בדרך ההסבר...

 

לאלו הבורים: בארץ רחוקה לפני שנים רבות - בין השנים 1892 - 1973, ליתר דיוק - חי אדם ושמו ג'ון רוֹנאלד רֵעוּאֶל טוֹלקין. בשנת 1937 הוא פרסם ספר לילדים בשם ההוֹבִּיט, שנמכר במספר לא קטן של עותקים. העלילה מתרחשת בעבר הרחוק, כאשר בני-לילית, גמדים ושאר בריות אגדתיות עדיין פסעו לאורכה ולרוחבה של הארץ. טולקין החל לעבוד על המשך לספר, אך הסיפור התרחב וגדל לרומן עצום, שכתיבתו ארכה למעלה מחמש-עשרה שנים. בשנים 55-1954 טולקין פרסם את רומן הפנטאסיה האולטימטיבי, טרילוגיית ספרי שר הטבעות. לאחר מותו בנו כריסטופר ערך את כתבי-היד של אביו, ובנה מהם מיתולוגיה בשם הסילמארילּיון. זו סיפקה "רקע היסטורי" לשני הספרים האחרים. יחד תיארו הספרים עולם דמיוני שלם, הכולל גיאוגרפיה, דמוגרפיה, היסטוריה - ושפות. השפות היו חיוניות בהחלט. טולקין עסק בהמצאת שפות מאז ימי ילדותו המוקדמים. הוא חזר והצהיר שהמציא את עולמו לתכלית אחת - על מנת שישמש מקום שבו "לשונות בני-הלילית" שלו יוכלו להתקיים, על אף שהיו קוראים שהתקשו להאמין בכך.

אם כך, מדוע ללמוד את השפות הללו? בחיבור שכתבתי בשם חטאו הלא-כל-כך-סודי של טולקין, הנמצא באתר זה, מניתי מספר סיבות אפשריות: "העובדה שמעולם לא פורסם דקדוק ממשי של השפות, אשר נכתב בידי טולקין, הופכת את הלימוד לאתגר מרתק של "פיצוח הצופן". אנשים אחרים לומדים את שפות בני-הלילית מתוך גישה רומאנטית טהורה, סוג מיוחד של שקיעה בעיסוק ספרותי: בלימוד השפות האלדאריניות יש מעין נסיון להתקרב למהותם (ואפילו לחדור לתוך ראשם) של בני-הלילית האלמותיים, נאווים וחכמים, ילדיו הבכורים של ארו אילובאטאר, מורי האנושות בנעוריה. או אלו הרוצים ללמוד את מפעל-חייו של בלשן מחונן, ולחקור את התהליכים היצירתיים של גאון אשר משקיע עצמו ביצירה מתוך אהבה. וישנם אלה שמתענגים על שפות בני-הלילית כפי שאחרים מתענגים על מוסיקה, כיצירה אופונית (ערבה לאוזן) נהדרת." כל מזגו וטעמו של העולם שטולקין ברא, נתפס בשפותיו ומוכל בהן. ובשום פנים ואופן אין הן "מזוייפות"! לכנותן "מובְנות" בניגוד ל"שפות טבעיות" לא יועיל במידה מרובה, שכן כל השפות "מובְנות" הן. השפות שיש מי שקוראים להן "טבעיות", פשוט נבנו במהלך מאות רבות של שנים על-ידי אנשים, אשר לרוב לא היו מודעים למה שעשו. אמנם שפותיו של טולקין נוצרו על-ידי אדם אחד שבהחלט ידע מה שעשה, אך אף להן יש היסטוריה של שינוי ושל התפתחות, הקיימת בשני מימדים. המימד הראשון כולל את השינויים (הרבים מידי) שנעשו על-ידי טולקין במהלך חייו והמימד השני כולל את ההתפתחות הלשונית הדמיונית בתוך העולם המומצא. לדעתי, הכינוי ההולם ביותר לבנייניו הבלשניים של טולקין, הוא "שפות מלאכותיות".

