לשונות אדם ספורות – עצבות בני-התמותה?

מספר לשונות בני אדם מוזכרות בעבודותיו של טולקין, אך פרט לאדונאית הידע שלנו עליהן חלקי מאוד. באשר להיסטוריה הבלשנית המוקדמת של בני אדם, ראו את הפסקה הפותחת במאמר אודות האדונאית. רבות הן לשונות האדם שהושפעו מאלו של בני-הלילית. כאשר פענח פֶלאגוּנד (פִינרוֹד) את לשון ביאור ואנשיו במהירות כה רבה, היה זה בין היתר הודות לעובדה ש"לבני-האדם ההם היו שיג ושיח לרוב עם בני-הלילית האפלים שממזרח להרים, ומהם למדו הרבה משפתם. וכיוון שמוצא אחד היה לכל שפות הקוונדי, היתה שפת ביאור ועמו דומה לשפת בני-הלילית במילים ובנטיות רבות." (הסילמארילּיון, פרק י"ז).

רוֹהִירִית

ROHIRRIC

בשני המגדלים, ספר שלישי פרק 6, כאשר לגולאס ואראגורן התקרבו אל ההיכל הזהוב, דיקלם אראגורן שיר בלשון זרה. "זו מן הסתם לשונם של הרוֹהִירִים" אמר בן-הלילית, "ואכן יש דמיון בינה ובין הארץ הזו; פעמים היא עשירה ושופעת, ופעמים היא חמורה ונוקשה כהרים האלה. פירוש המילים נעלם ממני, אך אני חש בהם את העצבות של אנשים בני-תמותה."

לא ידוע לנו הרבה על הרוהירית האמיתית, שכן בשרה"ט הפך אותה טולקין לאנגלית עתיקה: הוא ניסה לתת לקוראי אנגלית לחוש את טעמה המיושן ביחס ללשון המשותפת (שהיא עצמה מיוצגת על ידי אנגלית מודרנית – אך יש להבין שהלשון המשותפת לא היתה התפתחות של הרוהירית כפי שהאנגלית המודרנית היא התפתחות של האנגלית העתיקה). כך, שמות כמו אֵיאוֹמֶר (Éomer) וצירופי מילים כמו פֶרתוּ תֵיאוֹדֶן הָאל (ferthu Théoden hál) אינם תעתיקים של מילים ממשיות שהתקיימו בעידן השלישי. אף-על-פי-כן, מילים אחדות של רוהירית אמיתית פורסמו. נספח ו' מיידע אותנו שטְראהאן (trahan) פירושו "מאורה", במקביל למילה ההוביטית האמיתית טְרָאן (trân) "סמִיאל"; בנקודה מסוימת בעבר הושפעה שפת ההוביטים מהרוהירית או שפה הקרובה אליה מאוד. דוגמה נוספת היא המילה ההוביטית קאסט (kast) "משכית", בהתאמה למילה הרוהירית קאסְטוּ (kastu). המילה הוביט עצמה מייצגת את מלת העידן השלישי האמיתית קוּדוּק (kuduk), צורה הוביטית שנשחקה של המילה הרוהירית קוּד-דוּקאן (kûd-dûkan), "שוכן בורות" – המיוצגת בעצמה על-ידי מלת האנגלית העתיקה הוֹלְבִּיטְלַה (holbytla) בשרה"ט.

לאחר פרסום "עמי הארץ התיכונה" נוספו לרשימתנו מספר מילים. לפי עמ' 53 בספר, היסוד הנפוץ אֵיאוֹ- (éo-) "סוס" (באֵיאוֹוִין, אֵיאוֹמֶר וכו') מייצג את התחילית הרוהירית האמיתיתloho- , lô-, המקורבת בעליל למלות בני-הלילית ל"סוס" (ראו גם rocco בקווניה ו- roch בסינדארין) – וכך מדגים את השפעת בני-הלילית על לשונות האדם. אֵיאוֹתֵיאוֹד (Éothéod), "עם-הסוסים" או "ארץ-הסוסים" הוא תרגום של המילה הרוהירית האמיתית Lohtûr. השם הסינדאריני רוֹהאן מקביל למילה המקומית Lôgrad (בגרסת באנגלית עתיקה Éo-marc "סְפָר-הפרשים"). תֵיאוֹדֶן (Théoden) מייצג את tûrac-, מילה עתיקה ל-"מלך" (השוו לבסיס TUR- המתייחס בלשונות בני-הלילית לשררה ושליטה; הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 395).

