טעימה מלשונות בני~הלילית
טולקין אמר פעם שהוא "טעם"
מספר שפות במקום שלמד אותן ("המפלצות והמבקרים ומאמרים אחרים", עמ'
192). בכדי לספק "טעימה" מלשונות בני~הלילית אספתי כאן כמה פריטי
אוצר~מילים הן מקווניה והן מסינדארין, על~ידי קיבוצם תחת מגוון כותרות. דבר זה
יאפשר לתלמידים פוטנציאליים לאמוד את סגנון השפות הללו ואולי אפילו את מיזוגם של
הצליל והמשמעות שכה גרמו הנאה לטולקין. כמובן, ייתכן ותהיה הרשימה הזו לעזר ברכישת
אוצר מלים בסיסי. אך חוששני שעדיין יידרש זמן רב עד שנדע את המילון הלִילי השלם!
:I
אוצר מלים נבחר בקווניה
עממים: קְוּוֶנדִי
"בן~לילית" (ברם זוהי מלה טכנית המוחלפת בדרך~כלל על~ידי אֶלְדַא,
אשר מתייחסת אך ורק לבני~הלילית שלא~מן~האבארי), אַטאן "אדם
(בן~אנוש)" (אך מונח זה התקשר בעיקר לשלושת בתי האֶדַין), פִירְיַא ופִירִמַא
"בן~תמותה", נַאוּקוֹ "גמד" (גם קאסאר, מהמלה ק'אזָאד),
פִּיקִינַאוּקוֹ
או פִּיטְיַאנַאוּקוֹ "גמדים~פעוטים". אוֹרְקוֹ
או אוּרְקוּ "אורק". מונחים כללים (כפי שניתן להניח)
ראויים~לשימוש לגבי כל העממים: קְוֵּון "בריה, איש" (רבים קְוֶּונִי),
נֵר "איש" (רבים נֶרִי; ראה גם וֶאוֹ או וֶאוֹנֶר
= "גבר בוגר"), נִיס או נִיסֶּה "אישה" (רבים נִיסִּי),
הִינַא "ילד" {בלי קשר למינו, אלא כמונח כללי}, לאפְּסֶה
"עולל, תינוק", סֶלְדוֹ *"בן" {boy} (?), וֶּונְדֶה
ומאוחר יותר וֶנְדֶה "עלמה, נערה". "עם" נקרא לִיאֶה
(לפיכך אֶלְדאלִיאֶה = עם האלדאר).
המשפחה: וֶרְנוֹ "בעל", וֶסֶּה "אישה" {בהקשר של
נישואין}, אִינדִיס "כלה" (לעתים משומש בפירוש של
"אישה"), אַטאר "אב" (אַטּוֹ
*"אבא"), אַמִיל או אַמֶּה "אֵם" (מַאמִיל
= *"אימא"), יוֹנְדוֹ
"בן", יֶלְדֶה "בת" (שימו לב להקשר העיברי, בעל
המשמעות כמעט זהה; נשתנה ליֶנדֶה באטימולוגיות, אך ייתכן שחומר
מאוחר יותר יעלה הצעה לפיה טולקין השיב את יֶלְדֶה), טוֹרוֹן
"אח" (רבים טוֹרְנִי), אוֹנוֹנֶה או סֶלֶר
"אחות" (רבים סֶלִּי), אִינדְיוֹ "נכד, צאצא", אוֹנוֹנַא
"תאום" (רבים אוֹנוֹנִי). פרט למלה ל"אח" הרשומה ממעל,
קיימות גם המלים אוֹטוֹרְנוֹ "אח בשבועה, שותף" (נראה כי הצורה
הנקבית היא אוֹסֶלֶּה מבוארת כ"אחות, שותפה").