על אף שאנשים חקרו את שפותיו של טולקין באופן רציני במשך מספר עשורים, גיליתי שהמידע על שפות אלה ברשת (האינטרנט) מועט למדי. מה שהיה קיים היה בעיקר חובבני, לא שלם, לא מדוייק ומיושן, או במקרה אחד- דהיינו עבודתו של אָנתוֹנִי אָפֶּליארד – טכני ותמציתי מאוד, מצויין לאלו שכבר ששקעו עמוק בחקר התחום, אך קשה להבנה עבור המתחילים. היעדר מידע איכותי ברשת היה מפתיע עוד יותר, לנוכח העובדה שברשימת הטוֹלקְלאנג (Tolklang List) יש כשבע-מאות כותבים רשומים, יותר מאשר ברשימת טולקין הרגילה! לכן הקמתי אתר המוקדש לבלשנות טולקינאית. כאן נעשה ניסיון למצות את המידע הבלשני מהכתבים שפורסמו ולהציגו בצורה נגישה. במיוחד הייתי מעוניין לסייע לכותבים ולספק להם את המידע העדכני ביותר על אודות קווניה וסינדארין (לצד תיאוריות סבירות העוסקות בשפות אלה). במיתוס של טולקין הייתה קווניה "הלשון העתיקה של אלדאמאר אשר מעבר-ים, הראשונה שתועדה בכתב", בעוד שסינדארין היתה שפת הדיבור היום-יומית של בני-הלילית האפורים בארץ התיכונה (שרה"ט, נספח ו'). שתי אלה היו תמיד השפות החשובות ביותר במיתוס, והן השפות היחידות שהתקרבו לשלמות במידה כזו שניתן לנו להשתמש בהן (על אף שהפערים בידע גורמים לעתים לטרחה כה גדולה, עד שניתן להשוותה לזו של אֶרְנֵסט רייט, שכתב ספר שלם "Gadsby" מבלי להשתמש ולו פעם אחת באות e).

אולם, המידע המצוי כאן לא יהיה מובן לאלו מכם שאינם מכירים את המיתוס של טולקין. השפות משולבות בעולמו של טולקין מהיסוד, ולא ניתן להפריד בין השניים. כאן אני מציג מידע בלשני טהור אשר מוצה מתוך הכתבים, ומנתח אותו, אך המאמרים האלו מכוונים לשמש תוספת לכתבים של טולקין ולא להחליפם - והכוונה גם לכל החומר שהפך נגיש לנו הודות לעבודת העריכה הקפדנית של כריסטופר טולקין במשך שנים רבות. אכן שמח אנוכי להקדיש לו אתר זה. יכול אני רק לחזור ולומר, שהמידע שבאתר הזה אינו מובן כאשר הוא מנותק מההקשר ומהרקע שאליו הוא שייך - "העולם המשני" המפורט מאוד של טולקין. זהו אך ורק מוסף בלשני לכתביו של טולקין, המספק מידע בלשני, כשם ששספרו הנהדר של רוֹבּרט פוֹסטר Complete Guide to Middle-earth מספק מידע עובדתי והיסטורי, אך מי היה פוסח על שר הטבעות עבור המדריך הזה?

ראו להלן מידע על אודות הספרים שהתלמידים של שפותיו של טולקין יזדקקו להם.

 

 

הפניות

 

קיים קושי בנתינת הפניות לספר המרכזי: שר הטבעות (ההוֹבּיט מכיל מעט מאוד חומר בלשני, ולסילמארילּיוֹן העברי נוסח אחד). בשל העובדה שהספר הופיע בעברית בשני נוסחים שונים, יהיה קשה להפנות לדף מסוים. לצערי הרב, ההפניה לא תוכל להיות מדויקת יותר מאשר מספר הפרק או הנספח הנדון.

שר הטבעות, להלן שרה"ט, מחולק לשלושה כרכים. טולקין לא חשב על הספרים האלו כעל "טרילוגיה", שכן שלושת הכרכים מספרים סיפור אחד, ולא ניתן לקראם בנפרד. אף-על-פי-כן, לכרכים יש שמות נפרדים: חבורת הטבעת, שני המגדלים ושובו של המלך. כל כרך מורכב משני "ספרים": ספרים ראשון ושני בחבורת הטבעת, ספרים שלישי ורביעי בשני המגדלים וספרים חמישי ושישי בשובו של המלך. "ספרים" אלו, בניגוד לכרכים, מייצגים חלוקה הגיונית של הסיפור. לכל אחד מהם יש פרקים הממוספרים בנפרד: 1, 2 ,3 וכו'. לכן הפניה כדוגמת "שרה"ט, ספר שישי, פרק 5" פירושה שעליכם לפנות לשובו של המלך, למצוא את הספר השישי, לפתוח בפרק 5 ולהתחיל לדפדף בטירוף עד שאתם מוצאים את ההפניה, או עד שאתם סובלים מהתמוטטות עצבים. ההפניות לנספחים של שרה"ט יהיו בצורת נספח א', נספח ב' וכו'. במקרה של הסילמארילּיוֹן, ההתייחסות לפרק הנדון היא לפי האות העברית אשר תחתה הוא מופיע (ואל האָינוּלִינדאלה, הואלאקוונטה והאקאלאבת לפי שם).

