ק'וּזְדוּל - לשונם הסודית של הגמדים

קרויה גם גמדית (שפת הגמדים)

כתיב: Khuzdul או Khuzdûl

היסטוריה פנימית

בפרק השני של הסילמארילּיון למדים אנו, שזמן לא רב אחרי שיצר אַוּלֶה את שבעת אבות הגמדים, הוא "החל ללמד אותם את הדיבור שהתקין למענם". השם שנתנו הם לשפתם היה ק'וּזְדוּל (Khuzdul), אשר פירושו בפשטות הוא "גמדית, לשון הגמדים", ולעצמם קראו ק'אזָאד (Khazâd). בהמשך נאמר ש- "לפי אגדותיהם, מולידם אַוּלֶה הואלא (הקרוי בשפתם מאהאל), עשה להם את שפתם ולימד אותה לשבעת אבותיהם עוד בטרם הפיל עליהם תרדמה, עד שיבוא זמנם להקיץ בשנית. לאחר שהתעוררו, שפתם (כמנהג כל הדברים בארדה) השתנתה במהלך הזמן החולף, נסתעפה ונשתנתה במצודות הגמדים השונות, המנותקות זו מזו. אך השינוי בק'וּזדוּל היה כה איטי והסתעפותה של השפה כה מעטה, עד שאפילו בעידן השלישי יכלו הגמדים ממקומות שונים לשוחח איש עם רעו בקלות רבה. השינוי בק'וּזדוּל בהשוואה לזה בלשונות האלדאר והאדם היה 'כשחיקתו של סלע קשה לעומת השלג הנמס', כפי שנאמר על-ידי הגמדים עצמם" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 323). פֶּנְגוֹלוֹד' המלומד אף הוא מעיר על 'המסורת השגורה בפיהם...אשר לפיה הם מאמינים שאַוּלֶה התקין להם את שפתם בתחילה, ולכן השתנתה זו כה מעט' (מלחמת אבני-היקר, עמ' 402). בניגוד לזו התקינו לעצמם הגמדים שפת-סימנים, הניתנת יותר לשינוי, זו אשר קרויה אִיגְּלִישְמֵק (Iglishmêk).

אך למרות היות הק'וּזדוּל שמורה כה היטב משינוי במהלך תהפוכות הזמן, רק לעתים נדירות נלמדה היא על-ידי מי שאינו מן הגמדים. האגדות המאוחרות גרסו, שאַוּלֶה לימד את פיאנור את הלשון שעשה לילדיו עוד בואלינור, אך טוֹלקין מציין שאין הדבר נכון בהכרח; וייתכן שסופר סיפור זה רק בשל תהילתו של פיאנור, ולא היה בו מן אמת (ויניאר טנגוואר, גיליון 39, עמ' 10). בני-הלילית בארץ התיכונה לא גילו עניין רב בשפת הגמדים, והם אף לא העריכו אותה: ".. מלשון הנאוגרים (גמדים) לא הבינו הם אף לא מילה אחת, וזו הייתה באוזניהם קשה וסרת חן; ומעטים מבני האלדאר מעולם למדו את סודה וידעו לשוחח בה" (הסילמארילּיון, פרק י'). אפילו טוֹלקין מצביע על עובדה זו, "הגמדית מסובכת עד-מאוד וצורמת גם-יחד, עד שאפילו הבלשנים המוקדמים מן האלדאר נמנעו מללמוד אותה" (מכתביו של ג'.ר.ר טולקין, עמ' 31). אך גם כאשר היה מי שרצה ללמוד את לשונם, לא ששו הגמדים ללמדה, שכן שפתם הייתה "סוד שמור, שלא בנקל חלקוהו, אף לא עם חבריהם הקרובים" (שרה"ט, נספח ו'). לפי תיאוריה אחת, הרגישו הגמדים שק'וּזדוּל שייכת לגזעם בלבד, ולאחרים לא ניתנה הזכות להבינה. כאשר רצו להתדיין עם בני גזעים אחרים, לרוב לצרכי מסחר, העדיפו הגמדים ללמוד שפה אחרת מאשר ללמד אחרים ק'וּזדוּל- גם כשהיה הצד השני חדור רצון ללמוד את זו. במשך העידנים הארוכים בארץ התיכונה, חלקו הגמדים את סודם ולימדו זרים את לשונם רק פעמים אחדות.

בעידן הראשון, כאשר נכנסו לראשונה אנשי בית האדוֹר מן המזרח לבֶּלֶרִיַאנְד, פגשו הם בשבט ארוכי הזקן מן הגמדים. בין השניים פרחה ידידות מיוחדת, והסיבה לכך הייתה שאנשי האדור, בהיותם רוכבי סוסים מיומנים, יכלו להציע הגנה לגמדים מפני אוֹרְקים ושאר מרְעִין בִּישִין. הגמדים, בתמורה, "לא מיאנו ללמדם ק'וּזדוּל, אלא שבני האדם התקשו בכך ולמדו אך מילים יחידות, שלאחר מכן הם אימצו והתאימו לשפתם-שלהם". (עמי הארץ-התיכונה, עמ' 303; אף-על-פי-כן, נראה כי לק'וּזדוּל הייתה השפעה על המבנה הבסיסי של אדוּנאית, שפת בני-נומנור שהתפתחה מהלשון הקדומה של האדַין). בני-לילית בעידן הראשון גילו עניין מועט בק'וּזדוּל, אך ניתן לציין לפחות אלדא אחד יוצא דופן: "קוּרוּפִין התעניין מאוד בשפתם הזרה של הגמדים, בהיותו היחיד מבין הנולדור הגולים שזכה ברעותם. ממנו קיבלו החכמים את הידע שלהם על ק'וּזדוּל" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 358).

ניתן לציין לפחות מילה אחת ידועה שחדרה מק'וּזדוּל לסינדארין: המילה קֶ'לֶד (kheled) "זכוכית", הועתקה והותאמה בלשון הסינדאר להֶלֶד' (heledh) (ובסילמארילּיון ניתן למצאה ככֶלֶק- [khelek-], כתחילית). שמם של הגמדים לעצמם, ק'אזָאד, הועתק והותאם ללשונות אֶלְדארִין- בקווניה הותאם ונהפך לקאסאר (Casar) "גמד", ובסינדארין האד'וֹד (Hadhod) (ולגמדים כגזע קראו האד'וֹדְרים, מלחמת אבני-היקר, עמ' 388). ובתהליך ההפוך, נראה שהגמדים שאלו מילה מסינדארין: המילה קִיבִּיל (kibil) "כסף" בק'וּזדוּל ודאי קרובה בצורה כלשהי לקֶלֶבּ (celeb) בסינדארין.

מאוחר יותר, בעידן השני, חלקו הגמדים בחוסר רצון חלק קטן מסודם, ולימדו אחדים מבני-הלילית מעט מק'וּזדוּל, מתוך עניין מדעי לחלוטין: "הם הבינו את התשוקה שאינה נלאית שידעו בני-הלילית לידע, וכיבדוה, ומספר מחכמי הנולדור המאוחרים הורשו ללמוד די והותר מן הלאמְבֶּה (שפה)- אַגְּלָאבּ (aglâb) בק'וּזדוּל, ומהאיגּלישמֵק (צופן-סימנים) שלהם בכדי להבין את מערכת-שפתם". מסופר שפֶּנְגוֹלוֹד' המלומד מגּוֹנְדוֹלין "שהה לזמן מה בינות הנאוגרים, במשכנם קאסארּוֹנְדוֹ (היא ק'אזאד-דוּם בקווניה)" (מלחמת אבני-היקר, עמ' 395, 396). אין ספק שהמלומדים המאוחרים היו פחות יהירים וגאוותנים ביחסיהם כלפי הגמדים מאשר קודמיהם שבעידן הקודם, כאשר היה קורופין היחיד שלא נמנע בכוונה תחילה מלהתעניין בק'וּזדוּל (מכתביו של ג'.ר.ר טולקין, עמ' 31).

