ואלארין - כעין ברק החרבות

נקראה גם: ואליאנית, וּבקווניה ואליה ו-לאמְבֶּה ואלארינוָוה

היסטוריה פנימית

הואלאר התקינו לעצמם שפה, העתיקה מבין לשונות ארדּה. אך לאלו, בהיותם ישויות מלאכיות אשר מסוגלות לתקשר זו עם זו בקלות במחשבה בלבד, לא היה צורך בה. אלא, כאשר סופר באיינוּלינדּאלה, 'לבשו להם הואלאר צלם ודמות' כאשר ירדו אל אֵאַה בראשית הימים. הם נהיו בעלי צלם גשמי. 'התקנת שפה היא האות הראשי ללבישת צלם.' הבחין פֶּנגּוֹלוֹד ((Pengolodh המלומד מגוֹנדּוֹלין, 'הואלאר, לאחר שלבשו להם צורות גשמיות, באופן בלתי נמנע היו מתקינים לעצמם שפה במהלך שהותם הארוכה בארדה.' (מלחמת אבני~היקר, עמ' 397). אין ספק שזהו המקרה, שכן ישנם אזכורים על שפת הואלאר במסורת הנוֹלְדּוֹר העתיקה.

    עת באו האֶלדּאר אל ואלינור, אמצו הואלאר והמאיאר במהירות את הקווניה כשפתם, ולעיתים אף שוחחו בה ביניהם. אולם, הואלארין לא נעלמה לגמרי לאחר הגעת האֶלדּאר, ועדיין ניתן היה לשמוע אותה כאשר היו הואלאר מתדיינים ביניהם בעניינים הרי~גורל. 'קולותיהם של הואלאר אדירים ונוקשים הם,' כתב רוּמִיל (Rúmil) איש טיריאון, 'ועם זאת אף מהירים וחריפים בתנועתם, היוצרים צלילים אשר באוזנינו היו קשים וחדים; ומילותיהם ארוכות ומהירות, כעין ברק החרבות, כרשרוש העלים ברוח העזה, או כשאון אבנים המדרדרות בהרים הגדולים'. פֶּנגּוֹלוֹד אף הוא מזכיר זאת, בדרך לא כה אדיבה ולא כה פיוטית: 'הואלארין אינה ערבה לאוזני בני לילית' (מלחמת אבני~היקר, עמ' 398). ואכן, יש בואלארין צלילים רבים אשר זרים ללשונות בני~הלילית.

    חרף זאת, נטמעו מילים רבות משפת הואלאר בקווניה, למרות שאלו היו צריכים לעיתים להשתנות עד בלי היכר בכדי להתאים למערכת הצלילים המחמירה שבשפתם של בני~הלילית מאמאן. בסילמארילּיון מוזכרים שני שמות הלקוחים מואלארין: אֶזֶלּוֹהאר, התל הירוק עליו עמדו שני העצים, ומָאהאנאקְסאר, טבעת הגורל שבה מוצבים מושבי הואלאר ונערכות מועצותיהם. מילים אלו זרות לקווניה, הן אומצו והותאמו אליה מואלארין, ובמקור הן אֶזֶלּוֹכָאר ומָאכאנאנאשקאדּ. שמות הואלאר מאנווה, אַוּלֶה, טוּלקאס, אוֹרוֹמה ו-אוּלמוֹ שאולים מהמילים מאנאוֶונוּז, אַגוּלֵז, טוּלוּקְהאסטאז, אַרֳמֵז ו-אוּלוּבּוֹז בואלארין, כך גם שמו של המאיא אוסֶּה (אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). נראה ששמו של איאונווה, כרוזו של מאנווה, וייתכן שאף שמה של הואליה נסה, אומצו מואלארין, אך הצורות המקוריות של הללו אינן ידועות.

