הבשורה על-פי מתי- פרק א' י"ח -
פרק ב' י"א – מעשה לידת ישוע הנוצרי
מוקדם יותר התנסינו בתרגומים בניאו-קווניה (קווניה
חדשה) של פְסקות מן-התנ"ך. כאן ישנו קטע מהברית-החדשה, מעשה לידת ישו(ע) הנוצרי
כפי שהוא מסופר בבשורה על-פי מתי. שמות של אישים ומקומות מועתקים חלקית לקווניה
בצורתם: שמות כדוגמת יוֹסֶף ובֶס-לֶהֶם (בית-לחם) שלהם עיצורים בסוף מלה שאינם
חוקיים במלים אמיתיות בקווניה. ובאשר לישו (יזוס) ומרים (מרי), טולקין עצמו השתמש
ביֵסוּס ומארִיאַה בתמלילי קווניה; הְרִיסְטוֹ כצורת הקווניה של "כּרִיסְטוּס, משיח
הנוצרים" (Christ)
אף היא התאמה פונולוגית של טולקין למלה זו. בנוגע לשאר ראו את הדיון בין השיטין
מתחת.
פרק א' מפסוק י"ח: אִי
קוֹלִיאֶה יֵסוּס הְרִיסְטוֹבַא מארטאנֶה
סִיאֶה אִירֶה אמִילֶּרְיַא מארִיאַה נֵה נַוּטַא וֶסְטִיאֶן יוֹסֶף נֶס הִירִינַא
לאפְּסארְוַוא אִי אַירֶפֶאַנֶן אֶפֶּה נֶנְטֶה אֶרְטַינֶה: מאל יוֹסֶף
וֶנּוֹרְיַא אִי נֵה פַילַא אַר אוּמֶה מֶרֶה נַיטְיַא סֶה מֶרְנֶה לֶרְיַא סֶה
נוּלְדאבֶה: מאל אַפַּא סאנֶּס סִין אֶן אִי הֶרוּאוֹ ואלַא טוּלֶּה סֶנַּא
אוֹלוֹרֶסֶּה קוּוֵטאלַא יוֹסֶף לַוִרִיאוֹן אָבַא רוּקֶה מאפִּיאֶלּוֹ מארִיאַה
וֶסֶּלְיַא מארְדֶנַּא אַן יַא נָא נוֹסְטַינַא סֶסֶּה אִי אַירֶפֶאַנֶן נָא:
קוֹלוּבאס יוֹנְדוֹ אַר אֶסְטוּבאלְיֶס יֵסוּס אַן אֶטֶלֶהּטוּבאס לִיאֶרְיַא
אוּקארִינְטַאלּוֹן: אִילְקוּוַא סִינַא מארְטאנֶה קוּוַאנְטִיאֶן יַא אִי הֶרוּ
קוּוֶנְטֶה טֶרְקָאנוֹרְיַאנֶן קוּוֵטאלַא: אֶן אִי וֶנְדֶה נַוּבַא לאפְּסארְוַוא
אַר קוֹלוּבַא יוֹנְדוֹ אַר אַנְטוּבאנְטֶה סֶן אִי אֶסֶּה אִימַּנוּאֶל יַא טֶאַה
אַסֶלְבֶה אֶרוּ: סאן יוֹסֶף אַפַּא קוּיבִיאֶרְיַא פוּמֶרְיַאלּוֹ קארְנֶה וֶה
אִי הֶרוּאוֹ ואלַא קאנֶּה סֶן אר מאמְפֶּס וֶסֶּרְיַא מארְדֶנַּא: מאל אוּמֶס
אִיסְטַא סֶה אֶפֶּה קוֹלֶּס יוֹנְדוֹ אַר אָנֶס סֶן אִי אֶסֶּה יֵסוּס:
פרק ב': אַפַּא
יֵסוּס נֵה קוֹלִינַא בֶס-לֶהֶמֶסֶּה יוּרֶאוֹ אִי אַוּרֶסֶּן הֶרוֹס אִי אַראנוֹ
אֶן אֶלֶנְטִירְמוֹר רוֹמֶנְיֶה מֵנאלּוֹן טוּלֶּר ירוּשַׂלֶמֶנַּא: קוּוֵטאלַא