אולם, בעניין מסוים היו הגמדים תמיד "תקיפים בחשאיותם... מסיבות שהיו חידה לבני-לילית ולאדם, שמעולם לא הבינו מדוע לא חשפו הגמדים כל שם שהוא בשפתם למי שאינו ממינם, וגם לאחר שרכשו את אמנות הכתב לא הרשו שייחרט שמם האמיתי באבן. לכן, לקחו להם שמות שבהם יזדהו לזר או לידיד, שמות שצורתם בלשונות האדם" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 304). נספח ו' של שר הטבעות מאשר מנהג זה: "את סודם ושמותיהם 'הפנימיים' האמיתיים מעולם לא גילו הגמדים לזר. אף לא על מצבותיהם רשמו את שמם האמיתי". לפיכך השמות בּאלִין וּפוּנְדִין, המופיעים בַתמליל בק'וּזדוּל בכיתוב הלוח שעל קברו של בּאלִין, אינם שמות בק'וּזדוּל. אלו הם שמות בלשון אדם, תחליפים בלבד לשמותיהם האמיתיים של בּאלִין ואביו פוּנְדִין שנועדו לשימוש כאשר אלו שלא מן הגמדים היו נוכחים.

בפרק כ' בסילמארילּיון ניתן שם בגמדית, אַזאגָאל, שר הגמדים מבֶּלֶגּוֹסְט. ייתכן שזהו תוארו או כינויו של הגמד ולא שמו ה"פנימי". פירוש שהוצע לשם הוא "לוחם", מכיוון שישנו דמיון לפועל באדוּנאית אַזְגּארָא- (azgarâ-; תבוסת סאורון, עמ' 439) "הנלחם, היוצא למלחמה". שם גמדי נוסף הוא גּאמִיל זִיראק, שמו של נפח מן הגמדים, מורו של טֶלְכאר מְנוֹגּרוֹד (סיפורים שלא נשלמו, עמ' 90). ייתכן שאף זה כינוי בלבד, או ששמו הפנימי של הנפח נאמר לזר במקרה, למורת רוחו ולצערו הרב. הגמדים הפעוטים, לעומת זאת, לא טרחו כלל להסתיר את שמותיהם בק'וּזדוּל. בפרק כ"א של הסילמארילּיון, המבוסס על שירת 'נארן אִי הִין הוּרִין', מִים הגמד הפעוט ללא-היסוס אומר לטוּרִין את שמו, ומגדיל לעשות כאשר מגלה את שמות בניו, קִ'ים ואִיבּוּן. אולי היה זה אחד מן המנהגים שהשניאו את הגמדים הפעוטים על הגמדים, ולכן גורשו מהערים הגדולות בבושת פנים.

לעומת זאת, נראה כי הגמדים לא ראו זאת לא הולם לחשוף את שמותיהם של מקומות בשפתם. גימלי מספר לחבורת הטבעת ביזמתו כיצד קראו הגמדים למוריה ולהרים שמתחתם היא נמצאת: "...יודע אני את שמותיהם, שכן מתחתם נמצאת ק'אזאד-דוּם, היא מחפורת הגמדים הגדולה....שם ניצב לו בּאראזִינבּאר, קאראד'ראס קרן-אודם...ומעבר לו עומדים שן-כסף וראש-ענן: ...שאותם אנו מכנים זִיראקְזִיגִּיל ובּוּנְדוּשַאט'וּר" (שרה"ט, ספר שני, פרק 5). לא נראה שהעליב הדבר את הגמדים כאשר ידעו זרים שמות-מקומות אחדים בק'וּזדוּל. כשבא גימלי לקאראס גאלאד'וֹן שבארץ לוֹרִיֵין, עודנו שקוע בזעפו על היחס שקיבל משומרי בני-הלילית, ועל שנאלץ ללכת כסוי-עיניים, אמרה לו גאלאדריאל: "..אפלים מימיו של קֶ'לֶד-זָאראם, וצוננים מעיינות קיבּיל-נָאלא, ונאווים מכל היו אולמות העמודים הרבים של ק'אזאד-דוּם בימים קדומים, לפני נפול המלכים האדירים תחת הסלע." ולאחר דברים אלו נאמר: "..וכששמע הגמד אותה נוקבת בשמות העתיקים של שפתו, נשא עיניו אליה, ומבטיהם נפגשו; ובעשותו כך נדמה היה לו, שהישיר עיניו אל תוך ליבו של אויב, וגילה שם הבנה ואהבה. פניו הביעו פליאה, ולאחר זאת חייך לה כבתשובה" (שרה"ט, ספר שני, פרק 7). אם כן, ראה גימלי בשימוש שעשתה גאלאדריאל בשמות הקדומים בק'וּזדוּל כמחוות של ידידות. דוגמה דומה ניתן למצוא בעידן הראשון, כאשר עונה מִים הגמד הפעוט לשאלתו של טוּרִין לשמה של הגבעה, אומר הגמד: "אַמוֹן רוּד' נקראת כעת הגבעה, מאז שבאו בני-הלילית ושינו את כל השמות"- ומרמז ששינוי השמות הכעיס אותו.

היסטוריה חיצונית (מחוץ לארדה)

בנוגע לק'וּזדוּל, אמר טוֹלקין שזו "מֻתְוות בפרוט מסוים במבנהּ, למרות שהיא בעלת אוצר מילים קטן" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 300). ללא ספק הק'וּזדוּל פותחה בשנות השלושים של המאה ה-20, שכן השמות ק'אזאדּוּם וגּאבִּילגּאט'וֹל בק'וּזדוּל מופיעים בגרסה מוקדמת של הסילמארילּיון, ראה 'דרך האבודה וכתבים אחרים' בעמ' 274. בגרסה זו שמם של הגמדים בלשונם הוא ק'וּזוּד, והוא השתנה מאוחר יותר לק'אזָאד, וכמו כן אז ייחס טוֹלקין את השם ק'אזאדּוּם לעיר הגמדים נוֹגרוֹד, ולא למוֹריה (שנקראה בסינדארין האד'וֹדרוֹנד). על כך מעיר כרִיסְטוֹפֶר טוֹלקין: "זוהי הפעם הראשונה שבה מופיע השם הידוע ק'אזאדּוּם. מרתק לבחון כיצד זה מופיע כבר בשלב כה מוקדם- אך כשמה הגמדי של נוֹגרוֹד. מאוחר יותר השתנה שמה של נוֹגְּרוֹד בק'וּזדוּל לטוּמוּנְזאהאר... גּאבּילגּאט'וֹל, המופיע כאן לראשונה, נותר כשם הגמדי לבלגוסט" (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 278).

המבנה של ק'וּזדוּל

נאמר לנו על שפת הגמדים שהיא "הייתה שונה באופן ניכר במבנה ובדקדוק מכל שאר לשונות המערב בזמן ההוא" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 316-317). נראה שהחשיבו אותה לרוב ל"שפה קשה", כפי שרבים בעולם המערבי כיום מחשיבים את השפה הסינית.