חי: במלה כללית קֶלְבַא
"חיות אשר זזות", ראה גם לאמאן (משומש בכדי לתאר חיה בעלת ארבע
רגליים, בניגוד לזוחלים וחרקים), אַנְדַאמוּנְדַא "פיל", הוּאוֹ
"כלב" (רוֹנְיוֹ "כלב צייד"), הּיַאלְמַא
"צדפה, קונכייה" (לפחות מבחינה טכנית היא חיה ולא צמח!), לֶאוּקַא
"נחש" (גם אַנְגוֹ וברבים אַנְגְוִּוי), לִינְגְוֶּוה
"דג" (הַאלַא "דג קטן"), לוֹקֶה "דרקון,
נחש עקלתון" (וגם בצורה מוארכת אַנְגוּלוֹקֶה; ראה גם רָאמאלוֹקֶה
"דרקון מכונף", אוּרוּלוֹקֶה "דרקון~אש", לִינְגְוִּוילוֹקֶה
"דרקון~ים, נחש~ים"), מָאמַא "כבשה", מוֹרְקוֹ
"דב", מוּנְדוֹ "שור" (יתכן שפירושה של המלה הוא גם
"חוטם"), *נְיַארוֹ "עכברוש" (נקרא לא~נכון כ~"נְיַאנוֹ" בעמ' 379 ב~'הדרך האבודה
וכתבים אחרים'), רָא "ארי" (רבים רָאבִי), רָאקַא ו~נַארְמוֹ "זאב" (נַאוּרוֹ
"אדם~זאב"), רוֹקּוֹ "סוס", רוּסְקוֹ
"שועל", וִּוילְוַּוארִין "פרפר". בחומר מוקדם קיים מֶאוֹי
"חתול", אבל זו נראית מלה מוזרה בקווניה מאוחרת (שום צורת יחיד אחרת
מסתיימת ב~אוֹי). במקור מוקדם יש גם את המלים נִיאוֹן
או נִיאֶר כ"דבורה", נוֹלְדארֶה או נוֹלְפַּא
"חפרפרת" וגם את יַאקְסֶה (או יַאקְסִי) "פרה".
ציפורים: אַיוֶוה או פִילִיט "ציפור (קטנה)" (רבים פִילִיקִי),
אַלְקְוּוַא "ברבור", אַמּאלֶה ציפור צהובה או "גִיבְּתוֹן
צהוב", קוּ או קוּאַה "יונה", האלאטִיר או האלאטִירְנוֹ
"שלדג", לִינְדוֹ "זמר" (ציפור שיר), לוֹמֶלִינְדֶה
"זמיר" (ובשם ציורי טִינְדוֹמֶרֶל השווה למלת הסינדארין טינוביאל),
מַיוֶּוה "שחף", סוֹרוֹן או סוֹרְנֶה "עיט,
נשר", טַאמְבַּארוֹ "נקר", טוּילִינְדוֹ
"סנונית", קְוּוָאקוֹ "עורב" (גם קוֹרְקוֹ).
צומח: אוֹלְבַא
"צמח", אוּילֶה "צמחים ארוכים המטפסים, בייחוד עשב~ים"
(אשר הוא במפורש אֶאַרוּילֶה), סַאלְקוּוֶה "דשא", סַארַא
"דשא יבש נוקשה", לאסֶּה "עלה", אוֹלְוַּוא
"ענף", טוּסַּא "שיח", הּוַּואן "פטרייה,
טפיל", לוֹטֶה "פרח", לוֹסֶּה "פריחה"
(בדרך~כלל בלבן), נִיאֶנִינְקְוּוֶה "שִילגית מצויה, שַלגִיה"
{צמח ממשפחת הנרקיסיים בעל פרחים לבנים, הפורח באירופה עם הפשרת השלגים} , אַסֶאַה
אַראנִיאוֹן "אַתֶלאס, עשבת המלך". עצים: אַלדַא
"עץ", אוֹרנֶה "עץ" (קטן יותר ודק יותר כלִיבְנֶה או
חֻזְרָר), אַלאמֶה "עץ בוקיצה", פֶרֶן
"עץ~אשור", אֶרקַאסֶּה "צינית", מַאלִינוֹרנֶה
"מאלורן", נוֹרנוֹ "עץ~אלון",
טאסאר או טאסארֶה "עץ~ערבה", טְיוּלוּסֶּה "עץ~צפצפה" (ראה גם את הבוטאניקה של דיוויד סאלו, המכסה
את שפת ה"קניה" המוקדמת של טולקין).