מאסֶּה אֶאַה אִי נָא קוֹלִינַא אַראן אִי יוּרַין אַן רוֹמֶסֶּה קֶנֶּלְמֶה אֶלֶנֶרְיַא
אַר אוּטוּלִיאֶלְמֶה קאבִיאֶן סֶן: אִירֶה הְלַארְנֶס סִין אַראן הֶרוֹס נֵה
הוֹרְיַינַא אַר אִילְיַא ירוּשַׂלֶמוֹ אַס סֶה: אַר הוֹסטאלַא אִילְיֶה אִי הֵרֶה
אַירִימוֹר אַר אִי פּארְמאנְגוֹלְמוֹר אִימִיקַא אִי לִיאֶה מאקוּוֶנְטֶס טֶה
פַּא אִי קוֹלִיאֶנוֹמֶה אִי הְרִיסְטוֹ: קוּוֶנְטֶנְטֶה סֶנַּא בֶס-לֶהֶמֶסֶּה
יוּרֶאוֹ אַן סִיאֶה נָא טֵקִינַא אִי אֶרוּטֶרְקָאנוֹנֶן: אַר אֶלְיֶה בֶס-לֶהֶם
יוּרֶאוֹ לַוּמֶה אִי אַמְפִּיטְיַא אִימִיקַא אִי קָאנוֹר יוּרֶאוֹ אַן
אֶלְיֶלּוֹ טוּלוּבַא טוּרוֹ אִי נַוּבַא מאבאר יִשְׂרַאֶל לִיאֶנְיַאן:
סאן
הֶרוֹס נוּלְדאבֶה טוּלְטאנֶה אִי אֶלֶנְטִירְמוֹר אַר מאקוּוֶנְטֶה טֶה פַּא אִי
לוּ יַא מִינְיַאבֶה קֶנֶּנְטֶה אִי אֶלֶן: מֶנְטאנֶרְיֶט בֶס-לֶהֶמֶנַּא
קוּוֵטאלַא אָ לֶלְיַא אָ סאקַא אִי הִינַא אַר אִירֶה
אִיהִירִיאֶלֶּס אָ נְיַארֶה נִינַּא סַא יוֹנְדוֹ אִינְיֶה פּוֹלֶה לֶלְיַא קאבִיאֶן סֶן:
אִירֶה הְלַארְנֶנְטֶה אִי אַראן לֶנְדֶנְטֶה אוֹאַה אַר אֶן אִי אֶלֶן יַא
קֶנֶּנְטֶה רוֹמֶסֶּה לֶנְדֶה אֶפֶּה טֶה טֶנּא פּוּסְטאנֶס אוֹר אִי נוֹמֶה יאסֶּה אֶנְגֶה אִי הִינַא: קֶנִיאֶה אִי אֶלֶן אָנֶה טִיאֶן אַלְטַא אַלאסֶּה: י"א לֶנְדֶנְטֶה מִיר אִי קוֹאַה אַר קֶנֶּר אִי הִינַא אַס
מארִיאַה אמִילֶּרְיַא אַר לאנְטאלַא אוּנְדוּ קאנְוֶונְטֶה סֶן פּאנְטאנֶנְטֶה
הארְמאנְטאר אַר אָנֶר סֶן
אַנּאר מאלְטַא אַר נִינְקוּוִימַא
אַר נִיסִימַא סוּכְטֶה:
From Chapter
Chapter 2: 1. Apa
Yésus né cólina Ves-Lehemesse Yúreo i auressen
Heros i arano, en! elentirmor rómenye ménallon tuller
Yerúsalemenna, 2. quétala: "Masse ea
i ná cólina aran i Yúrain? An
Rómesse cennelme elenerya, ar utúlielme cavien sen." 3.
Íre hlarnes sin, Aran Heros né horyaina, ar ilya
Yerúsalemo as se, 4. ar hostala ilye i hére airimor ar i
parmangolmor imíca i lie, maquentes te pa i colienóme i Hristo. 5.