הפונולוגיה של ק'וּזדוּל ייחודית בעניינים מסוימים בהשוואה לשפות בנות-זמנה. יש בה לפחות שני סותמים מנושפים, ק' (kh) ו-ט' (th), שהם כמעין ק ו-ט שאחריהם ה (אוויר יוצא כאשר מבטאים את האותיות האלו). הצלילים באנגלית k ו-t אף הם מנושפים בתחילת מלה, אך ודאי לא בחוזקה כפי שק' ו-ט' בק'וּזדוּל. בק'וּזדוּל ישנם גם סותמים לא מנושפים, כמו ה-ק וה-ט ברוסית ובצרפתית. אך בניגוד לאנגלית, רוסית וצרפתית, ק' ו-ט' הן פונמות בפני עצמן, ויש להבדילן מק ו-ט. מכיוון שמעוטות המילים הידועות לנו בק'וּזדוּל, אין זה מפתיע שאין לנו צמדים מינימלים {דהינו צמדי מילים הנבדלות בהגייתן רק בהגה אחד, דוגמת קוף-תוף}, אולם ניתן למצוא מילים המתחילות ב-ק ו-ט כנגד אלו המתחילות ב-ק' ו-ט': קִיבִּיל-נָאלא כנגד ק'אזאד-דוּם וטוּמוּנזאהאר כנגד ט'ארקוּן. בק'וּזדוּל ישנו גם העיצור הפוצץ בּ (b), החוככים האטומים (לא נשמעים) פ (f) ו-ס (s), וחוככים קוליים ז (z) ו-ג (gh). כמו כן ישנם גם הצלילים ל צדי (הגה הנחתך כאשר קצה הלשון נוגע במכתש מבלי לחסום את מעבר האוויר משני צדי הלשון) ו-ר מֻרעד (היו גמדים שהשתמשו ב-ר עִנבּלִי, אחרים השתמשו ב-ר מתגלגלת), העיצורים האפיים נ ו-מ והחצי-תנועה י (y).

בעוד שחלק מן העיצורים הם ייחודיים, מערכת התנועות הייתה די רגילה. התנועות הקצרות יצרו מערכת קלאסית של חמש תנועות: e, i, o, u ו- a. לפי ההערות של טולקין ברוּנוֹת של דַאֶרוֹן (Daeron) המופיעות בנספח ה', תנועות חטופות {תנועות שהופכות לשווא עם התרחקות הטעם} כגון אלו הנשמעות במילה Butter אף הן היו נפוצות, אך הן לא מאומתות ישירות (אלא אם כן האותיות u ו-e מייצגות לעתים תנועות כאלו). ארבע תנועות ארוכות מאומתות:â, ê, î ו- û. החיסרון הגלוי לעין של ô וודאי קשור למכלול הכתבים המצומצם הידוע לנו. אפשר שתנועות ארוכות מתקצרות כאשר אין הן מוטעמות(?), השווה בין Khazâd ל-Khazad-dûm. (למעשה אין אנו יודעים דבר על כללי ההטעמה בק'וּזדוּל).

המבנה הבסיסי של ק'וזדול דומה לזה של שפות שמיות, כדוגמת עברית וערבית. הבסיסים שמהם נגזרות המילים אינם מילים בנות-ביטוי בפני עצמן, אלא מכילים רק עיצורים, ללא תנועות. שמות-עצם, פעלים, שמות-תואר וחלקי דיבור אחרים נגזרים לא רק על-ידי סיומות ותחיליות (אם משתמשים באלו בכלל), אלא גם על-ידי החדרת תנועות מסוימות בין העיצורים, ולעתים על-ידי הכפלת אחד מן העיצורים. לעתים קרובות הטיה של מילים מתבצעת על-ידי שינוי תנועה-פנימית, במקום על-ידי הוספת מוספית: פירושה של המילה Rukhs (רוּקְ'ס) הוא "אוֹרק", אך צורת הרבים היא Rakhâs (ראקָ'אס). עיצורי השורש של מילה זו נשארו ללא-שינוי, במקרה הזה *R-Kh-S. בדומה לשפות שמיות גם בק'וּזדוּל ישנם בדרך-כלל שלושה עיצורים בשורש; מספר שורשים שכאלו מוזכרים בכרך 7 של ההיסטוריה של הארץ התיכונה, "בגידתה של איזנגארד" בעמ' 174, ובעמ' 466 בכרך 6 "שובו של הצל": B-R-Z "אדום", B-N-D"ראש", K-B-L "כסף", N-R-G "שחור". דוגמה לשורש דו-עיצורי היא Z-N "חשוך, אפלולי" (שובו של הצל, עמ' 466). כמובן שהתנועות יתווספו כאשר שורשים אלו יהפכו למילים של ממש, כדוגמת baraz"אדום" ו-bund "ראש" הנגזרות מהשורשים B-R-Z ו-B-N-D. השורש העיצורי *Kh-Z-D מכיל את הרעיון הכללי של "גמדיות" (בעברית השורש ג-מ-ד מקביל ל-*Kh-Z-D) במילים כגון Khazâd "גמדים" ו- Khuzdul"גמדית" ("אורקית" תהיה כפי הנראה *Rukhsul [*רוּק'סוּל]). אותו שורש ללא ספק מופיע בשם הק'וזדול הקדום לנארְגּוֹתְרוֹנְד, נוּלוּקִּ'יזְדִין (Nulukkhizdîn), שם שמשמעותו המדויקת אינה ידועה (שימו לב לכך שהשם שניתן בפרק כ"א של הסילמארילּיון, נוּלוּקִּיזְדִין, הושם עם שגיאת כתיב; ראה במלחמת אבני-היקר, עמ' 180). המשמעות הבסיסית של השורש *Kh-Z-D ודאי קשורה בדרך כלשהי למספר "שבע", ניתן להשוותה למילה הדומה מאוד באדונאית האזִיד (hazid) "שבע" (תבוסת סאורון, עמ' 428). הגמדים היו צאצאים לשבעה אבות, והתחלקו לשבעה שבטים - וכפי שידוע לנו, אף בעידננו מקושרים הגמדים למספר שבע במעשיות ילדוּת מאוחרות של בני-אנוש.

ניתוח מכלול הכתבים

כפי שהוזכר קודם-לכן, מכלול הכתבים בק'וּזדוּל מצומצם מאוד. ישנם מספר שמות כמו ק'אזאד-דוּם וזיראק-זיגּיל, הכתובת על קבר בּאלִין, וקריאת הקרב: בּארוּק-ק'אזָאד! ק'אזָאד אַיִ-מֵנוּ! "גרזני הגמדים! הגמדים עליכם! (Baruk Khazad! Khazad ai-mênu!).