מתכות, חומרים ויסודות: אֶרמַא, אוֹרמַא
והּרוֹאַה "חומר (ממשי)", טִינקוֹ או רַאוּטַא
"מתכת", מאלטַא "זהב" (גם בצורה הציורית קוּלּוֹ
"זהב~אדמדם"), טֶלְפֶּה או טְיֶלְפֶּה
"כסף", אַנגַא "ברזל", קֶמֶן "אדמה,
עפר", נֵן "מים", נָארֶה "להבה, אש", וִיליַא,
וִּוילְמַא או וִּויסְטַא "אוויר", לוֹסֶּה
"שלג", הֶלְקֶה "קרח" לִיטסֶה "חול",
אַסטוֹ "אבק", אוֹנְדוֹ "אבן" (כחומר, אך אף
היה משומש כ"סלע"), רוסֶּה "טל", הּרָאוֶה
"בשר", סֶרְקֶה "דם" (גם יָאר), הּיֶלֶּה
"זכוכית", טוֹ "צמר", פַאלֶּה "רסס,
קצף".
איברי~גוף: קָאר
"ראש", לוֹקְסֶה או פִינדֶה "שיער" (המונח
שפירושו כלל השיער על הראש הוא פִינדֶסֶּה), אַנְטַא
"פנים", הֵן "עין" (רבים הֶנְדִי, או כזוג הֶנְדוּ),
לָאר "זוג אוזניים", נֶנְגְוֶּוה "אף", אַנְטוֹ
"פה", פֵּה "שפה" (כך לפי מקור מאוחר; באטימולוגיות הוא
מבואר בפירוש, כמה מפתיע, "פה"), נֶלֶט "שן" (רבים נֶלְקִי),
לַאמְבַּא "לשון" (אך "לשון" = שפה היא לַאמְבֶּה),
פאנְגַא "זקן", לאנְקוֹ "גרון", יאט (יאכְט-)
"צוואר", הוֹן "לב (גופני)" (אִינְדוֹ = לב~נפשי, סמלי), ראנְקוֹ "זרוע" (רבים ראנְקְוּוִי),
מָא "יד", קאמְבֶּה "כף~היד,
חלל~היד", קְוּוָארֶה "אגרוף", לֶפְּסֶה
"אצבע", טִיאוּקוֹ "ירך", טֶלְקוֹ
"רגל" (רבים טֶלְקְוּוִי), טָאל "כף רגל", טאלוּנֶה
"סולית כף~הרגל", אַקְסוֹ
"עצם". בחומר מוקדם קיימים אוֹלֶמֶה "מרפק" ואַלְדאמוֹ
"גב". המלה שפירושה גוף בכלליות היא הּרוֹאַה (גם משומשת
כ"חומר ממשי"). ייתכן שהיכן~שהוא קיימת מעטפה
חתומה ובה פיסת נייר שעליה נכתבו השמות בלשונות בני~הלילית לאיברי~המין,
נרשמו בחשאיות על~ידי טולקין מאחורי דלתיים סגורות.
מספר תארים ומקצועות: אַראן
"מלך", טָארִי "מלכה", קוּנְדוּ
"נסיך", אַראנֶל "נסיכה", הֶרוּ "שר,
אדון", הֶרִי "גבירה", אַרְקְוּוֶן
"אציל", אַריוֹן או האריוֹן "יורש", רוֹקְוּוֶן
"אביר", קָאנוֹ "מפקד", טֶרְקָאנוֹ "ראש~שבט", אִיסְטְיַאר "חכם, בעל~דעת", סַירוֹן "קוסם" (אך גאנדאלף
הוא אִיסְטאר), אִינגוֹלֶמוֹ "מלומד", לאמְבֶּנגוֹלְמוֹ
"חכם~לשונות" (בלשן), טַאנוֹ "בעל~מלאכה, נפח", קְוּוֶנְטַארוֹ "מספר,
קריין", סאמְנוֹ "חרש, בנאי, נגר", טְיַארוֹ
"עושה, פועל", קֶמְנַארוֹ או קֶנְטַאנוֹ "קדר"
(עיין תחת הכותרת מלחמה וכלי~נשק
בשביל "לוחם" ובשביל "נושא~חנית").