    נראה כי לעיתים משמעות המילים השאולות מואלארין לקווניה משתנה. מילת הקווניה אַקְסאן פירושה "חוק, צו", בעוד שהפועל בואלארין אשר ממנו אַקְסאן שאוב, אָקאשָאן, פירושו "הוא אומר" כאשר הוא הוא לא אחר מאשר אֶרוּ בכבודו ובעצמו. הואניאר, בהיותם מקורבים יותר אל הואלאר מאשר הנולדור, אמצו מילים נוספות מואלארין לניבם, כדוגמת אוּלְבּאן "כחול" (הצורה המקורית בואלארין לא ידועה). אבל לעיתים קרה, כי הואלאר עודדו את בני~הלילית לתרגם את השמות מואלארין אל שפתם הנאווה, במקום שיאמצו ויתאימו מילים קיימות בואלארין. שמות כגון אֶרוּ-"האחד, אלוהים", וארדּה-"הנעלה", מֶלקוֹר-"הקם מלוא כוחו" ואחדים אחרים הם רק תרגומים של השמות מואלארין, וצורתם קווניה טהורה.

אך קווניה איננה השפה היחידה אשר בה מופיעות מילים והשפעות מואלארין. תחת המלה בואלארין אִינִידִיל, שפירושה "שושנה, או כל פרח יחיד גדול" מופיעה המלה אִינְזִיל באדוּנאית (שפתם של בני נוּמנור), שפירושה "פרח" (ברוֹתִינזִיל [הסילמארילּיון, האקאלאבת] "פרח הקצף", ספינתו של איארנדּיל, וִינגִּילוֹטֶה בקווניה). אולם כיצד נטמעה מילת ואלארין באדונאית? הייתכן שעל-ידי בני לילית מאמאן, אולי אפילו ואניאר אשר ביקרו בנומנור? או אולי על ידי ק'וּזדוּל, שפתם של הגמדים, הייתכן שאַוּלֶה הכניס מלה זו לשפה שהתקין ליצירי כפיו? מועט הספק שלשון האטאנאטארי, אבות האדַין, הושפעה רבות משפת הגמדים החשאית. כמו כן אין שום תיעוד של ואלא מבקר בנומנור ומדבר עם תושביה, ואם היה מי מן הואלאר עושה זאת, היה הוא מדבר בשפה המובנת להם, ולא בואלארין.

     צוין ע"י אנתוֹנִי אָפֶּליארד שהמלה בלשון השחורה של סָאוּרוֹן נאזגּ "טבעת", נראית כאילו היא שאולה ממילת הואלארין נאשקאדּ (וייתכן שזו אנאנאשקאדּ, שכן מלה זו מבודדת מהשם מָאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", ולכן אין לדעת את המלה המדויקת "טבעת"). סאוּרוֹן בהיותו מאיא ומשרת אַוּלֶה בעבר, ידע ואלארין.

   אך האם נשמעה אי פעם שפת הואלאר מחוץ לממלכתם המבורכת? מליאן, בהיותה מאיא ודאי ידעה ואלארין, אך לא היו לה הזדמנויות רבות לדבר בואלארין במהלך שהותה הממושכת בבֶלֶרִיאַנד כמלכת דורִיאַת. האיסטארי, מלאכי הואלאר אשר נשלחו אל הארץ~התיכונה בעידן השלישי ידעו ואלארין. ניתן לשער ששוחחו בינם בואלארין. בשר הטבעות, כאשר לקח פיפין את הפאלאנטיר מגּאנדּאלף הישן, נאמר שהקוסם "מלמל אי-אילו מילים לא ברורות, בשפה מוזרה." הייתכן שאולורין המאיא דיבר בשנתו בשפת ארצו שבמערב, וזו היתה ואלארין?  

(אך אין אפשרות לדעת האם נכון הדבר, מנקודת מבט חוץ~ארדאית, שכן אין זה בטוח אפילו אם טולקין כבר חזה לשון ברורה לואלאר בעת כתיבת שר הטבעות)

היסטוריה חיצונית

רעיונו של טולקין על שפה לואלאר נשתנה במהלך השנים. בתחילה ייעד טולקין שהואלארין תהיה האם המקורית של כל לשונות בני~הלילית, ושהשפה הקדומה המשותפת לכל בני~הלילית נוצרה כאשר ניסו בני~הלילית ללמוד מאוֹרוֹמה לדבר ואלארין, לאחר ההתעוררות על גדות אגם קויביאנן (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 168). מאוחר יותר נדחה רעיון זה, ובגרסה שפורסמה בסילמארילּיון נאמר שבני~הלילית עשו את שפתם עוד בטרם אוֹרוֹמה מצאם.