נאמר שהפירוש של בּארוּק-ק'אזָאד! (Baruk Khazad!) הוא "גרזניי הגמדים!". בּארוּק ייחשב למצב הדומה ל"סמיכות" בתחביר העברי, וכאן "סמיכות הקִּנְיָין", כלומר מצב שבו המילה מוצבת לפני שם-העצם כדי לבטא קרבת קשר של קניין: X Y פירושו "ה-X של Y" (ניתן להשוות זאת לעברית: 'סוס המלך' פירושו סוס ששייך למלך). כמובן שאין אנו יכולים להיות בטוחים ש- baruk(בּארוּק) היא צורת הרבים הרגילה "גרזנים", ולא צורת סמיכות שפירושה "הגרזנים של". ייתכן שישנה חשיבות לכך, שבכל שאר צורות הרבים המאומתות יש תנועות ארוכות: Khazâd (ק'אזָאד) "גמדים", Rakhâs (ראק'אס) "אורקים", tarâg (טארָאגּ) "זְקָנים", shathûr (שאט'וּר) "עננים", ûl (אוּל) "פלגים", ו-dûm (דוּם) "אולמות, היכלים". הייתכן שצורת הרבים הרגילה של Baruk "גרזנים" היא *barûk? ייתכן ש-shathûr מייצג תבנית לרבים של -a-û-. בעברית, לעתים תכופות מתקצרות התנועות במילים במקרה של סמיכות. או, בהתחשב בכך שהתנועה u היא בברור ייסוד גמדי שפירושו "של" (Bund-u-shathûr "ראש של / בְ עננים", בגידתה של איזנגארד, עמ' 174), האם היא משולבת ב Baruk-, בין העיצור השני והשלישי? נראה כי מילים בעלות שורש בסיסי של שלושה עיצורים (1-2-3) הופכות לצורת יחיד כך: 1-u-2-3 (bund "ראש",Rukhs "אורק", מהשורשים העיצוריים ,B-N-D (*R-Kh-Sולצורת רבים כך: 1-a-2-â-3 (Rakhâs "אורקים", בהשוואה ל- Khazâd "גמדים" ו- tarâg"זְקָנים" מתוך השורשים העיצוריים הלא מאומתים*Kh-Z-D ו-*T-R-G). מכיוון שנראה כי ל- Baruk יש שורש בעל מבנה דומה של שלושה עיצורים (*B-R-K), נוכל להוסיף סמיכות קניין ברבים בתבנית של 1-a-2-u-3ולהטות את B-R-K בדרכים הבאות: צורת יחיד *burk "גרזן", צורת רבים רגילה *barâk "גרזנים", צורת רבים בסמיכות קניין Baruk "גרזני ה-" (ובאופן דומה אפשר לקבל את הצורה המשוערת *tarug Khazâd "זקני הגמדים" מהצורה המאומתת tarâg "זְקָנים"?). סמיכות הקניין בצורת יחיד יתכן ותהיה בתבנית 1-u-2-3-u (*burku Khazâd "גרזן הגמדים"), אם Bundushathûr הוא פשוט *Bundu Shathûr"ראש של עננים", שנכתב כמילה אחת בעת שהוא משמש כשמו של הר (מהשורש B-N-D "ראש").

חלקה השני של קריאת הקרב הוא ק'אזָאד אַיִ-מֵנוּ! (!Khazad ai-mênu) "הגמדים עליכם!", המשפט האמיתי היחיד בק'וּזדוּל. אַי-מֵנוּ (Ai-mênu) שפירושו "עליכם", מורכב מ-ai (אַי), צורה מקוצרת של aya (אַיַה) "על", ומ-mênu (מֵנוּ) צורת המושא של גוף שני רבים "אתם". משפט זה הוא ללא ספק משפט שֵמָני, ולא כולל מלה בק'וּזדוּל המקבילה לפועל "are". משפטים כגון זה- "X Y" שפירושם "X הוא/הם Y"- נפוצים ברוסית ובשפות שמיות רבות. יתכן שיש כאן תמיכה בהשערת קיומה של צורת סמיכות נפרדת של שמות-עצם, כך שניתן להבחין בין ה-" X Y" שפירושו "X של Y" ובין ה-"X Y" שפירושו "X הוא Y".

וכעת ישנו הטקסט המופיע על לוח-מצבתו של בּאלִין, כאשר הוא מפוענח מהרוּנוֹת אל כתב המובן לנו: בּאלין פוּנְדִינוּל אוּזְבּאד ק'אזאדּוּמוּ (Balin Fundinul uzbad Khazaddûmu), "בּאלין בנו של פוּנדִין, שר מוריה". השמות בּאלִין ופוּנדִין הם בלשון אדם, ולכן האטימולוגיות שלהם אינן נחוצות לנו. מה שנותר היא הסיומת ul-, שכאן נעשה בה שימוש בכדי ליצור קשר אבהי (שם האב), המילה אוּזבּאד (uzbad) "שר", והשם המוכר עד-מאוד Khazad-dûm "משכנות הגמדים, מוריה" (למרות שאין שום מקבילה למקף בכתובת הרוּנוּת). האחרון מופיע כאן בצירוף הסיומת -u, שללא ספק מציין סוג מסויים של קניין. אך מדוע נדרשת כאן סיומת, כאשר אין כלל בקריאת הקרב Baruk Khazad "גרזני הגמדים"? (אין זה משנה אם Baruk היא צורה מיוחדת שפירושה "גרזני ה-" או פשוט "גרזנים"; אפילו אם היא כוללת בתוכה יסוד שפירושו "של", הטיה מסוג זה תשפיע רק על המילה הראשונה במבנה, ולא על המילה השנייה כמו שב-uzbad Khazaddûmu). סיומת זו ללא ספק היא יחסת קניין מושאית (של יחסת המושא) מסוג כלשהו, המציינת שמוריה נשלטת על-ידי שר, ולא שהיא "בבעלותו" של אותו שר (ואילו הייתה מוריה פשוט שייכת לשר, האם ניתן היה לומר אז *uzbud Khazaddûm לפי התבנית של Baruk Khazad??). תיאוריה זו מוצאת תמיכה רבה באדונאית, שפת נומנור, שהתפתחה מלשונות אדם שהושפעו מק'וזדול (תבוסת סאורון, עמ' 414). בשפה זו יש צורת "מושא" המשלבת את האות u כסיומת במילים מורכבות, כדוגמת gimlu-nitîr (גִּימְלוּ-נִטִיר) "מצית הכוכב" (כאשר gimlu הוא צורת מושא של gimli "כוכב", תבוסת סאורון, עמ' 428). למרות שצורת המושא הנומנורית הזו מופיעה רק במילים מורכבות, ולא באופן עצמאי כמו באוּזבּאד ק'אזאדּוּמוּ, ייתכן שבמקור היא הייתה קשורה לצורת המושא בק'וּזדוּל.

שם העצם היחיד שגם צורת היחיד וגם צורת הרבים שלו מאומתות הוזכר כבר, Rukhs "אורק" ו-Rakhâs "אורקים". כפי ששוער בקטעים הקודמים, ייתכן ש-Khazâd "הגמדים" ו- tarâg "זְקָנים" הן צורות רבים שנוצרו לפי אותה תבנית, כך שצורות היחיד של "גמד" ו-"זקָן" הן *Khuzd ו-*turg. המילה shathûr "עננים" ללא ספק משתייכת לתבנית ריבוי שונה מזו של Khazâd ו-Rakhâs, ואין ביכולתנו לשחזר לה את צורת היחיד. סביר להניח שצורת היחיד מורכבת מאותם עיצורי השורש *Sh-Th-R, אך מתנועות שונות. שמות עצם נוספים בצורת רבים הם ûl "פלגים" ו-dûm "אולמות, היכלים" (יתכן והאחרון יכול לשמש גם כשם-עצם קיבוצי). האם ישנה חשיבות לכך ששני שמות העצם האלו מכילים את התנועה הארוכה û, אשר נמצאת גם ב-shathûr ?