לפי סיפורים שלא נשלמו, עמ' 430, המילה הרוהירית האמיתית ל-ווֹזִים (אנשי-הפרא) היתה רוֹג, רבים רוֹגִין (róg, רבים rógin). (סיומת הריבוי-in ידועה גם בדוֹרִיאַתרִין, כך שזו עשויה להיות עדות נוספת להשפעות של שפות בני-הלילית על לשונות אדם) ראו גםNóm , רבים Nómin בשפת אנשי ביאור (הסילמארילּיון, פרק י"ז; וראו להלן).

לשונות הצפון

TONGUES NORTHERN

בטקסט של שרה"ט, השמות של גּוֹלוּם וחברו מופיעים כ-סְמֵיאַגּוֹל (Sméagol) ו-דֵיאַגּוֹל (Déagol). לפי הערת שוליים בנספח ו' של שרה"ט, אלו הם "שמות בלשון-אדם, מן האזור הסמוך לנהר הסֵיפנים (שדות גלאדן)". אך מאוחר יותר בנספח זה, הוסבר שאין הם שמות אמיתיים, "אלא שווי-ערך שנבנו באותה דרך לשמות טְרַאהאלְד (Trahald) 'מתחפר, מזדחל' ו-נאהאלְד (Nahald) 'סודי' בלשונות הצפון". המילים "באותה דרך" מתייחסות לדרך בה המיר טולקין צורות רוהיריות אמיתיות בצורות באנגלית עתיקה; השמות סְמֵיאַגּוֹל ודֵיאַגּוֹל הומצאו באופן דומה מיסודות באנגלית עתיקה כדי לשמש כ"שווי-ערך" לשמות הארכאיים Trahald ו-Nahald מהארץ התיכונה. בטיוטה של טולקין לנספח ו' (שם השמות "האמיתיים" הופיעו כ-טְרַאהאנְד Trahand ו-נאהאנְד Nahand), השמות תורגמו "זחלן לתוך בור" ו-"מתחבא, חשאי" בהתאמה (עמי הארץ התיכונה, עמ' 54). באותו מקור הוסיף טולקין ש-"סְמַאוּגּ (Smaug), שמו של הדרקון, הוא ייצוג דומה, במקרה זה בעל אופי סקאנדינאבי יותר, של שם העמק Trâgu, שהיה כנראה מקורב לבסיס trah- בסְפר ובפלך". כך, השמות המומצאים סְמֵיאַגּוֹל (כביכול באנגלית עתיקה) וסְמַאוּגּ (כביכול בסקאנדינאבית) נבנו מאותו בסיס, ומייצגים את היחסים בין השמות האמיתיים Trahald ו-Trâgu. מכיוון שפירושו של Trahald הוא "מתחפר, מזדחל" או "זחלן לתוך בור", מעניין לשים לב שטולקין קבע שהשם סְמַאוּגּ (המייצג את Trâgu) הוא "צורת העבר של פועל גרמאני קדום Smugan, שפירושו 'להידחק דרך בור' " (מכתביו של ג'.ר.ר. טולקין, עמ' 31).

לשון בני דוּן

DUNLENDING

בעת ההגנה על מצודת הקרן, לא יכול היה אֵיאוֹמֶר להבין את פשר קריאתם של התוקפים. גאמְלִינג הסביר ש-"יש ביניהם רבים המצעקים בלשון ארץ-דון... וזו לשון שאני שומעה. לשון קדומה היא שדיברו בה בני-אדם לפנים והיו לה מהלכים בעמקים המערביים של הסְפר... הם צועקים[:] 'מוות לפוֹרְגּוֹאִיל! מוות לראשי-הקש!'... בשמות אלה הם מכנים אותנו." (שני המגדלים, ספר שלישי, פרק 7). נספח ו' מזכיר את פוֹרְגּוֹאִיל (forgoil) "ראשי-קש" כמלת בני דוּן האחת המופיעה בשרה"ט: אפשר שזהו for-go-il "ראש-קש-רבים"? ייתכן שהסיומת -il לקוחה משפות בני-לילית, ומקורבת לסיומת הריבוי החלקי -li בקווניה (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 399).