לזמן מה, נזנח כל רעיון של שפה לואלאר. במכתב שכתב לרוֹנה בֵּייר בשנת 1958, אמר טולקין ש-"לואלאר אין לשון משלהם, ואין להם צורך באחת" (מכתביו של ג'.ר.ר. טולקין, עמ' 282). אך במאמר 'קוונדּי ואֶלדּאר' אשר נכתב זמן קצר לאחר מכן, בסביבות שנת 1960, מופיעה בשנית ואלארין. כעת נתפסה הואלארין כשונה עד מאוד מלשונות בני~הלילית, ובוודאי שלא היתה עוד מקור לשפותיהם (מופיע במלחמת אבני~היקר, עמ' (397-407. שתי מילים מותאמות מואלארין לקווניה הופיעו בסילמארילּיון: אֶזֶלּוֹהאר ומָאהאנאקְסאר.

   באטימולוגיות של בני~הלילית אשר במקורות המוקדמים, מוצאים אנו הסברים לשמות אשר נאמר עליהם שהם שאובים מואלארין (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 358). שמו של אַוּלֶה אל המלאכות, לדוגמה, נגזר מהבסיס גּאוּוַא שפירושו "חשב, המצא, תכנן" לפי האטימולוגיות. שמו הואלאריאני של אַוּלֶה אַגוּלֵז הוכנס לאחר מכן.

   הוצעה השערה שלפיה שאב טולקין השראה לפיתוח הואלארין מבבלית עתיקה. ישנם כאלו המרגישים שישנו דמיון בין מלים בבליות כדוגמת 'אֶטֶמֶנאקִי', שמו של הזיגּוּרָט (מגדל היכל) הגדול בבבל, לבין הסגנון הכללי של מילים בואלארין. אולם, אלו הן השערות בלבד, וכנגדן תישאל השאלה המוצדקת מדוע לקח טולקין את הבבלית כמודל לשפתם של האלים במיתולוגיה שבנה. סביר להניח כי טולקין פשוט שאף לסגנון ייחודי, שכן אמורה הואלארין להיות עצמאית ושונה כליל מְשפותיהם של בני~הלילית, ויתרה מזאת שפה שפותחה ודוברה ע"י הישויות המלאכיות השולטות בארדּה. 

המבנה של ואלארין

בואלארין מספר צלילים רב, ולכמה מהם יהיה כאן סימון מיוחד. האות ð, צירוף העיצורים dh (דל"ת חוככת) כפי שהוא נכתב באנגלית, ייכתב כאן כ-ד, בעוד שd- רגילה תיכתב כאן בכל שמות כ-דּ עם מפיק. הגימ"ל החוככת (gh), כדוגמת זו במלת האורקית גָאש (ghâsh), המסומנת בכתב הלטיני ב-3, תיכתב כאן כ-ג, g ייכתב כאן כ-גּ עם מפיק. בעיצורים הפוצצים כוללים את הקוליים בּ, דּ, גּ, ואת האטומים פּ, ט, ק. בואלארין שלושה הגיים שורקים: ז, ס ו-ש, ושני הגיים אפיים: נ ו-מ. כמו~כן ואלארין ישנם גם ר מֻרעד ו-ל צדי (הגה הנחתך כאשר קצה הלשון נוגע במכתש מבלי לחסום את מעבר האוויר משני צדי הלשון), ובנוסף לכך חצי-תנועות י ו-וו.

רוב המילים בואלארין בנויות בתבנית של (ת) ע ת ע וכן הלאה (כאשר ת היא תנועה ו-ע היא עיצור), עם צירופי עיצורים מועטים, למרות שצמדי עיצורים כגון בּר, לגּ, לּ, גּוו, שק ו-סט מופיעים לעיתים באמצע מלה.