רק שלושה פעלים מאומתים בק'וּזדוּל: gunud (גּוּנוּד) "חצב תחת-קרקע, כרה, חפר" (שעליו נאמר שהוא שורש), felek (פֶלֶק) "חוצב בסלע" והמילה הקרובה לזו felak (פֶלאק), שפירושה להשתמש בכלי הדומה לאזמל רחב-להב, כמעין קרדום קטן ללא הקַת. felak יכול להתפרש גם כשם הכלי שאיתו מתבצעת הפעולה (דבר דומה ניתן למצוא באנגלית, במילה hammer שמופיעה גם כשם עצם- פטיש, וגם כפועל-הכה בפטיש). דוגמה זו מצביעה על כך שלא ניתן להבדיל בין פעלים ובין חלקי דיבור אחרים בק'וּזדוּל על-פי צורתם בלבד.

יש בידינו שמות-תואר אחדים: המילה Khuzdul (ק'וּזְדוּל) עצמה, פירושה ככל הנראה הוא "גמדית", בהיותה נגזרת מק'וּזד (*Khuzd) "גמד" ומהסיומת –ul (-וּל) אשר משמשת גם כדי ליצור שם אב: Fundinul (פוּנדִינוּל) "בנו של פונדין". ישנו גם sigin (סִיגִּין) "ארוך/ים" ב-Sigin-tarâg (סיגּין-טארָאגּ), ארוכי-זקָן (עם-דורין). אם שמות-התואר בק'וּזדוּל מתאימים במספר לשם-העצם שאותו הם מתארים, sigin יכול להיות צורת רבים (מאידך, יכול להיות שבצירופי מילים מופיעה הצורה הבסיסית של התואר). Zirak (צורת רבים *zirik??) יכול להיות שם-תואר שפירושו "כסוף", כך לפי 'בגידתה של איזנגארד', עמ' 174, אך עמוד לאחר מכן מוצע שפירושה של המילה הוא "חוד" במקום זה. ייתכן ששם-התואר עוקב אחר שם-העצם שהוא מתאר (אך לא בצירופי-מילים כמו "ארוכי הזקָן"); ראה להלן.

בצירופים, סדר היסודות זהה לזה שבאנגלית (אך לא לזה שבעברית, ולכן ניתנים השמות בתרגום לאנגלית): Khazad-dûm "Dwarrowdelf" (ק'אזאד-דוּם "משכנות הגמדים"),Kibil-nâla "Silverlode" (קיבּיל-נָאלא "עוֹרַק-כּסף"),Kheled-zâram "Mirrormere" (ק'לד-זָאראם "אגם המראות", מילולית "ביצת הזכוכית"), Gabilgathol "Great Fortress" (גּאבּילגּאט'וֹל "(ה)מצודה הגדולה"),Sigin-tarâg "Longbeards" (סיגּין-טארָאגּ "ארוכי-הזקן"). נראה כי השםZirak-zigil "Silver-spike" (זיראק-זיגּיל "חוד כסף", קֶלֶבּדִיל שן-כסף) מתאים לתבנית זו (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174), אך מאוחר יותר כנראה החליט טולקין ש- Zirakהוא "חוד" ו-zigil הוא "כסף", ולא להפך. אם כך, יתכן שזהו צירוף של סמיכות, בדומה ל- Baruk Khazad: *Zirak zigil "חוד (של) כסף" (סמיכות שפרודו, בהיותו בור לגמרי בק'וּזדוּל, פירש כמלה מורכבת ואיית כ- Zirak-zigil, Zirakzigil). אם zigil הוא שם-התואר "כסוף" ולא שם-עצם, נוכל להסיק מסמיכות זו ששמות-תואר עוקבים אחר שמות-העצם שהם מתארים.

רק כינוי-גוף אחד מתועד: mênu (מֵנוּ) צורת מושא של גוף שני רבים "אתם" (מלחמת אבני-היקר, עמ' 20).

ידועות רק שתי מלות-יחס: aya (אַייה) "על" ([מלחמת אבני-היקר, עמ' 20], צורה מוקטנתai בתוך ai-mênu "עליכם") ו-u "של, בְּ" (מופיע רק כחלק ממילה מורכבת, Bundushathûr="ראש של / בְ עננים", שמו של ההר ראש-ענן, זה הקרוי בסינדארין פאנוּיד'וֹל).

מועט מה שניתן להגיד על גזירה. נראה כי תבנית גזירה אחת היא בצורת 1-a-2-3-û-n, כאשר 1,2,3 מייצגים את שלושת עיצורי השורש. נראה כי המשמעות של תבנית זאת היא פשוט "איש, דבר או מקום המאופיין במשמעות השורש": Nargûn (נארגּוּן) "מוֹרְדוֹר, *ארץ-שְחוֹר" מן השורש N-R-G "שחור", ו-Tharkûn (ט'ארקוּן) "איש-המטֵה", שמו הגמדי של גּאנדאלף (מן השורש *Th-R-K "מטֵה"?). אם העיצורים Z-Gh-L הם אכן שורש של הפועל "ללחום" ו-Azaghâl (אַזאגָאל) פירושו "לוחם", אזי שיש בידינו תבנית של מבצע-הפעולה של a-1-a-2-â-3. ייתכן שהמילה Khuzdul "גמדית" יכולה להעיד על קיומה של תבנית של שם-תואר 1-u-2-3-u-l. אך כפי שצוין בקטעים הקודמים, ייתכן ש- ul- היא פשוט סיומת תארית המתווספת לצורת היחיד של שם העצם (*Khuzd "גמד"), השווה גם לסיומת המציינת שם-אב: Fundinul (בנו של פונדין). אם זה אכן כך, אין שום צורך לבסס תבנית 1-u-2-3-u-l המערבת את עיצורי השורש מקוריים.

שמות תואר כדוגמת baraz "אדום" (שורש B-R-Z) או sigin "ארוך" (מן השורש הלא מאומת *S-G-N) מייצגות בברור תבניות תואר 1-a-2-a-3 ו- 1-i-2-i-3 (על-אף ש-kibil "כסף" הוא כנראה שם עצם).

נראה כי המילה Mazarbul (מאזארְבּוּל) כמו ב-"חדר המאזארבּול" (חדר הרשומות) מייצגת גזירה יותר מורכבת. אם ul- היא פשוט הסיומת התארית שנידונה בקטעים הקודמים, נותר לנו mazarb "רישום (רשומות?)". הייתכן שזה סוג כלשהו של בינוני פעול, או שם העצם התואם של הפועל "רשם" (כנראה שהשורש העיצורי הוא *Z-R-B)? אם כן, ניתנת לנו התבנית m-a-1-a-2-3.

אוצר המילים של ק'וּזדוּל

(מילון זה מבוסס ברובו על רשימה שחוברה על-ידי ליסה סטאר המופיעה בגיליון מספר ארבע שלTyalie Tyelelliéva , בעמוד 22. שם היא הודתה לגִ'ים גִילוֹגלִי, אַלבּרטוֹ מוֹנטִיֶירוֹ ואנתוני אפֶּליארד על הערותיהם התורמות ועצותיהם). מרשימה זו הוצא השם בּאלין, שלמרות שהוא מופיע על הכתובת במצבה על קברו של בּאלין, הינו שם בלשון אדם. כך גם הדין עם פוֹרְן, שמו של טום בומבאדיל בפי הגמדים. מאידך גיסא, נכללת המילה פוּנדינוּל, למרות שרק הסיומת -וּל מקורה בק'וּזדוּל. שם נוסף שהוצא מן הרשימה הוא דוּשְגּוֹיִ "מינאס מוֹרגּוּל", אשר ללא ספק הוא אורקית, אך אף-על-פי-כן נראה כי הוא כולל בתוכו את הייסוד דוּש "אפל, שחור" המופיע גם בבּוּזוּנדוּש, שמו הגמדי של הנהר מוֹרתוֹנד שבגוֹנדוֹר.