Quentente senna: "Ves-Lehemesse Yúreo, an
sie ná técina i Erutercánonen: 6. 'Ar elye,
Ves-Lehem Yúreo, laume i ampitya imíca i cánor
Yúreo; an elyello tuluva túro, i nauva mavar
7 San Heros
nuldave tultane i elentirmor ar maquente te pa i lú ya minyave cennente
i elen. 8. Mentaneryet Ves-Lehemenna quétala: "Á
lelya, á saca i hína, ar íre ihírielles á
nyare ninna, sa yando inye pole lelya cavien
sen." 9. Íre hlarnente i aran lendente oa, ar en! i elen ya cennente Rómesse lende epe te, tenna
pustanes or i nóme yasse enge i hína. 10. Cenie i elen
áne tien alta alasse. 11. Lendente mir i coa ar cenner i
hína as María amillerya, ar lantala undu canwente sen. Pantanente
harmantar ar áner sen annar,
פרק א': י"ח: וְזֶה
דְבַר הֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרָשָׂה לְיוֹסֵף
וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃
וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ אִישׁ צַדִּיק וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לְחֶרְפָּה וַיֹּאמֶר
אֲשַׁלְּחֶנָּה בַּסָּתֶר׃ הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ
יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן-דָּוִד אַל-תִּירָא
מִקַּחַת אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ כִּי הַנּוֹצָר בְּקִרְבָּה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
הוּא׃ וְהִיא יֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי
הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת-עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם׃ וְכָל-זֹאת הָיְתָה
לְמַלֹאת אֶת-דְּבַר יְהוָֹה אֲשֶׁר-דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר
פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ׃ וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְׁנָתוֹ וַיַּעַשׂ
כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ מַלְאַךְ יְהוָֹה וַיֶּאֱסֹף אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ׃ וְלֹא יְדָעָהּ עַד כִּי-יָלְדָה בֵּן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ
יֵשׁוּעַ׃
פרק ב': וַיְהִי בִּימֵי הוֹרְדוֹס
הַמֶּלֶךְ כַּאֲשֶׁר נוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ
מְגוּשִׁים מֵאֶרֶץ מִזְרָח יְרוּשָׁלָיִם׃ וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה
מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יֻלַּד כִּי רָאִינוּ אֶת-כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח
וַנָּבֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ׃ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הוֹרְדוֹס
הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵיהֶם וַיֶּחֱרַד הוּא וְכָל-יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ׃
וַיַּקְהֵל אֶת-כָּל-רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וַיִּשְׁאַל אֹתָם
לֵאמֹר אֵיפֹה יִוָּלֵד הַמָּשִׁיחַ׃ וַיֹּאמְרוּ לוֹ בְּבֵית-לֶחֶם
יְהוּדָה כִּי-כֵן כָּתוּב בְּיַד הַנָּבִיא׃ וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם
אֶרֶץ יְהוּדָה אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלֻּפֵי יְהוּדָה כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל
אֲשֶׁר יִרְעֶה אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃
אָז קָרָא הוֹרְדוֹס
לַמְּגוּשׁים בַּסֵּתֶר וַיַּחְקֹר לָדַעַת הָעֵת אֲשֶׁר נִרְאָה הַכּוֹכָב׃ וַיִּשְׁלָחֵם בֵּית-לֶחֶם וַיֹּאמַר לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל-דְּבַר
הַנָּעַר וְהָיָה כִּי-תִמְצְאוּן אֹתוֹ וְהִגַּדְתֶּם לִי וְאָבֹאָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת-לוֹ
גַּם-אָנִי׃ וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וַיֵּלֵכוּ
וְהִנֵּה הַכּוֹכָב אֲשֶׁר-רָאוּ בַמִּזְרָח הָלַךְ לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר-בָּא
וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לַאֲשֶׁר-הָיָה שָׁם הַיָּלֶד׃ וַיִּרְאוּ
אֶת-הַכּוֹכָב וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַד-מְאֹד׃ י"א
וַיָּבֹאוּ הַבַּיְתָה וַיִּמְצְאוּ אֶת-הַיֶּלֶד עִם-מִרְיָם אִמּוֹ וַיִּפְּלוּ
עַל-פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ וַיִּפְתְּחוּ אֶת-אוֹצְרוֹתָם וַיַּקְרִיבוּ
לוֹ מִנְחָה זָהָב וּלְבוֹנָה וָמֹר׃
או פסוק-פסוק:
פרק א פסוק יח: אִי קוֹלִיאֶה
יֵסוּס הְרִיסְטוֹבַא מארטאנֶה סִיאֶה
אִירֶה אמִילֶּרְיַא מארִיאַה נֵה נַוּטַא וֶסְטִיאֶן יוֹסֶף נֶס הִירִינַא
לאפְּסארְוַוא אִי אַירֶפֶאַנֶן אֶפֶּה נֶנְטֶה אֶרְטַינֶה:
From Chapter
פרק א פסוק יח: וְזֶה דְבַר
הֻלֶּדֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִרְיָם אִמּוֹ הָיְתָה מְאֹרָשָׂה לְיוֹסֵף
וּבְטֶרֶם יָבֹא אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הָרָה מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃[{ובאנגלית: "מעשה נשיאת ישוע
הנוצרי קרה כך: כאשר היתה אימו מרים מחויבת בנישואין ליוסף, נמצאת היתה הרה מרוח
הקודש טרם היו מאוחדים"} *לאפְּסארְוַוא "עשיית תינוק"= הריון: לאפְּסֶה "עולל" + הסיומת -אַרְוַוא "שיש, שישנו". *אֶרְטַינֶה צורת ריבוי של *אֶרְטַינַא "מאוחד", מ*אֶרְטַא- "אַחֵד", המקבילה
הלא-מאומתת של מלת הסינדארין אֶרְתַא- כפי שבאַדֶרְתאד "איחוד מחדש".]
יט: מאל יוֹסֶף וֶנּוֹרְיַא
אִי נֵה פַילַא אַר אוּמֶה מֶרֶה נַיטְיַא סֶה מֶרְנֶה לֶרְיַא סֶה נוּלְדאבֶה:
19. Mal Yósef vennorya, i né faila ar úme mere naitya
se, merne lerya se nuldave.
יט: [אך] וְיוֹסֵף בַּעְלָהּ אִישׁ צַדִּיק [פַילַא
"הגון"] וְלֹא אָבָה לְתִתָּהּ לְחֶרְפָּה וַיֹּאמֶר אֲשַׁלְּחֶנָּה [לֶרְיַא- "שַחרֵר"] בַּסָּתֶר׃[המלה ל"בעל" ניתנת
כ-וֶרְנוֹ באטימולוגיות כפי שהן
מודפסות ב-'הדרך האבודה וכתבים אחרים', תחת הערך בֶּס. אולם לפי עמ' 7 בַגיליון ה-45 של
ויניאר טנגוואר, וֶנּוֹ נקרא שלא כהלכה כ-וֶרְנוֹ בכתב-היד של טולקין. נַיטְיַא- "לבייש, לחרף, לגרום
חרפה", לקסיקון קניה, עמ' 65.]
כ: מאל אַפַּא סאנֶּס סִין
אֶן אִי הֶרוּאוֹ ואלַא טוּלֶּה סֶנַּא אוֹלוֹרֶסֶּה קוּוֵטאלַא יוֹסֶף
לַוִרִיאוֹן אָבַא רוּקֶה מאפִּיאֶלּוֹ מארִיאַה וֶסֶּלְיַא מארְדֶנַּא אַן יַא
נָא נוֹסְטַינַא סֶסֶּה אִי אַירֶפֶאַנֶן נָא:
20. Mal apa sannes sin, en! i
Heruo vala tulle senna oloresse, quétala: "Yósef Lavirion,
áva ruce mapiello María vesselya mardenna, an ya ná
nostaina sesse i Airefeanen ná.
