נאמאריאה

נקרא גם: קינת גאלאדריאל
שם מוטעה(?): שיר בני־הלילית מעבר לים

Namárië הינו הטקסט הארוך ביותר בקווניה בשרה"ט (שר הטבעות). שיר זה, ביחד עם ה־ Markirya ("טבעת מורגות", עמ' 220-221), מהווים את הדוגמאות העיקריות הנמצאות ברשותנו של קווניה 'מאוחרת', או קוונית שרה"ט. בין לומדי שפות בני־הלילית שיר זה נעשה מזוהה לחלוטין עם השם, Namárië, 'דרך־צלחה', שם זה ניתן לשיר על־ידי טולקין בספר "הדרך הלאה נמתחת" אף־על־פי־כן השיר ידוע כקינת גאלאדריאל. אנשים מסויימים התייחסו אל השיר גם כ'שיר בני־הלילית מעבר לים', שם זה לקוח כנראה מהאינדקס ושייך לשיר אחר שגאלאדריאל שרה בשלב מוקדם יותר של הפרק (על עלעלי זהב אשיר, צמחו עלי זהב). באלת המהדורות של שרה"ט מופיע באינדקס איזכור של שיר הנקרא "שיר בני־הלילית מעבר לים" המצביע על העמוד של ה"נאמאריאה" אך בחומר המודפס אין שום אזכור של כותרת זו.

בספר "הדרך הלאה נמתחת" השיר מופיע בשלוש גרסאות. הגרסא הראשונה כתובה באותיות הטנגוואר, וזו הדוגמה המשמעותית היחידה שנמצאת ברשותנו של קווניה בכתב בני־הלילית. שתי הגרסאות האחרות מופיעות בספר "הדרך הלאה נמתחת, עמ' 66-67. גרסא אחת נראית כמעט זהה לזו הנמצאת בשרה"ט אך טולקין הוסיף בה סימני הטעמה והדגיש את כל ההטעמות המרכזיות והמשניות. הגרסא השנייה כוללת תרגום לאנגלית בין כל שורה. גרסא זו שונה במקצת משתי הגרסאות האחרות, עיקר ההבדל מתבטא בשוני של מילים. הסיבה לכך היא שטולקין כתב את הגרסא הזאת בסדר מילים יותר 'נורמלי' ורגיל. לדבריו הגרסא בשרה"ט כתובה בסגנון יותר פואטי וסדר המילים בה משתנה בעקבות המשקל.

קיימת גרסא נוספת אך היא מאוד מוקדמת ורק השורה הראשונה שלה נכנסה לשרט"ב. גרסא זו יצאה לאור בספר "בגידתה של איזנגארד" בעמודים 284-285:

Ai! laurie lantar lassi súrinen
inyalemíne rámar aldaron
inyali ettulielle turme márien
anduniesse la míruvórion
Varda telúmen falmar kírien
laurealassion ómar mailinon.
Elentári Vardan Oiolossëan
Tintallen máli ortelúmenen
arkandavá-le qantamalle túlier
e falmalillon morne sindanórie
no mírinoite kallasilya Valimar
אמנם רוב המילים ניתנות לזיהוי קשה מאוד לספק תרגום שוטף, יכול להיות גם שהקווניה שבה כתוב שיר זה היא אפילו לא קווניה 'מאוחרת', בכל מקרה גרסא מוקדמת זו לא מנותחת בטקסט זה. (לניתוח מעמיק של נאמאריאה ראה את המאמר של דיויד סלו ב־Tyalië Tyelelliéva #12.

נאמאריאה בתרגום לעברית, בין כל שורה, המתבסס על תרגומו המקורי של טולקין ועל טקסט הקווניה.

Ai! laurië lantar lassi súrinen,
אה! כזהב נופלים העלים ברוח,
yéni únótimë ve rámar aldaron!
שנים לאין מספר ככנפות העצים!
Yéni ve lintë yuldar avánier
השנים חלפו להן כלגימות מהירות
mi oromardi lissë-miruvóreva
של משקאות ערבים בהיכלים נשגבים
Andúnë pella, Vardo tellumar
מעבר למערב, תחת כיפותיה הכחולות של ורדה
nu luini yassen tintilar i eleni
אשר שם רועדים הכוכבים
ómaryo airetári-lírinen.
עם קול שירתה, מלכותי ונשגב.

Sí man i yulma nin enquantuva?
מי ימלא עתה את הכוס בשבילי?