אַגְּלָאבּ (aglâb)- "לשון (מדוברת)" (מלחמת אבני-היקר, עמ' 395), אין ספק שבמילה זו קיים השורש ג-ל המצוי גם במילה איגּלישמֵק.

-אוּ (u-)- "של / בְ", בבּוּנדוּשַאט'וּר (בּוּנד-אוּ-שַאט'וּר "ראש של / בְ עננים"-בגידתה של איזגארד, עמ' 174), ובאוּזבּאד ק'אזאד-דוּמוּ (Uzbad Khazad-dûmu) "שׂרה של מוֹרִיה" (שרה"ט, ספר שני, פרק 4).

[אוּדוּשִינְבּאר (Udushinbar)- צורה שהוחלפה על-ידי טולקין בבּוּנדוּשַאט'וּר (בגידתה של איזגארד, עמ' 174).]

אוּזְבּאד (Uzbad)- "שר" (שרה"ט, ספר שני, פרק 4).

אוּל (ûl)- "פלגים", ייסוד המופיע באַזאנוּלבּיזאר (שובו של הצל, עמ' 466).

-וּל (-ul)- סיומת תארית אפשרית (בק'וּזדוּל "גמדית", פוּנְדִינוּל "[בנו] של פונדין).

[אוּרוּקְט'ארְבּוּן (Uruktharbun)- שם למוריה? ייתכן שהוחלף על-ידי ק'אזאד-דוּם (שובו של הצל, עמ' 458).]

אַזאגָאל (Azaghâl)-שמו של שר הגמדים מבּלגוסט, הנזכר בסילמארילּיון בפרק כ'.

[אַזאנוּל (Azanûl)-- צורה שנראה שטולקין החליפה בשם אַזאנוּלבּיזאר. (שובו של הצל, עמ' 466).]

אַזאנוּלְבִּיזאר (Azanulbizar)- " עמק הדִימרִיל" (שרה"ט, ספר שני, פרק 4). במדריך למתרגם המופיע (במצפן לטולקין, עמ' 182), אמר טולקין על שם זה שהוא: "תרגום מדויק של השם ללשון המערב: עמק הפלגים האפלוליים הזורמים במורד ההר". ראה גם ב-'שובו של הצל', עמ' 466 : "עמק הפלגים האפלוליים" המורכב מן היסודות אוּל, בִּיזאר ומהשורש ז-נ.

אִיבּוּן (Ibun)- שמו של אחד מבני מִים, הגמד הפעוט (הסילמארילּיון, פרק כ"א; סיפורים שלא נשלמו, עמ' 117).

אִיגְּלִישְמֵק (Iglishmêk)- צופן-סימנים ששימש את הגמדים (מלחמת אבני-היקר, עמ' 395). השווה ל-אַגּלָאבּ.

אַיִ-מֵנוּ (ai-mênu)- "עליכם" (מתוך קריאת קרב). מורכב מאַי, צורה מוקטנת של אַיַיה, וממֵנוּ "אתם". (נספח ו' לשרה"ט; מלחמת הטבעת, עמ' 20).

אַיַיה (aya)- "על" (מלחמת הטבעת, עמ' 20). הוקטן לאַי באַי-מֵנוּ "עליכם".

אִינְבּאר (inbar)- "קרן"; השורש העיצורי של זה הוא מ-בּ-ר, ניתן לראות כאן תהליך של היבדלות עיצורים מבּ > נבּ (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174). ייסוד המופיע בשם בּאראזינבּאר.

בּאראז (baraz)- "אדום?" מופיע בבּאראזינבּאר (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174). ייתכן שקיצורו של שם ההר, בּאראז, פירושו "האדום" (שרה"ט, ספר שני, פרק 3).

בּאראזִינְבּאר (Barazinbar)- "קרן-אודם", אחד מההרים מעל מוריה, זה הקרוי בסינדארין קאראדְ'ראס (שרה"ט, ספר שני, פרק 3).

בּארוּק (Baruk)- "גרזני" (מלחמת הטבעת, עמ' 20), מתוך קריאת הקרב הגמדית בּארוּק-ק'אזָאד! "גרזניי הגמדים!" (נספח ו'). זו כנראה צורת הריבוי בסמיכות של *בּוּרק (*Burk) "גרזן".

בּארוּק-ק'אזָאד! (Baruk Khazad!)- "גרזניי הגמדים!", קריאת הקרב הגמדית (שרה"ט, נספח ו').

בּוּזוּנְדוּש (Buzundush)- "מוֹרתוֹנד (בסינדארין), שורש-שחור", שמו של נהר בגוֹנדוֹר (בגידתה של איזנגארד, עמ' 167).

בּוּנְד (bund)- "ראש" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174), יסוד הנמצא בשם בּוּנדוּשַאט'וּר.

בּוּנְדוּשַאט'וּר (Bundushathûr)- "ראש-ענן", אחד מההרים הניצבים מעל מוריה, זה הקרוי בסינדארין פאנוּיד'וֹל (שרה"ט, ספר שני, פרק 3). מורכב מן היסודות בּוּנד-אוּ-שַאט'וּר "ראש של / בְ עננים" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

בִּיזאר (bizar)- "עמק, גיא" (שובו של הצל, עמ' 466), מוצא מתוך אַזאנוּלבּיזאר.

בּ-נ-ד (B-N-D)- שורש של בּוּנד (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

בּ-ר-ז (B-R-Z)- שורש של בּאראז (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

גּאבִּיל (gabil)- "גדול" מוּצא מתוך השם גּאבּילגּאט'וֹל.

גּאבִּילָאן (Gabilân)- שמו של הנהר סיריאוֹן בבֶּלֶרִיאַנְד (מלחמת אבני-היקר, עמ' 336). ככל הנראה מכיל את היסוד גּאבּיל "גדול", כמו גּאבּילגּאט'וֹל.

גּאבִּילגּאט'וֹל (Gabilgathol)- "(ה)מצודה הגדולה", שמה של עיר הגמדים שקרויה בסינדארין בּלגוסט (הסילמארילּיון, פרק י'; הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 274).

גּאט'וֹל (gathol)- "מצודה", מבודד מגּאבּילגּאט'וֹל.

גּאמִיל זִיראק (Gamil Zirak)- שם של נפח מן הגמדים, מורו של טֶלְכאר מְנוֹגּרוֹד (סיפורים שלא נשלמו, עמ' 90). פירושים שהוצעו לשם הם "כסף ישיש" או "חוֹד ישיש", ראה זיראק.

גּוּנְדוּ (gundu)- "אולם תת-קרקעי", מילה זו היא מן השורש גּוּנוּד (עמי הארץ התיכונה, עמ' 352). הייתכן שצורה כלשהי של שם עצם זה מופיעה בשמו של הר-האורקים גּוּנדאבּאד (Gundabad), שנאמר "שמקורו הוא מן הק'וּזדוּל"? (עמי הארץ התיכונה, עמ' 301)

גּוּנוּד (gunud)- "חצב תחת-קרקע, כרה, חפר" (עמי הארץ-התיכונה, עמ' 352; ראה גם 365), נאמר שזהו שורש, להערה ראה גּוּנדוּ.