כ: [אך לאחר] הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהִנֵּה מַלְאַךְ
יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וַיֹּאמַר יוֹסֵף בֶּן-דָּוִד אַל-תִּירָא
מִקַּחַת אֵת מִרְיָם אִשְׁתֶּךָ [לבית, מארְדֶנַּא, יחסת-היעד של "בית"] כִּי הַנּוֹצָר בְּקִרְבָּה מֵרוּחַ
הַקֹּדֶשׁ הוּא׃ [סאנֶּס "הוא חושב, חשב"; הפועל
*סאנַא- "חָשוֹב", צורת
עבר *סאנֶּה במקום *סאנאנֶה, מבודד מן-המלה סאנאר "חושב, הוגה
דעות", בויניאר טנגוואר, גיליון מס' 41, עמ' 13. השתמשנו כאן בואלַא ל"מלאך", מאחר
שטולקין תרגם מלה זו כ"ישות מלאכית" בנספח ה' של שרה"ט. לַוִרִיאוֹן "בן-לַוִיר"; השם
"דויד" חייב להפוך ללַוִיר (צורת ארכאית לַוִיז) בכדי שיתאים למערכת הצלילים של
קווניה, היכן שאין דל"ת עצמאית. אָבַא רוּקֶה מאפִּיאֶלּוֹ "אל-תירא מקחת"; לפי עמ'
415 של 'מלחמת אבני-היקר', הפועל רוּק- "יָרוֹא" מובנה עם "מ-"
(יחסת-המוצא היא ב-לּוֹ) בהתייחסות לדבר שיראים אותו, כאן מאפִּיאֶה כשם הפעולה של מאפַּא- "אָחוֹז, לָקוֹחַ".]
כא: קוֹלוּבאס יוֹנְדוֹ אַר
אֶסְטוּבאלְיֶס יֵסוּס אַן אֶטֶלֶהּטוּבאס לִיאֶרְיַא אוּקארִינְטַאלּוֹן:
21. Coluvas yondo, ar estuvalyes Yésus, an etelehtuvas lierya
úcarintallon."
כא: וְהִיא יֹלֶדֶת [דהינו, "היא
תישא"]
בֵּן וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ [או "יגאל", אֶטֶלֶהּטַא-] אֶת-עַמּוֹ מֵחַטֹּאתֵיהֶם׃ [בתמליל זה, הפועל קוֹל-
"נָשׂוֹא" משומש שוב ושוב בהתייחסות לנשיאת או לידת ילד, למרות שייתכן
שטולקין רק התכוון שקוֹל- פירושו "נָשׂוֹא" במשמעות הבסיסית ביותר. נוֹסְטַא- פירושו "יָלוֹד" לפי מקור
מוקדם אחד, אך מקורות מאוחרים יותר מגדירים פועל זה כ"הוֹלֵד" במקום
(וכך הוא משומש כאן: בינוני פעול נוֹסְטַינַא "שמוּלד, שנוצר בקרבה"
בפסוק כ' מעל). הצורה אוּקארִינְטַאלּוֹן "מחטֹאתיהם,
מחטאיהם" מכילה בתוכה את *-נְטַא כַסיומת שפירושה "שלהם" כאומד מלבר של -נְטֶה "הם".]
כב: אִילְקוּוַא סִינַא
מארְטאנֶה קוּוַאנְטִיאֶן יַא אִי הֶרוּ קוּוֶנְטֶה טֶרְקָאנוֹרְיַאנֶן
קוּוֵטאלַא:
22. Ilqua sina martane quantien ya i Heru quente tercánoryanen,
quétala:
כב: וְכָל-זֹאת [אִילְקוּוַא סִינַא "וכל-הדברים
הללו"]
הָיְתָה לְמַלֹאת אֶת-דְּבַר יְהוָֹה אֲשֶׁר-דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא [דהינו, 'על-ידי נביאו', או
"כרוזו", טֶרְקָאנוֹ] לֵאמֹר׃
כג: אֶן אִי וֶנְדֶה נַוּבַא
לאפְּסארְוַוא אַר קוֹלוּבַא יוֹנְדוֹ אַר אַנְטוּבאנְטֶה סֶן אִי אֶסֶּה
אִימַּנוּאֶל יַא טֶאַה אַסֶלְבֶה אֶרוּ:
23. "En! i vende nauva lapsarwa ar coluva yondo, ar antuvante sen i
esse Immanuel" - ya tea "Aselve Eru".