תוכית הריבוי -um- מופיעה במילים mâchanâz, רבים mâchanumâz "הנעלים, אַראטאר", וזהו הדבר היחיד אשר אפשר לומר על דקדוק של שפת הואלאר. (חרף זאת, ייתכן כי באַיאנוּז ישנה הטיה ע"י סיומת. ראה אַיאנוּז באוצר מילים).

המלה דּוּשאמאנוּדָאן "מושחת" נראית כבינוני פעול, ואילו היה ידוע הפועל המקורי "להשחית", היתה בידינו האפשרות לבודד הצוּרָן אשר משומש כדי להפיק את השם הפעולה. אולם, הפועל המאומת היחיד הוא אַקאשָאן אשר נאמר שפירושו "הוא אומר". כפי הנראה, ניתן להפריד מלה זו לשניים, לשורש א.מ.ר ולמוסָפִית שפירושה הוא בהווה, אך אין אפשרות לבודד את הצורן בלי שום צל של ספק.

כפי שנכתב ע"י רוּמִיל, המילים ובמיוחד השמות בואלארין ארוכים עד מאוד, ותגענה לעיתים עד שמונה הברות, כדוגמת השם הואלאריאני לטלפּריאוֹן, אִבּרִינִדִלפּאטְהָאנֶזֶל.

כל השמות הואלאר המופיעים בואלארין מסתיימים ב-ז:

אַגוּלֵז אַוּלֶה, אוּלוּבּוֹז אוּלמוֹ, אָרֳמֵז אוֹרוֹמה, טוּלוּקְהאסְטאז טוּלקאס, מָאנאוֶונוּז מאנווה, בעוד שבשמות אחרים סיומת זו לא מופיעה, אפילו לא בשמו של המאיא אוסה (אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). ייתכן וזה בעל חשיבות שגם למילים אַיאנוּז "אַינוּ" ומָאכאנוּמָאז "אַראטאר" ישנה את אותה סיומת. תחת הערך אַיאנוּז, ישנה השערה שמדובר בהטיה מסוג כלשהו.

הדבר היחיד הידוע על התחביר בואלארין הוא ששמות התואר מוצבים אחרי שמות העצם שהם מתארים.

שתי הדוגמאות היחידות לכך הן: אַתָאראפְּהֶלוּן אַמאנאישאל- "ארדּה לפני השחתתה" ואַתָאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדָאן- "ארדּה המושחתת".

אוצר המילים הואלאריאני

מילות הצבע בקווניה ואניאריאנית נאסאר (nasar) "אדום" ואוּלְבּאן (ulban) "כחול" שאובים מואלארין, אך הצורות המקוריות של מילים אלו לא ידועות, ולכן לא זכו להיכנס לרשימה זו. בנוסף לתרגום העברי נוסף גם השם המקורי בכתב לטיני, לעזור לקורא בביטוי השמות במקרה של החסרת תנועות ארוכות בניקוד העברי.

כל המלים הללו נמצאות במאמר "קוונדּי ואֶלדּאר" תחת הכותרת המשנית 'הערה על שפת הואלאר'. המאמר מופיע בכרך י"א של ההיסטוריה של הארץ~התיכונה, מלחמת אבני~היקר, כמו-כן ניתן למצאו כאן.

אַגוּלֵז (A3ûlêz)-שם ללא משמעות ידועה, אשר שונה לקווניה עד שנהפך לשם הואלא אַוּלֶה (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399).

אוּלוּ, אוּלּוּ (ulu ,ullu)- "מים". מופיע באוּלוּבּוֹז, אוּלוּבּוֹז (מלחמת אבני~היקר, עמ' 400, 401).

אוּלוּבּוֹז, אוּלוּבּוֹז Ulubôz) ,Ullubôz)- שם המכיל בתוכו את המלה אוּלוּ, אוּלּוּ שפירושה "מים", בקווניה הותאם לאוּלמוֹ ומפורש כ"היוצק, הממטיר" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 400).

אוּרוּש (uruš)- "אש", ראה גם רוּשוּר (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401).