דוּם (dûm)-"מחפורות, אולמות, היכלים", יתכן שזו צורת רבים רגילה או שם-עצם קיבוצי, מופיעה בק'אזאד-דוּם.

זָאראם (zâram)- "אגם, בריכה", מופיע בנאראגּ-זָאראם ובק'לד-זאראם (שובו של הצל, עמ' 466).

ז-גּ-ל (Z-G-L)- עיצורי השורש של זיגּיל (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

זִיגִּיל (zigil)- או שפירושה של מילה זו הוא "חוד (קטן יותר ודק יותר מקרן)" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174) או מילה שפירושה "כסף" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 175). נאמר שפירושו של הצירוף זיראק-זיגּיל הוא "חוד כסף", אך לא ברור לחלוטין איזה יסוד מן השניים פירושו "כסף" ופירושו של מי הוא "חוד". לפי הסברו האחרון של טולקין, זיגּיל הוא "כסף", ובהתאמה לכך נרשם השם זיגּילנאד כשמו של הנהר עורק-כסף (קֶלֶבּראנט) במקור אחד (עמי הארץ התיכונה, עמ' 279, 286). אולם, עמודים 174-175 בבגידתה של איזנגארד (ואף שרה"ט עצמו) מרמזים בבירור שקיבּיל-נאלא הוא כינויו של הנהר בשפת הגמדים. ראה קיבּיל-נאלא.

זִיגִּילנָאד (Zigilnâd)- "עורק-כסף" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 279, 286). בזמן המאוחר, זהו שמו של הנהר קלבּראנט, כך גם לפי הסברו האחרון של טולקין לגבי פירוש השם זיראק-זיגּיל "חוד-כסף", ופירושו של מי מִשני היסודות המופיעים כאן הוא "כסף"; למידע נוסף ראה זיגּיל. הסבר זה נוגד את שר הטבעות, שם מופיע שמו של הנהר כקיבּיל-נאלא.

זִיראק (zirak)- או שפירושה של מילה זו הוא "כסף" (הצבע כסף ולא המתכת, ראה קיבּיל) או שפירושה "חוד"; ראה זיגּיל. מכיוון שהחלטתו האחרונה של טולקין הייתה על כך שבשם זִיראק-זִיגִּיל "שן-כסף, חוד-כסף" פירושו של זיגּיל הוא "כסף", פירושו של זיראק הוא "חוד" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174 כנגד עמ' 175). זיראק (Zirak), קיצור לשם זיראק-זיגּיל (שרה"ט, ספר שני, פרק 3) פירושו "כסף" או (יותר הגיוני) "חוד". ייתכן שייסוד זה מופיע גם בשם גּאמיל זיראק.

זִיראק-זִיגִּיל (Zirak-zigil)- "שן-כסף", אחד מההרים הניצבים מעל מוריה (קרוי בסינדארין קֶלֶבּדִיל).

[זִיראקִינְבּאר (Zirakinbar)- "קרן-כסף" (ראה אינבּאר), צורה שטולקין ללא ספק החליף בזיראק-זיגּיל "שן-כסף" (תבוסת סאורון, עמ' 45).]

ז-נ (Z-N)- עיצורי השורש ל-"חשוך, אפלולי" (שובו של הצל, עמ' 466). ייסוד המופיע באַזאנוּלבּיזאר.

ז-ר-ק (Z-R-K)- עיצורי השורש של זיראק (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

טארָאגּ (tarâg)- "זְקָנים" בסיגּין- טארָאגּ (עמי הארץ התיכונה, עמ' 321), צורת יחיד אפשרית *טוּרגּ (*turg).

ט'ארְקוּן (Tharkûn)- שמו הגמדי של גאנדאלף, נאמר שפירושו "איש המטֵה" (שרה"ט, ספר רביעי, פרק 5; סיפורים שלא נשלמו, עמ' 441).

טוּמוּנְזאהאר (Tumunzahar)- "משכנות הנבובים", השם הגמדי לנוֹגרוֹד (סילמארילּיון, פרק י').

מ-בּ-ר (M-B-R)- שורש העיצורי של אִינבּאר "קרן" (כאן ניתן להבחין בהִבָּדְלוּת עיצורים, ושהוא השתנה מבּ > נבּ). (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

מאהאל (Mahal)- שמו של אַוּלֶה הואלא בגמדית (הסילמארילּיון פרק ב').

מאזארְבּוּל (Mazarbul)- "(של ה?)רשומות". חדר המאזארְבּוּל, הוא 'חדר הרשומות' (שרה"ט, ספר שני, פרק 5). אם -ul היא סיומת תארית בק'וּזדוּל, התרגום "של ה-" מיותר לחלוטין.

מִים (Mîm)- שמו של גמד פעוט, אבי קִ'ים ואִיבּוּן (הסילמארילּיון, פרק כ"א).

מֵנוּ (mênu)- "אתם", צורת מושא של גוף שני רבים (מלחמת הטבעת, עמ' 20), מתוך קריאת קרב גמדים (שם מופיע כצירוף אַי-מֵנוּ "עליכם").

-נָאד (-nâd)- ייסוד המופיע בשם זיגּילנָאד, שם נוסף לנהר קֶלֶבּראנט ("עוֹרַק-כּסף") המופיע בכרך 12 "עמי הארץ התיכונה" בעמ' 279, 286. במקום אחר נקרא נהר זה קיבּיל-נָאלא בק'וּזדוּל, לפיכך ל-נָאד תהיינה משמעות זהה לזו של נָאלא.

-נָאלא (-nâla)- לפי עמ' 175 בבגידתה של איזנגארד, משמעות של מילה זו אינה ידועה, אך אם השם קיבּיל-נָאלא בק'וּזדוּל זהה במשמעותו לשם הסינדארין קֶלֶבּראנט, אזי וייתכן שפירושה "דרך, מעבר נהר או אפיק" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

נאראגּ-זָאראם (Narag-zâram)- "?בריכה שחורה". בתוכו כלול השורש העיצורי נ-ר-גּ (שובו של הצל, עמ' 466).

נארְגּוּן (Nargûn)- "מוֹרדוֹר", שם הכולל בתוכו את השורש העיצורי נ-ר-גּ (שובו של הצל, עמ' 466).

נוּלוּקִּ'יזְדִין (Nulukkhizdîn)- "נארגוֹתרוֹנד" (מלחמת אבני-היקר, עמ' 180), בפרק כ"א של הסילמארילּיון מופיע שם זה עם טעות כתיב, כנוּלוּקִּיזְדִין (Nulukkizdîn), הערה על כך תימצא במלחמת אבני-היקר, עמ' 180, היכן שכריסטופר טולקין מודה שאיות זה היה שגוי. שונה על-ידי טולקין מנוּלוּק'יזידוּן (Nulukhizidûn), וככל הנראה מכיל בתוכו את השורש העיצורי ק'-ז-ד "גמד".

נ-ר-גּ (N-R-G)- עיצורי השורש של המילה "שחור", התנועות לא ניתנו. השורש מופיע בנארגּוּן "מורדור, ארץ-שְחור", וייתכן שגם בנאראגּ-זָאראם. ייתכן שהמילה העצמאית "שחור" תהיה *נאראגּ (*narag), השווה בּאראז "אדום" מהשורש העיצורי בּ-ר-ז.