למזלנו, הספרים האחרים קיימים רק בגרסה אחת, כך שכאן אני נותן הפניות מדויקות למספרי עמודים. הנה הספרים הנדונים:

 

ספרים שתורגמו לעברית:

 

ספרים אשר לא תורגמו לעברית (לצד שמותיהם במקור האנגלי):

 

·        "מכתביו של ג'.ר.ר. טולקין" (להלן "המכתבים") (The Letters of J. R. R. Tolkien, 1981)

ובכללם תריסר הכרכים בסדרת ההיסטוריה של הארץ-התיכונה: 

 

מנקודת מבט בלשנית, הספרים בעלי החשיבות הרבה ביותר בסדרת ההיסטוריה של הארץ-התיכונה הם הדרך האבודה וכתבים אחרים ומלחמת אבני-היקר. הדרך האבודה הוא כרך חיוני אם ברצונכם ללמוד לעומק את שפותיו של טולקין, שכן בספר מופיעות האטימולוגיות החשובות עד-מאוד, שמספקות את המקור העיקרי שלנו לאוצר המילים בשפות בני-הלילית. מלחמת אבני-היקר מכיל את החיבור "קְוֶונדי ואֶלדאר", העוסק בשמות שבני-הלילית נתנו להתגלמויות שונות של חיים על-פני האדמה, ובתוך כך נותן מידע רב על השפות. כל אדם הלומד ברצינות את שפות בני-הלילית חייב להחזיק את שני הספרים הללו בספרייתו.

מידת חשיבותם של הספרים האחרים נגזרת מתחומי העניין שלכם. אם ברצונכם ללמוד אדונאית (שפתם של בני נומנור), הספר המתאים הוא תבוסת סאורון. כאן מופיע דו"ח מקיף ומפורט, על אף שלא נשלם מעולם, של שפה זו. הספר כולל גם מספר רישומים בטֶנְגְוואר בשפות אנגלית, סינדארין ואנגלית עתיקה, וכן את מכתב המלך, התמליל הארוך ביותר בסינדארין שפורסם אי-פעם. למתעניינים בלשון-המערב (ווסטרון), הכרך עמי הארץ-התיכונה מספק צורות "מקוריות" רבות של השמות שהותאמו לאנגלית על-ידי טולקין, נוסף על אלו המוזכרות בנספחים של שרה"ט. ואם ברצונכם ללמוד את הצורות המוקדמות של השפות שבבוא היום יהפכו לקווניה ולסינדארין (דהיינו "קניה" ו-"נוֹמית"), עליכם לעיין בשני הכרכים של ספר הסיפורים האבודים, שבהם מצטט כריסטופר טולקין צורות רבות מרשימות המילים הראשונות של שפות בני-הלילית, שאביו כתב אי-אז בשנת 1915 לערך.

מלבד סדרת ההיסטוריה של הארץ-התיכונה, הספרים המעניינים ביותר הם The Monsters and the Critics, הדרך הלאה נמתחת ומכתביו של ג'.ר.ר. טולקין. בספר The Monsters and the Critics נמצא חיבורו של טולקין חטא סודי (A Secret Vice), שבו הוא מתאר את המחשבות ואת  התיאוריות של טולקין הנוגעות ליצירת-שפה, לצד פואמה אחת בנוֹמית ומספר פואמות בקניה מוקדמת - אחת מהן עם תרגום לקווניה מאוחרת, אשר מספק לנו אפשרות נדירה להשוות באופן ישיר בין שתי הגרסאות. הדרך הלאה נמתחת מכיל כתיבה תמה (קאליגראפיה) בטֶנְגְוואר של הפואמות א אלברת גילתוניאל ונאמאריאה כמו גם תרגום שורה בשורה שלהן, והערותיו של טולקין. מידע נוסף בעל ערך על שפות בני-הלילית קיים באורח מפוזר במכתביו של ג'.ר.ר. טולקין; ראו לדוגמה מכתבים 211, 297 ו- 347.