לשונות האראד וקְהאנְד

THE TONGUES OF HARAD AND KHAND

על שפתם של ההאראדרים היושבים הרחק בדרום איננו יכולים לומר הרבה. קוסם מסוים אמר פעם: "שמות רבים לי בארצות רבות: מִיתְראנְדִיר יקראוני בין בני לילית, ט'ארְקוּן בין הגמדים; אוֹלוֹרִין היה שמי בנעוריי, במערב הנשכח, בדרום אִינְקָאנוּס ובצפון גאנדאלף; למזרח אין אני הולך" (שרה"ט, ספר רביעי, פרק 5). לפי עמ' 443 בסיפורים שלא נשלמו, אִינְקָאנוּס (Incánus) או Inkâ-nus, Inkâ-nush היא מילה בלשון ההאראדרים שפירושה "מרגל-צפוני". אך טולקין לא היה כה בטוח לגביה; הוא תהה האם ייתכן במקום זאת שאִינְקָאנוּס היא מילה בקווניה שפירושה "מנהיג רוחני".

לפי עמ' 79 ב"עמי הארץ התיכונה", טולקין הצהיר שהשמות קְהאנְד (Khand, הארץ מדרום-מערב למורדור) ו-וארִיאַגִּים (Variags, תושבי קהאנד) הם דוגמאות מ- "שפתם של אנשי המזרח ובני בריתו של סאורון". מילה קהאנדית נוספת היא מוּמאק (mûmak) "פיל", רבים מוּמאקִיל (mûmakil). האם סיומת הריבוי -il מקורבת לזו שאולי מופיעה ב- forgoil(פוֹרְגּוֹאִיל), או האם זו שאילה עצמאית משפות בני הלילית?

דְרוּאֶדַאִינִית

DRÚEDAINIC

אנשי הפרא של יער דְרוּאַדאן השתמשו בשפה נוכרית לחלוטין ללשון המשותפת. בימי-קדם, גזעם נקרא דְרוּגּ (Drûg) בפי אנשי האלֶת, "וזו מילה בלשונם שלהם" (סיפורים שלא נשלמו, עמ' 420). צורתה האמיתית בדְרוּאֶדַאִינִית מצוטטת בעמ' 428 בסיפורים שלא נשלמו כדְרוּגוּ (Drughu; "כאשר האותיות ghמייצגות צליל חוכך"). קולותיהם היו "עמוקים וגרוניים" (סיפורים שלא נשלמו, עמ' 420); אכן כך מתואר קולו של גְּהָאן-בּוּרִי-גְּהָאן, גם כאשר דיבר בלשון המערב (שרה"ט, ספר חמישי, פרק 5). במהלך השיחה עימו הוא השתמש שוב ושוב במילה גוֹרְגוּן (gorgûn), שללא ספק פירושה "אוֹרְקים" (ראה מלחמת אבני-היקר, עמ' 391).

טאלִיסְקַה

TALISKA

לשון אדם עתיקת יומין הקרויה טאלִיסְקַה מוזכרת בעמ' 179 ב-"הדרך האבודה וכתבים אחרים"; זו היתה שפתם של אנשי ביאור, האם הקדומה של האדונאית. היא הושפעה מלשון בני-הלילית הירוקים (נאנדוֹרִין). "דקדוק היסטורי של טאלִיסְקַה קיים," מיידע אותנו כריסטופר טולקין (הדרך האבודה, עמ' 192, הערת שוליים). לפני שנים דיווח ויניאר טנגוואר שאחד מן האֶלְפְקוֹנֶּרס (Elfconners), "מפקח בן-לילית" בעברית, עורך את הדקדוק הטאלִיסְקאני, וקארל פ. הוסטטר אישר שזה יפורסם... ביום מן הימים. בינתיים, רק מילים ספורות ידועות מלשונות האדם הקדומות של העידן הראשון: בעמ' 238, 270 ו-309 במלחמת אבני-היקר מוצאים אנו המילים האל (hal) "ראש, מנהיג", האלְבּאר (halbar) "מושל, ראש-שבט", האל[א] (hal[a]) "משמר", האלאד (halad) "שומר, זקיף", האלְדאד (haldad) "כלב-שמירה" ו-בּוֹר (bor) "אבן". בסילמארילּיון, פרק י"ז, מוזכר שאנשי ביאור כינו את פלאגונד מלך בני-הלילית נוֹם (Nóm) "חָכְמה", ולבני עמו קראו נוֹמִין (Nómin) "החכמים". כך, נראה כי לשפתם היתה סיומת ריבוי –in, המצויה גם ברוֹהִירִית (ובדוֹרִיאַתרִין).