אוֹשוֹשאי, אוֹשּאיOššai ,Ošošai) )- שמו של המאיא הקרוי אוֹסֶּה בקווניה וגַּאֶרִיס, יִסִּיאוֹן בסינדארין. לכאורה פירוש השם הוא "המקציף, המעלה קצף", והוא הותאם לקווניה כ-אוֹסּאי > אוֹסֶּה (מלחמת אבני~היקר, עמ' 400).

אֶזֶלּוֹכָאר (Ezellôchâr)- "התל הירוק". בשם זה משולבת המלה הואלארינית שפירושה "ירוק", שלא ניתנה, אך הוסבה לקווניה ואניאריאנית למילים אֶזֶל ואֶזֶלַּה (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). השם הוסב לקווניה לאֶזֶלּוֹהאר, וסביר להניח שנהפך ל-*אֶרֶלּוֹהאר בעקבות השינוי הכללי בניב הנולדורי של ז<  ר.

אִבּרִינִדִלְפּאטְהָאנֶזֶל (Ibrîniðilpathânezel)- שמו של טלפריאוֹן בואלארין (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401). לא ניתן במקורות פירוש, אך נראה שהשם מורכב מהמלה אִינִידִיל "פרח" וייתכן גם אֶזֶל "ירוק" (ראה אֶזֶלּוֹכָאר). הצעה לפירוש השם הוצעה בידי דיוויד סאלו, שפירוש השם הוא "פרח-כסף-עלה-ירוק", ואם נכון הפירוש, אזי שפירוש המלה אִבּרִי הוא "כסף" או "לבן" ופירוש המילה פּאטְהָאן יהיה "עלה".

אִיגּאס (igas)- "חום" בשם אַתָארַיגּאס "החום הקבוע" (שמה של השמש).

אִינִידִיל (iniðil)- "שושנה, או כל פרח יחיד גדול". מקור מילת הקווניה אִינְדִּיל (indil) והמילה אִינְזִיל (inzil) באדונאית (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399).

אַיאנוּז (ayanûz)- "איינוּ"; (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399; מלה זו אכן אומצה והותאמה לקווניה). אך ב-'עמי הארץ~התיכונה', עמ' 364, מצהיר טולקין שאַייאנוּ- (ayanu-) הוא "שמם של הישויות שברא אֶרו בתחילה". האם עלינו להסיק מכך ש-אַיאנוּ הוא שורש המלה, ושדבר זה מרמז על כך שב-אַיאנוּז הוספת הסיומת -ז היא הטיה מסוג כלשהו, כדוגמת יחס נושא יחיד?

אַמאנאישאל (amanaišal)- "לא מושחת" (מלחמת אבני~היקר, 401), ראה גם אַתָאראפְּהֶלוּן אַמאנאישאל.

אַקאשָאן (akašân)- כביכול פירושה של מלה זו הוא "הוא אומר", כאשר הכוונה היא לאֶרוּ (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). מקור המלה אַקְסאן (axan) בקווניה, שפירושה "חוק, צו".

אָרֳמֵז (Arômêz)- שם הואלא הקרוי בקווניה אוֹרוֹמה ובסינדארין אראוּ (מלחמת אבני~היקר, עמ' 400). לפי אטימולוגיות~העם של בני~הלילית, פירוש השם אוֹרוֹמה הוא "הנושף בקרן", אך בואלארין פשוט צוין שזהו שמו של הואלא, ואין לו מקור או פירוש. (הערה: האות O מסומנת בסימן מיוחד, צלילה בין O ל-A, כאן הוא מסומן כחטף-פתח: אֳ).

אַשאטַה (ašata)- "שיער ראש" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). ראה גם שאטַה.

אַתאר (aþar)- "חג, פסטיבל" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399), נהפך בקווניה לאסאר לאחר השינוי הכללי של הפיכת ת >ס בניב הנולדורי.

אַתָארַה (aþâra)- "קבוע, מוגדר" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399) במילה אַתָארַיגּאס, אשר משמעותה היא "החום הקבוע" כאשר הכוונה היא לשמש, וכן במלה אַתָאראפְּהֶלוּן "(ה)משכן הקבוע", אשר פירושה זהה למלה ארדּה בקווניה (מלה זו אינה שאובה מואלארין, אך הושפעה מאַתָאראפְּהֶלוּן).

אַתָאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדָאן (Aþâraphelûn Dušamanûðân)- "ארדּה המושחתת"; אַתָאראפְּהֶלוּן אַמאנאישַאל (Aþâraphelûn Amanaišal)- "ארדּה לפני השחתתה" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399, 401).

דָּאהאן~אִיגְּוִויש~טֶלְגּוּן (Dâhan-igwiš-telgûn)- סביר להניח שזהו השם הואלאריאני לטאנִיקווטִיל; ראו עמ' 417 ב-'מלחמת אבני~היקר'. שמו של ההר בקווניה הוא חצי-התאמה מואלארין וחצי-"סטייה" שהונעה ע"י אטימולוגיה עממית: טאניקווטִיל יכול להיות מפורש כ"פסגה לבנה גבוהה", למרות שאין זו קווניה טובה. צורה יותר נפוצה ופחות נכונה מבחינה דקדוקית תהיה: דּאהאנִיגְּוִוישטִילגּוּן (Dahanigwishtilgûn).

דּוּשאמאנוּדָאן (dušamanûðân)- "מושחת" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401) ראה אתָאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדָאן.

דֶּלגּוּמָה delgûmâ))- מילת ואלארין אשר פירושה המדויק לא ניתן (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). אך צוין שזו השפיעה על מילת הקווניה טֶלוּמֶה שפירושה "כיפה, [במיוחד] כיפת הרקיע" (מהבסיס טֶל, טֶלוּ, 'הדרך האבודה וכתבים אחרים', עמ' 391). זו שונתה לטֶלוּמא "כיפה", מילה המרמזת בעיקר על "כיפתה של וארדּה" מעל ואלינור, אך גם שימש כשם לכיפות אחוזותיהם של מאנווה ו-וארדּה על טאנִיקווטִיל. נראה כי המשמעות הקדומה של מלה זו מתקשרת לקטע בקינת גאלאדּריאל (נאמארִיאֶה): וארְדּוֹ טֶלּוּמאר... יאסֶּן טִינְטִילאר אִי אֶלֶנִי... "כיפות וארדּה... שמקול שירתה שירעדו הכוכבים..."

טוּלוּקְהא(ן) (tulukha(n)) - "צהוב" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). הותאם בקווניה ואניאריאנית לטוּלקא.

טוּלוּקְהאסְטָאז (Tulukhastâz), וייתכן טוּלוּקְהאשְטָאז? (Tulukhaštâz)- השם מכיל לכאורה צירוף של טוּלוּקהא(ן) "צהוב" ואַשאטַה "שיער ראש", לפיכך, פירוש השם הוא "בעל השיער הזהוב". הותאם לקווניה והפך לטוּלקאס (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399).

טוּלוּקְהֶדֶּלְגּוֹרוּס (Tulukhedelgorûs)- שמו של העץ הזהוב לַאוּרלִין בואלארין (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401). המקור והפירוש לא נתנו, אך נראה כי השם כולל בתוכו את המלה טוּלוּקְהא(ן) "צהוב".

מאכאלָּאם (machallâm)- סביר להניח שפירושה של מלה זו הוא אחד ממושבי הואלאר במָאהאנאקסאר, הוסב בקווניה למאהאלְמַה (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399; בשבועת קיריאון סוכן גּוֹנדּוֹר, סיפורים שלא נשלמו, עמ' 350, 317).

מָאכאן (mâchan)- כביכול פירוש המלה הוא "הנעלה, הסמכותי" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). מקור מילת הקווניה מַאהאן, אחד משמונת ראשי הואלאר, אלו האדירים מביניהם (מאנווה, וארדּה, אוּלמוֹ, יאבאנַה, אַוּלֶה, מאנדּוֹס, ניינה ואוֹרוֹמה), למרות שהתרגום לקווניה לשם זה, אַראטאר, היה נפוץ יותר. זהו יסוד המופיע בשם מָאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", בה נערכות מועצות הואלאר, שם אשר הותאם בקווניה למָאהאנאקְסאר, או תורגם כ-רִיתִיל-אַנאמוֹ.