מזון: אַפְּסַא "אוכל מבושל, בשר",
מאסטַא "לחם", סָאבַא "מיץ", פִּירְיַא
"מיץ, סירופ", לִיס (לִיסְּ-) "דבש", יָאבֶה
"פרי", פּוֹרֶה "קמח, סובין", קוּלוּמַא
"תפוז", סוּלְקַא "שורש מאכל, ירק~שורש",
קוֹימאס "לֶמְבּאס, לחם~חיים", מְירוּבוֹרֶה
משקה הנמזג במשתאות בואלינור (תורגם כ"תירוש" בנאמאריאה), לִימפֶּה
"יין, משקה~הואלאר". בחומר מוקדם ישנם סוּלְפַּא
"מרק", פִּיאוֹ "שזיף, דובדבן", פִּיאוּקַּא
"גרגרים, פירות~יער" (או בייחוד
"אוכמניות") וטְיוּרוּ "גבינה".
מונחים גיאוגראפיים: נוֹרֶה
"ארץ", נוֹרִיאֶה "אומה, ארץ", אַרְדַא {ארדה}
"ממלכה, חבל ארץ או מחוז מסוים", מֵנַא "מחוז", מֶן
"מקום", רֵנַא "גבול, קצה", פֶּלֶר "שדה
מגודר", פּאנדַא "גידרה", אוֹרוֹן "הר"
(רבים אוֹרוֹנטִי), ראסֶּה וטִילְדֶה "פסגה, קרן
ההר", אַמְבּוֹ "גבעה", קִילְיַא "בקע,
ערוץ", נַאנְדֶה "עמק", טוּמְבּוֹ "גיא, עמק עמוק
תחת או בין גבעות", יָאוֶּוה "בקעה, מפרץ, עמק צר", פֶּנְדֶה
"מדרון, מורד", מאלֶּה "רחוב" (רבים מאלֶּר), טִיאֶה
"דרך, נתיב", טַאוּרֶה "חורשה גדולה, יער", אֶהּטֶלֶה
"מעיין",אַילִין "אגם" (גם לִינְיַא), רִינְגֶה
"מקווה או אגם מים קר (השוכן בהרים)", סִירֶה "נהר", נֶלֶּה
"יובל, פלג", הוֹפַּא "נמל, מעגן", הּרֶסְטַא
או הּיַאפַּאט "חוף~ים", פאלאסֶה
"חוף", אֶאַר "ים", קֶלְמַא "תעלה,
ערוץ", טוֹל "אי" (רבים טוֹלִּי; "טולה"
בעמ' 394 ב~'הדרך האבודה וכתבים אחרים' ללא ספק נקרא שלא כהלכה), לוֹנַא
"אי, יבשה מרוחקת".
ארבע הרוחות: פוֹרְמֶן
"צפון", הּיַארְמֶן "דרום", נוּמֶן
"מערב", רוֹמֶן "מזרח, קדם".
מזג~האוויר: מִיסְטֶה "גשם
דק, ממטר", פאנְיַא "ענן, עב", לוּמְבּוֹ "ענן
(נמוך וכהה)", סוּרֶה ו~וַיוַּוא
"רוח", אָרֶה "אור~שמש", הִיסֶה
ו~הִיסִיאֶה "ערפל, אד", רַאוּמוֹ
"(רעש ה) סער, סערה", נִיקְסֶה "כפור". בחומר מוקדם
ישנם לוּרֶה "מזג~אוויר אפל" ואת שם~התואר המקביל לוּרֶאַה "אפל, מעונן".