סִיגִּין (sigin)- "ארוךְ(ים)", בסיגּין-טארָאגּ "ארוכי הזקן" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 321). אם שמות-התואר בק'וּזדוּל מתאימים במספר לשם-העצם שאותו הם מתארים, יתכן שזוהי צורת הרבים (אפשרות נוספת היא שבשמות מורכבים מופיעה צורת הבסיס).

סִיגִּין- טארָאגּ (Sigin-tarâg)- "ארוכי-הזְקָן", עם דורין השוכן בק'אזאד-דוּם (עמי הארץ התיכונה, עמ' 321).

פוּנְדִינוּל (Fundinul)- מתורגם מן הכתובת על קברו של בּאלין כ-"בנו של פונדין". מילולית, זהו כנראה שם-תואר כלשהו הנגזר מהשם הזה (שאינו בק'וּזדוּל, אלא בלשון אדם).

פֶלאק (felak) כשם עצם- כלי בעל להב רחב יותר מזה שבאזמל, כמעין קרדום קטן ללא הקַת, המשמש לחציבה ולפיסול בסלע (עמי הארץ התיכונה, עמ' 352).

פֶלאק (felak) כפוֹעַל- לחצוב, להשתמש בכלי הקרוי בק'וּזדוּל פֶלאק (עמי הארץ התיכונה, עמ' 352).

פֶלאקְגּוּנְדוּ (felakgundu) צורה נוספת לאחר הידמות פֶלאגּוּנְדוּ (felaggundu)- "חוצב המערות", שם הניתן לפִינְרוֹד על-ידי הגמדים בעידן הראשון, בשל מיומנותו במלאכת חציבת המערות, השם הותאם לסינדארין כפֶלאגּוּנד (עמי הארץ התיכונה, עמ' 352). דבר זה שולל את הרשומה פֶלֶגּ באטימולוגיות (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 381), שם טולקין טען שהמקור לשם הוא בשפות בני-הלילית.

פֶלֶק (felek)- "חוצב בסלע", נאמר שזה שורש למילים אחרות; עיצורי השורש הם, כפי הנראה, *F-L-K (עמי הארץ-התיכונה, עמ' 352).

קאזאדּוּם (Kazaddûm)- איות לא תיקני של השם ק'אזאד-דוּם (שובו של הצל, עמ' 467). אין פירושו של דבר שהפונמות ק ו-ק' אינן מֻבְדלות זו מזו.

ק-בּ-ל (K-B-L)- עיצורי השורש של קיבּיל, המילה שפירושה "כסף" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

קִיבִּיל (kibil)- "כסף" (בגידתה של איזנגארד, עמ' 174), מן השורש העיצורי ק-בּ-ל. השערה שהוצעה בבגידתה של איזנגארד, עמ' 174, היא שמילה זו קרובה למלת הקווניה טֶלפֶּה, אך הגיוני למעשה שזו שאולה ממלת הסינדארין קֶלֶבּ (והשאילה ככל הנראה נעשתה בשלב מאוחר בארץ התיכונה, שכן בסינדארין קדומה המילה היא קֶלֶפֶּה [הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 367], ללא שינוי של העיצור האחרון מ-פּ ל-בּ לאחר תנועה, בקוואנדית [לשון-הקוונדי, לשון בני-הלילית הקדומה] קדומה הצורה המשוערת של זו היא *קְיֶלֶפֶּה). המילה קיבּיל בק'וּזדוּל החליפה את סדרן של שתי העיצורים האחרונים ב-קֶלֶבּ.

קִיבִּיל-נָאלא (Kibil-nâla)- "עוֹרַק-כּסף", שמו של הנהר קֶלֶבְּראנְט הנובע בעמק אַזאנוּלבּיזאר וזורם דרך לוריין לאנדואין (שרה"ט, ספר שני, פרק 3). שני יסודות המרכיבים שם זה, קִיבִּיל ונָאלא, נדונים בכרך 7, בגידתה של איזנגארד, עמ' 174-175. באופן מתמיה, בכרך 12 "עמי הארץ התיכונה", עמ' 279, 286 ניתן שם נוסף בק'וּזדוּל לנהר הזה, זיגּילנָאד. אותו כרך מציין בעמ' 275 שבאחת מהטיוטות של הנספחים לשר הטבעות טולקין משתמש בשם קיבּיל-נָאלא כשמו של אגם המראה, אך זה נשתנה לק'לד-זָאראם, כפי שהוא מופיע בגוף הסיפור. כריסטופר טולקין דוחה דבר זה ומגדירו כ"מעידה ללא חשיבות" (עמי הארץ התיכונה, עמ' 286).

ק'אזָאד (Khazâd)- "גמדים", שמם של הגמדים לעצמם בק'וּזדוּל (שרה"ט, נספח ו'). ייתכן שצורת יחיד "גמד" היא *ק'וּזד (*Khuzd).

ק'אזאד-דוּם (Khazad-dûm)- "משכנות הגמדים" הגדולים, מוריה, היכן ששכן עם-דורין.

ק'אזָאד אַיִ-מֵנוּ! (Khazad ai-mênu!)- "הגמדים עליכם!", קריאת-קרב גמדית (שרה"ט, נספח ו').

ק'וּזְדוּל (Khuzdul)- "גמדית, לשון הגמדים" שמה של השפה הסודית של הגמדים בפיהם. כמעט שלא נודעה למי שלא מן הגמדים.

[ק'וּזוּד (Khuzûd)- "גמדים", צורה קודמת של השם שהוחלפה על-ידי טולקין בק'אזָאד (הדרך האבודה וכתבים אחרים, עמ' 274, 278).]

קִ'ים (Khîm)- שמו של אחד מבני מִים, הגמד הפעוט (סילמארילּיון פרק כ"א).

קֶ'לֶד (kheled)- "זכוכית" בשם ק'לד-זָאראם (Kheled-zâram) "אגם המראות" שפירושו בתרגום מילולי "ביצת-זכוכית". אומץ והותאם לסינדארין להֶלֶד' (ובסילמארילּיון ניתן למצאה כתחילית בערך כֶלֶק-; ראה גם 'מצפן לטולקין', עמ' 190).

ק'-ז-ד (*Kh-Z-D) - עיצורי השורש של כל המילים הנוגעות לגמדים הנמצא בק'אזָאד "הגמדים" כעם, בק'וּזדוּל "גמדית", וכנראה גם בנוּלוּקּ'יזדין, שמה של נארגוֹתרוֹנד בפי מִים הגמד הפעוט (סילמארילּיון פרק כ"א).

רוּקְ'ס (Rukhs)- "אוֹרק", צורת הרבים ראקָ'אס (Rakhâs). (מלחמת אבני-היקר, עמ' 391).

שאט'וּר (shathûr)- "ענן(ים)", שאט'וּר הוא גם קיצור השם בּוּנדוּשַאט'וּר "ראש-ענן", אחד מההרים מעל מוריה (שרה"ט, ספר שני, פרק 3; בגידתה של איזנגארד, עמ' 174).

שארְבְּהוּנְד (Sharbhund)- "?גבעה קרחת", שם שנתנו הגמדים הפעוטים לאַמוֹן רוּד' (סיפורים שלא נשלמו, עמ' 113). הייתכן שבּהוּנד הוא צורה שונה ל- בּוּנד "ראש"?