An sí Tintallë Varda Oiolossëo
המדליקה, ורדה, מלכת כוכבי המרומים
ve fanyar máryat Elentári ortanë
מההר ההמושלג את ידיה הרימה כעננים
ar ilyë tier undulávë lumbulë
וכל הדרכים נתכסו בצללים;
ar sindanóriello caita mornië
ומתוך ארץ אפורה אפלה משתרעת
i falmalinnar imbë met,
על הגלים הקוצפים בינינו
ar hísië untúpa Calaciryo míri oialë.
ותכשיטי קאלאקיריה מכוסים בערפל לעד.
Sí vanwa ná, Rómello vanwa, Valimar!
אבודה עתה, אבודה וָלִימר לשוכני המזרח!
Namárië! Nai hiruvalyë Valimar!
דרך־צלחה! יתכן ותמצא את וָלִימַר!
Nai elyë hiruva! Namárië!
מי יתן ותמצא את וָלִימַר! דרך־צלחה!

ניתוח של הטקסט מילה במילה

Ai! laurië lantar lassi súrinen "אה! כזהב נופלים העלים ברוח": Ai! מילת קריאה של אבל או צער שתורגמה כ־"אה"; בתרגום הנתון בספר, "הדרך הלאה נמתחת", Ai! היא "אבוי". laurië "זהוב, מוזהב", (כאן מתורגם כ"כזהב"), צורת הריבוי של שם־התואר laurëa (בצורת רבים על מנת להתאים לשם העצם בצורת הרבים lassi "עלים", ראה למטה). במספר מקומות טולקין ציין כי שם העצם המקביל laurë אינו מציין את המתכת או את החומר אלא רק את הצבע או אפילו את ה"אור" של הזהב. lantar: צורת הריבוי של הפועל -lanta "ליפול". הפועל כאן מוטה בזמן @אָוֹרִיסט עם סיומת רבים, באנגלית fall (בניגוד לצורה lantëar שהיא הווה ממושך, באנגלית are falling - לזמן האוריסט בקווניה יש הרבה נקודות דמיון עם זמן ההווה הפשוט באנגלית. במקרה של שורש־א זמן האוריסט לא משנה את צורת הפועל בכלל ומשאיר את השורש כמות שהוא, כלומר שורש הפועל בלי תוספות. במקרה שלנו הפועל מקבל גם את צורת הריבוי כדי להתאים לנושאו, כלומר lassi , צורת הריבוי של שם העצם lassë ‏. súrinen, "ברוח", súrë "רוח" ("טבעת מורגות", 222) + סיומת יחסת־הכלי, nen "עם, "ע"י", המסבירה למה נעשתה הפעולה (מה גרם לעלים ליפול), בתרגום מילולי יותר זה היה צריך להיות "נופלים העלים ע"י הרוח" אבל בעברית הרבה יותר טבעי לומר "ברוח". לא ברור לחלוטין למה ה־ë ב־súrë הופכת ל־i כאשר מוסיפים את הסיומת nen; ייתכן ש־i מועדף כאשר תנועה ארוכה בהברה הקודמת (במקרה שלנו, ú). תאוריה סבירה יותר גורסת ש־súrë הוא פשוט התפתחות של súri מוקדם יותר בגלל שבקווניה i סופי קצר נהפך ë אך נשמר כאשר הוסיפו אליו סיומת והוא ויתר על מקומו בסוף המילה. הספר, @"סאורון מובס" מביא דוגמה נוספת למילה שבה ë סופי הופך ל־i: המילה lomë נהפכת ל־lomi כאשר מוסיפים אליה סיומות.

בגרסת הפרוזה של נאמאריאה טולקין שינה את סדר המילים ל־Ai! lassi lantar laurië súrinen, "אה! העלים נופלים זהובים ברוח". שימו לב שהנושא, lassi נמצא פה לפני פועלו, lantar; כנראה שזהו הסדר הטבעי, הלא פואטי של המשפט בקווניה.

yéni únótimë ve rámar aldaron "שנים לאין מספר ככנפות העצים": yéni: צורת הריבוי של yén. התרגום של טולקין עבור מילה זו כנראה לא סופי ונעשה בצורה נסיונית למדי. בקווניה yén זו מילה שמציינת פרק זמן של 144 שנות־שמש, למעשה המקביל של בני־הלילית למאה. אחרי־הכל בני־הלילית ספרו בשיטה דאודצימלית (בסיס 12) ועבורם 144 היה המספר התלת־ספרתי הראשון. אף־על־פי־כן בעבודות יותר מוקדמות של טולקין יש רמזים ברורים לכך שהוא התכוון להקצות ל־yén משמעות של שנת־שמש רגילה, ראה yén ב"אטימולוגיות". (באותו ערך כתוב גם שצורת הרבים תהיה yeni, כלומר השורש הוא yen, אך בטקסט שלפנינו כתוב yéni אז כנראה צריך להניח כי השורש הוא בכל זאת yén וההערה היא כבר לא תקפה).