עצמים שמימיים: אַנאר
"השמש" (גם נקראה נַירַא ו~וָאסַא),
אִיסִיל "הירח" (גם נקרא רָאנַא), אֶלֶן (שם פיוטי
אֵל) "כוכב" (גם טִינְוֶּוה ו~נִילֶּה,
לעיתים עם משמעות מסוימת מותאמת), טִינְגִילְיֶה או טִינְגִילִינְדֶה
"כוכב מנצנץ". כוכבי~לכת במערכת השמש: אֶאַרֶנְדִיל
"נוגה, ונוס", קַארְנִיל "מאדים, מארס", אַלְקַארִינְקְוּוֶה
"צדק, יופיטר" (וביותר סימן שאלה נֵנַאר "נפטון", לוּינִיל
"אוראנוס" ו~לוּמְבַּאר
"שבתאי"). מערכות~כוכבים: טֶלוּמֶהּטַאר
או מֶנֶלְמאקאר "סייף הרקיע"= כסיל, אוריון, וַאלאקִירְקַא
"סהרון הואלאר, חרמש הואלאר"= העגלה / הדובה הגדולה, וִּוילְוַּוארִין
"פרפר"= קאסיופאה (?). מספר מערכות~כוכבים
אחרות מכונות בשמות אך קשה לזהותן. מלה כללית שפירושה "שמיים, הרקיע": מֶנֶל
(גם הֶלֶּה). ראה פאנְיַארֶה "החלק הגבוה של האוויר
והרקיע".
נעימה, נגינה, כלי~נגינה, ונגנים: לִינְדַאלֶה או לִינְדֶלֶה
"מנגינה", לִירֶה "שיר", לַירֶה
"פואמה" (להבדיל ממלת שוויון~הצליל שפירושה
"קיץ"), נַינִיאֶה "קינה", הפועל לִירְ~ "שיר, זמֵר", הפועל נאנדַא~ "לפרוט על נבל", שם הכלי נאנדֶה
"נבל" (נאנדֶלֶּה "נבל קטן"), נאנדַארוֹ
"נגן נבל", נְיֶלּוֹ "זָמָּר" (גם לִינדוֹ, אך
זה גם משמשת כשם לציפור), נְיֶלֶּה "פעמון". בחומר מוקדם קיים סאלמַא
"לירָה, נבל".
מלחמה וכלי~נשק: אוֹכְטַא
"מלחמה", הפועל אוֹכְטַאקַאר~ "עשֵה מלחמה", הפועל מַאכְטַא~
"אחוז בנשק, הילחֵם", אוֹכְטַאר, אוֹכְטַאטְיַארוֹ ו~מַאכְטַאר "לוחם", אֶהּטְיַאר
"נושא~חנית", קוֹטוּמוֹ
"אויב", מַאקִיל "חרב", לַאנְגוֹ "חרב
רחבה", סִיקִיל "פגיון, סכין", קְוּוִינְגַא
"קשת" (גם קוּ), פִּילִין "חץ" (רבים פִּילִינְדִי),
נֶהּטֶה "טריז, ראש~חנית", אֶהּטֶה
או אֶקּוֹ "חנית", טוּרְמַא "מגן", קַאסַּא
או קַארְמַא "קסדה". בחומר מוקדם ישנו הוֹסֶּה
"צבא".
אדריכלות: אַטאקְוּוֶה
"בניין", קוֹאַה "בית" (גם קַאר, קַארְד~),
אַמְפּאנוֹ "בניין, אולם~עץ", אַנדוֹ
"שער" (אַנדוֹן "שער גדול"), פֶנְדַא
"מפתן, סף", סַאמבֶּה "חדר", קַימאסאן "חדר~מיטות" (רבים קַימאסאמבִּי), טוֹפַּא
"גג", טאלאן "רצפה" (רבים טאלאמִי), ראמְבַּא
"קיר, חומה", מִינדוֹ "מגדל (בודד)" (מִינדוֹן
"צריח"), אוֹסטוֹ "עיר, עיר המוקפת בחומות", אוֹפֶּלֶה
"כפר או בית המוקפים בחומה, עיירה", הּרוֹטַא "משכנות תת~קרקעיים, מערה מלאכותית או היכלים החצובים באבן", טֶלְמַא
"החלק האחרון בבניין" (כגון אבן הנדבך~העליון
או האבן הגבוהה ביותר).