כג: הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת
בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל אֲשֶׁר פֵּרוּשׁוֹ הָאֵל עִמָּנוּ׃ [טֶאַה
"מציין על כך" (ויניאר טנגוואר, גיליון 39, עמ' 6) =
*"פירושו". אַסֶלְבֶה "עימנו"; השווה אַסֶלְיֶה "עימך", ויניאר
טנגוואר, גיליון 43, עמ' 29).]
כד: סאן יוֹסֶף אַפַּא קוּיבִיאֶרְיַא
פוּמֶרְיַאלּוֹ קארְנֶה וֶה אִי הֶרוּאוֹ ואלַא קאנֶּה סֶן אר מאמְפֶּס וֶסֶּרְיַא
מארְדֶנַּא:
24. San Yósef, apa
cuivierya fúmeryallo, carne ve i Heruo vala canne sen, ar mampes
vesserya mardenna.
כד: [אז] וַיִּיקַץ יוֹסֵף מִשְׁנָתוֹ [מילולית "לאחר
התעוררותו משנתו"] וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ [יחסת-אֶל "ציווה עליו"] מַלְאַךְ יְהוָֹה וַיֶּאֱסֹף
אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ׃ [*מאמְפֶּס "הוא אסף, הוא לקח"; *מאמְפֶּה היא ודאי
צורת עבר טובה יותר של מאפַּא- מאשר *מאפּאנֶה.]
כה: מאל אוּמֶס אִיסְטַא סֶה אֶפֶּה
קוֹלֶּס יוֹנְדוֹ אַר אָנֶס סֶן אִי אֶסֶּה יֵסוּס:
25. Mal úmes ista
se epe colles yondo, ar ánes sen i esse Yésus.
כה: וְלֹא יְדָעָהּ [במובן התנ"כי!] עַד כִּי-יָלְדָה בֵּן
וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃
פרק ב א: אַפַּא יֵסוּס נֵה קוֹלִינַא בֶס-לֶהֶמֶסֶּה
יוּרֶאוֹ אִי אַוּרֶסֶּן הֶרוֹס אִי אַראנוֹ אֶן אֶלֶנְטִירְמוֹר רוֹמֶנְיֶה
מֵנאלּוֹן טוּלֶּר ירוּשַׂלֶמֶנַּא:
Chapter
2: 1. Apa Yésus né cólina
Ves-Lehemesse Yúreo i auressen Heros i arano, en! elentirmor
rómenye ménallon tuller Yerúsalemenna,
פרק ב א: וַיְהִי בִּימֵי הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ
כַּאֲשֶׁר נוֹלַד יֵשׁוּעַ בְּבֵית-לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ מְגוּשִׁים [קרי, צופים בכוכבים] מֵאֶרֶץ מִזְרָח
יְרוּשָׁלָיִם׃
["בית-לחם" מועתק לקווניה כבֶס-לֶהֶם על אף המשמעות המסוימת
שקיימת בעברית; שמות אחרים המועתקים לקווניה: יוּרֶאַה "יהודה" {על אף
שהתעתוק נעשה לפי השם האנגלי}, כאן בצורת יחסת-הקניין יוּרֶאוֹ "של יהודה" {בהקשר
למה שבית-לחם היא}; ירוּשַׂלֶם "ירושלים" {שוב, תִעתוק לקווניה מאנגלית; אך
באותה מידה הוא אף תעתיק של שם קדום יותר, ירושלֵם}, על-אף של -ם סופית אינה קיימת
בקווניה "אמיתית", כך שההתאמה הפונולוגית חלקית בלבד. את השם
"הורדוס" {בצורתו האנגלית, שוב: הֶרוֹד} תִעתקנו לקווניה כהֶרוֹס במקום הֶרוֹר: במצב רגיל ד לאחר-תנועה היתה נהפכת ל- ז ואז ל- ר, אולם
טולקין העיר שתהליך זה לא קורה כאשר כבר ישנו ר בהברה הסמוכה (מלחמת
אבני-היקר, עמ' 413); במקרים שכאלו ז תיהפך במקום זאת ל- ס. {הערת המת': סדר המשפט
האנגלי שונה כאן מן-העברי: "לאחר לידת ישוע בבית-לחם יהודה בימי המלך הורדוס
והנה יבואו מגושים ממחוזות מזרח ירושלים"}.]
