עמוד 49). Hlothram "קוֹטמאן", שם סבו של האיכר קוֹטוֹן (נספח ו', הערות סיום).

Hlothran "קוֹטוֹן"; ראה Lothran.

kali "שמח, עליז, עולץ"; Kalimac שם שמשמעותו נשתכחה, אולם הוא קשור, ללא ספק, למילה kali; Kalimac תורגם על-ידי טולקין כמריאדוק, והשם המקוצר Kali תורגם כמרי (נספח ו').

karnin "מבוקע?" (משמעות משוערת מתוך Karningul "ריבנדל", "העמק המבוקע", נספח ו')

kast "משכית" (mathom) (מהמילה רוהירית castu; במילה זו נעשה, כנראה, שימוש רק בניב של ההוביטים)

kuduc "הוביט", המילה מופיעה רק בניב של ההוביטים; דוברים אחרים של לשון המערב השתמשו במונח banakil "בן-מחצית" (נספח ו', הערות סיום)

laban "שק" (bag); Labingi "באגינס" (עא"ת, עמוד 48); Laban-neg "Bag End", "מעון-באג" (עא"ת, עמוד 83)

Lothram "קוֹטמאן" (עא"ת, עמוד 49)

Lothran "קוֹטוֹן", שם של כפר בפלך (עא"ת, עמוד 49). כולל את המרכיבים hlotho + rân, ראה שם. מופיע באיות שונה Hlothran בהערות הסיום בנספח ו'.

luthur, luthran "מוך, פלומה" (עא"ת, עמוד 49)

Maura "פרודו" (עא"ת, עמוד 50) בלשון המערב של העידן השלישי לא היתה קיימת המילה maur-, אבל משמעותה ברוהירית ארכאית היתה "חכם, בעל ניסיון"; אי לכך טולקין תירגם את השם Maura לשם גרמאני בעל מובן דומה.

narag- "גמד" (עא"ת, עמוד 58), nargian - צורה ארכאית של יחסת הקניין בריבוי, כמו ב- Phurunargian "מכרה הגמדים, Dwarrowdelf" (נספח ו').

nas "עם". בתוך tudnas, ראה שם. שאילה מקווניה, nossë, או מסינדארין, nos, "משפחה" (עא"ת, עמוד 320)

neg "סיום, קצה" (*מתוך laban-neg, המתורגם לאנגלית כ"Bag End" ולעברית כ"מעון-באג", הערת המתרגמת) (עא"ת, עמוד 83)

nîn "מים". בתוך Branda-nîn, ראה שם.

Ogmandab "גוֹרהנדאד" (ראש משפחת אוֹלדבּאק) (עא"ת, עמוד 83)

phârë "לשון, שפה"; Sôval Phârë "הלשון המשותפת"

phur- "לכרות, לחפור"; phûru "מכרה" (לשון ארכאית); Phurunargian "מכרה-הגמדים"

pûta "אדם התוקע (בקרן)", blower, (*pût- "לתקוע בקרן?"); בתוך Raspûta, ראה ras-.

rân "כפר, קבוצה קטנה של בתי מגורים במורד גבעה" (עא"ת, עמוד 49), ran(u) "בית, כפר" ("ham"); Ranugad "המפאסט, להישאר בבית" (נספח ו')

râph(a) "burr, קליפה של צמח" (עא"ת, עמוד 60); בתוך Zilbirâpha.

ras- "קרן"; Raspûta "אדם התוקע בקרן" (עא"ת, עמודים 45, 47)

raza "(אדם) זר" (שם-עצם); razan "זר, נוכרי" (שם-תואר) (עא"ת, עמוד 51)

Razanur Tûc "פרגרין טוק" (עא"ת, עמוד 51); ראה Razar.

razar תפוח אדום קטן; Razar "פיפין", השם מקושר למילה razar, אולם למעשה הוא מהווה קיצור של Razanur (עא"ת, עמוד 51).

ribadyan "byrding", אדם החוגג יום-הולדת (מכתבים, עמוד 290)

sôval "משותף"; Sôval Phârë "הלשון המשותפת" (עא"ת, עמוד 55) (למעשה איננו יכולים לדעת בוודאות איזו מילה פירושה "לשון" ואיזו מילה פירושה "משותף").

sûza איזור שליטה, חלוקה מנהלית של שטח; Sûza "פלך", Sûzat "הפלך" (עא"ת, עמוד 45)

tapuc "ארנב, שפן" (לשון המונית) (עא"ת, עמוד 49)

tarkil "אדם ממוצא נומנורי" (נספח ו')

tharantîn "רבע" (עא"ת, עמוד 45)

tharni "רבע, רובע, נפה" (רבע מערכו של מטבע, אבל המילה משמשת גם לציון הנפות של הפלך) (עא"ת, עמוד 45)

trah- בסיס בניב של ההוביטים, שקשור ככל הנראה לזחילה או להתגנבות דרך מאורה; ראה עא"ת, עמוד 54.

trân "סמיאל" (מילה יחודית, כנראה, לניב של ההוביטים; ראה trahan ברוהירית) (נספח ו').

TUD "לשמור, להגן" (בסיס) (עא"ת, עמוד 320)

tudnas "משמר". צורה מאוחרת – tunnas; בשלב מאוחר יותר נהגה כ-tunas עם n אחת, אך האיות נותר עם n כפול. האיות השגוי tunas הופיע בספר המאזארבול המקורי ו"תורגם" לאנגלית על-ידי טולקין באמצעות האיות השגוי gard (במהדורה המודפסת של שרה"ט הופיע האיות התקין guard). ראה עא"ת, עמוד 320 ועמוד 458 ב"בגידתה של איזנגארד".

Tûk (כך האיות בנספח ו', Tûc בעא"ת, עמוד 46) "טוּק" (לפי המסורת של משפחת טוק, tûca "היתה מילה עתיקה שפירושה 'נועז', אולם נראה שלמסורת זו אין בסיס"; טולקין שינה את האיות כך שהמילה תתאים לצורה אנגלית, Took).

zara- "זקן"; Zaragamba "אוֹלדבּאק", "תיש זקן" (נספח ו', הערות סיום)

zîr(a) "חכם"; Banazîr "חכם למחצה, Samwise" (נספח ו'; עא"ת, עמוד 51)

zilib, zilbi- "חמאה"; Batti Zilbirâpha "Barney Butterburr", "בארלימן חמאוני" (עא"ת, עמודים 52, 60)

בגליון מס' 32 של וויניאר טנגוואר, טענו קרל הוסטטר ופטריק וויין, שהאות הראשונה במילה המציינת garden (גן) בלשון המערב היא G, כמו במילה האנגלית. ניתן להסיק זאת מדבריה של גאלאדריאל לסאם כאשר היא מעניקה לו את הקופסה, שעל גביה חרוטה רונה כסופה, עם עזיבת החבורה את לוריין: "זו אות ג, הלא היא גאלאדריאל, אך תוכל לראות בה גם סמל של גן בלשונך שלך." וויין והוסטטר טענו שהמילה המציינת גן בלשון המערב גזורה מהבסיס הקדום 3AR בשפת בני-הלילית (עמוד 360 ב"הדרך האבודה וכתבים נוספים"), הדומה לבסיס האינדו-אירופי שממנו גזורה המילה האנגלית garden. "מכאן שהמילה האנגלית garden היא ממוצא אלדאריני," הם קובעים. "אנו יכולים לטעון שאכן 'קיימות פיות בעומק הגן'."