זמן ועת: לוּ "זמן,
מועד", לוּמֶה "עת, שעה", וַאנְוִּויאֶה
"העבר", יָארֶה "ימים עברו", יַאלוּמֶה
"זמנים קדומים, ימי~קדם", אַאוּרֶה
"יום" (גם אַרֶה), לוֹמֶה "לילה" (אך לעיתים
משמש כ"דמדומים, בין~ערביים"; מונחים אחרים
שפירושם "לילה": לוֹ, מוֹרֶה ו~הוּי
/ פוּי), אָרַא "שחר", אַרִין "בוקר", אַרִיאֶה
"שעות~היום", סִיניֶה
"ערב", טִינְדוֹמֶה או אוּנְדוֹמֶה "דמדומים, בין~ערביים" (קרוב לשעת~שחר
ולערב, בהתאמה) אַנארוֹרֶה "זריחה", נוּרוֹ או אַנְדוּנֶה
"שקיעה", אַסְטַא "חודש", לוֹאַה
"שנה" (כאשר מדברים מבחינה אסטרונומית השנה קרויה קוֹרַאנאר
"מעגל השמש"), יֵן "שנה ארוכה" (המאה של בני~הלילית
הכוללת 144 שנות~שמש), רַאנְדַא "מחזור,
עידן".
עונות~השנה: קוֹירֶה
"התעוררות" (ראשית~האביב), טוּילֶה
*"פריחה, לבלוב" (האביב~המאוחר), לַירֶה
"קיץ" (להבדיל ממלת שוויון~הצליל שפירושה
"פואמה"), יָאבִיאֶה "אסיף" (ראשית~הסתיו),
קְוּוֶלֶּה "דעיכה" (הסתיו~המאוחר), הּרִיבֶה
"חורף". בשביל הפירוש "סתיו" היו משמשות גם המלים לאסֶּלאנטַא
"שלכת, נפילת~העלים" ו~לאסֶּוִּוינְטַא
*"פיזור~העלים". חודשי~השנה:
נַארבִינְיֶה "ינואר", נֵנִימֶה "פברואר", סוּלִימֶה
"מארס, מרץ", וִירֶסֶּה "אפריל", לוֹטֶסֶּה "מאי",
נָארִיאֶה "יוני", קֶרְמִיאֶה "יולי", אוּרִימֶה
"אוגוסט", יַאבאנִּיאֶה "ספטמבר", נַארְקְוּוֶלִיאֶה
"אוקטובר", הִיסִמֶה "נובמבר", רִינְגַארֶה
"דצמבר".
מספרים: מִינֶה 1, אַטַּא
2, נֶלדֶה 3, קַאנטַא 4, לֶמְפֶּה 5, אֶנְקְוּוֶה 6, אוֹטסוֹ
7, טוֹלטוֹ 8, נֶרטֶה 9, קַינֶן 10, מִינְקְוּוֶה 11.
בשביל המספר 12 ניתן רק הבסיס רָאסַאט, אולם מוסכם באופן כללי
שהמלה שפירושה 12 בקווניה חייבת להיות *רַאסטַא. מספרים גבוהים יותר אינם
ודאיים. ייתכן שהמלה האראנְיֶה, השנה האחרונה במאה שנים, פירושה
מילולית "מֵאית, אחד חלקי מאה", ותצביע על כך ש~*האראנְיַא
פירושה "מֵאי" ואולי *האראן (*הארנַא ?) כמלה שפירושה
"מאה". פירושה של מלת הסינדארין הוֹסט
"תריסר~תריסרים", 144, המספר התלת~ספרתי הראשון במערכת ספירת~הי"ב
של בני~הלילית, אולם המקבילה בקווניה הוֹסְטַא מוגדרת פשוט כ"מספר
גדול".
צבעים: קארנֶה
"אדום", קוּלוּינַא "כתום", פָאנַא או פָאנֶה
"לבן" (כעננים), הֶלְוַּוא "כחול~חיוור", לַיקְוּוַא
"ירוק", לַאוּרֶאַה "זהוב", לוֹסֶּה "לובן~שלג" (גם כשם~עצם
"שלג"), לוּין "כחול", מאלִינַא
"צהוב", מוֹרֶה או מוֹרנַא "שחור", נִינְקְוּוֶה
"לבן", סִילְמַא "כסוף, בוהק בלובן", סִינדֶה
(או סִינדַא) "אפור", וַארנֶה "שחום, חום~כהה".