מָאכאנָאז, צורת רבים מָאכאנוּמָאז (mâchanâz צורת רבים mâchanumâz)- "הנשגבים, הנעלים", שם המתאר את שבעת האדירים מבין הואלאר, אלו הקרויים אַראטאר בקווניה. הוסב למאהאני בקווניה, ומַאהאן בצורת יחיד.

מָאכאנאנאשְקאדּ (Mâchananaškad)- "טבעת הגורל" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401), בה נערכות מועצותיהם של הואלאר, מלה שאומצה והותאמה לקווניה כמָאהאנאקְסאר. ליסודות המרכיבים שם זה ראה מָאכאן ו- נאשְקאדּ.

מָאנאוֶונוּז (Mânawenûz)- "המבורך, זה אשר (קרוב ביותר) בהסכם עם אֶרוּ". בקווניה שם זה הוקטן והשתנה עד אשר נהפך למאנְוֶוה.

מִירוּבּ- (mirub-)- "יין", יסוד אשר נמצא גם מִירוּבְּהוֹזֵה- (mirubhôzê-), כאשר זוהי תחילתה של מלה ארוכה יותר. בקווניה שונה למִירוּבוֹרֶה, מִירוּבוֹר, שמו של יין מיוחד או שיכר, אשר נהפך בתרגום של קינת גאלאדּריאֶל (נאמָארִיאֶה), היכן שמופיעה מלה זו, לתירוש (יֵנִי וֶה לִינְטֶה יוּלְדאר אַוָאנִיאֶר... לִיסֶּה מִירוּבוֹרֶוַה [yéni ve lintë yuldar avánier...lisse-miruvóreva] "...חלפו השנים הארוכות, כלגימות התירוש המתוק..."). סביר להניח שהצורה המקורית של המלה שהותאמה היתה מִירוּבוֹזֶה, ונהפכה למִירוּבוֹרֶה בניב הנולדורי בעקבות השינוי הכללי של  ז > ר. המלה היתה נשארת כפי שהיא בניב הואניאריאני. עמ' 69 ב-"הדרך הלאה נמתחת" מאמת שמִירוּבוֹזֶה היה "מלה השאובה מואלארין, היה זה שמו של המשקה הנמזג בחגיהם של הואלאר בשפתם."

נאשְקאדּ (naškad), וייתכן שזה אנאנאשְקאדּ? (anaškad)- ייסוד מבודד מהשם מָאכאנאנאשְקאדּ, וייתכן שפירושו "טבעת", ישנו דמיון מסוים למלה בלשון השחורה של סאוּרוֹן נאזגּ (nazg).

נֲאכֲארַּה (Næchærra)- השם המקורי בואלארין, אשר ממנו הותאם השם נאהאר בקווניה, שמו של סוס אוֹרוֹמה (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401). כביכול השם מחקה את צליל צהלתו של הסוס. (הערה: במקור המלה אינה כתובה באותיות רישיות, כנעשה עם שמות).

פְּהאנַאיקֶלוּטְהּ (Phanaikelûth)- לכאורה משמעות השם היא "ראי צלול", זהו שמו של הירח בשפת הואלאר (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401). (הערת המת': האות ה במלה זו נִבטֵאת ואינה אם-קריאה [כלומר לא אות אהו"י], ולכן מסומנת במפיק: הּ).

פְּהֶלוּן (phelûn)- "משכן", מבודד מאַתָאראפְּהֶלוּן "(ה)משכן הקבוע".

רוּשוּר (rušur)- "אש" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401), ראה גם אוּרוּש.

שאטַה (šata)- "שיער ראש" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 399). ראה גם אַשאטַה.

שֶבֶּטְהּ (šebeth)- "אוויר" (מלחמת אבני~היקר, עמ' 401), לגבי השימוש במפיק (ּ) ראה הערה תחת פְּהאנַיקֶלוּטְהּ.