הואניאר אף השתמשו במילות~צבע שאימצו מן~הואלארין: אֶזֶל או אֶזֶלַּא "ירוק", נאסאר
"אדום", אוּלבּאן "כחול", טוּלקא "צהוב". ככל הנראה
לא שימשו המלים הללו את הנולדור.
מספר שמות~תואר נפוצים: ואניַא או ואנִימַא
"יפה, נאה" (גם לִינְדַא), מָארַא "שימושי,
טוב" (בתיאור חפצים), רַיקַא "שגוי, מעוות", אוּלְקַא
או אוּמֶאַה "רע", האלַּא "גבוה", אַנדַא
"ארוך", סִינטַא "קצר", אַלְטַא "ענק,
גדול" (בגודל), אוּרַא "עצום", אוּבֶאַה "מרובה,
לאין~ספור", טִיטַּא "קטנטן", פִּיטְיַא *"קטן,
פעוט", פּארְקַא "יבש", מִיקְסַא "רטוב", אַרְקַא
"צר", נִינדֶה "דקיק" (גם טֶרֶן), טִיאוּקַא
"בריא, שמן", לוּנְגַא "כבד", לִיסֶּה
"מתוק", סָארַא "מר", קְוּוַאנטַא
"מלא", לוּסְטַא "ריק", לַאוּקַא
"חמים", רִינגַא (או רִינגֶה) "קר", פורְיַא
"ימין", הּיַארְיַא "שמאל", וִינְיַא
"חדש" (גם סִינְיַא), יֶרְנַא "עתיק, בלוי"
(לגבי דברים), נֶסַּא "צעיר", לִינְינְוַּוא "בא בימים, זקן" (מילולית "בעל
שנים~רבות"; מלה זו אינה מרמזת על חולשה, הואיל ובני~הלילית היו בני~אלמוות),
קוּינַא "חי", קוֹירֶאַה "חי, פעיל", קְוּוַאלִין
"מת" (אך בפִירִין ההתייחסות היא למוות טבעי של בני~תמותה).
מספר פעלים נפוצים: קאר- "עשֵה,
הכֵן", האריַא- "היֵה בעל של-" {במובן של שייכות לאיש
מסוים}, קֶנ- "ראֵה", הּלַאר- "שְמע", אִיסְטַא-
"דע" (צורת עבר סִינְטֶה), לֶלְיַא- "לֵך"
(צורת עבר לֶנְדֶה), מאט- "אָכוֹל", מֶר-
"חשוק, השתוקק", מוֹטַא- "עמול, עבוד", טוּל-
"בוֹא", קְוּוֶט- "דבֵּר", הִיר-
"מְצא", אַנְטַא- "תֵן", מֶל-
"אָהוֹב" (כחבר), סִיל- "זְרח".
מילות יחס: אַמְבַּא, אַמַא
"מעלה, כלפי מעלה", אַן "ל-, בשביל" אַנַא
"ל-, לעבר" (גם נַא), אַפַּא "לאחר, אחרי", אַרַא
"מחוץ ל-, ליד", אַרְטַא "לרוחב" (מתועד רק בחומר
מוקדם), אַרְוַּוא "בעלות, אשר בבעלותו-" {יחסת~שייכות}, אֶנגַא
"זולת [=*פרט ל-]", אֶט "מחוץ ל-" (כאשר אחריה באה
יחסת~המוצא), הֶקְוּוַא "מלבד", הו "מן, מ-"
(קידומת המבטאת הרחקה מחפץ כלשהו, אבל לא מן הדובר), אִימְבֶּה
"בין", מִי [mi] "בתוך,
ב" (mí "בתוך ה-, בַּ-", מִיר או מִינַּא
"לתוך, פנימה", נוּ "תחת" (גם נו), אוּנדוּ
"מתחת ל-, למטה, למטה מ-", אור "מעל", טֶר, טֶרֶה
"דרך ה-, מבעד ל-", וֶה "כמו, כ-", אַס
"עִם". במיוחד חסר לנו מלה שפירושה "לפני".