ב: קוּוֵטאלַא מאסֶּה אֶאַה אִי נָא
קוֹלִינַא אַראן אִי יוּרַין אַן רוֹמֶסֶּה קֶנֶּלְמֶה אֶלֶנֶרְיַא אַר
אוּטוּלִיאֶלְמֶה קאבִיאֶן סֶן:
2. Quétala:
"Masse ea i ná cólina aran i
Yúrain? An Rómesse cennelme elenerya, ar utúlielme cavien
sen."
ב: וַיֹּאמְרוּ אַיֵּה מֶלֶךְ
הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר יֻלַּד כִּי רָאִינוּ אֶת-כּוֹכָבוֹ בַּמִּזְרָח וַנָּבֹא
לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ׃ [*מאסֶּה "אייה, היכן"
(צורה שאני מאמין שמופיעה בחומר הלא-מפורסם של טולקין). *יוּרַא "יהודי", מהמקור
העברי, בצורת-רבים של יחסת-אֶל יוּרַין. הפועל קאב- "קָדוֹד, הִשתַּחֲוֵה":
זהו עדכון פונולוגי של קאוו- ב"לקסיקון הקניה" המוקדם של טולקין (לקסיקון הקניה,
עמ' 45). יותר מאוחר החליט טולקין ש-וו פנים-תנועתית נהפכת ל-ב בקווניה, אך משום שאנו
מניחים שהצורה המעודכנת שלנו היא *קאב- מייצגת צורה קדומה יותר קאוו-, צורת-העבר עם תוכית-אפית (שיש בה את
הצלילים האפיים נ או מ) תהיה *קאנְוֶוה (פסוק י"א).]
ג: אִירֶה הְלַארְנֶס סִין אַראן
הֶרוֹס נֵה הוֹרְיַינַא אַר אִילְיַא ירוּשַׂלֶמוֹ אַס סֶה:
3. Íre hlarnes
sin, Aran Heros né horyaina, ar ilya Yerúsalemo as se,
ג: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הוֹרְדוֹס
הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵיהֶם וַיֶּחֱרַד הוּא וְכָל-יְרוּשָׁלַיִם עִמּוֹ׃ [*הוֹרְיַינַא, שמתורגם כאן כ"חרד,
נסער", הוא בינוני פעול של הוֹרְיַא- "שיש לו דחף, נאלץ לעשות דבר
כלשהו" (ויניאר טנגוואר, גיליון 45, עמ' 22).]
ד: אַר הוֹסטאלַא אִילְיֶה אִי הֵרֶה
אַירִימוֹר אַר אִי פּארְמאנְגוֹלְמוֹר אִימִיקַא אִי לִיאֶה מאקוּוֶנְטֶס טֶה
פַּא אִי קוֹלִיאֶנוֹמֶה אִי הְרִיסְטוֹ:
4. ar hostala ilye i
hére airimor ar i parmangolmor imíca i lie, maquentes te pa i
colienóme i Hristo.
ד: וַיַּקְהֵל אֶת-כָּל-רָאשֵׁי
הַכֹּהֲנִים וְסוֹפְרֵי הָעָם וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר אֵיפֹה יִוָּלֵד
הַמָּשִׁיחַ׃ [*אַירִימוֹ "כוהן" או "איש-קודש":
אַירֶה, אַירִי- "קדוש" + הסיומת
האישית (זכרית) -מוֹ. *פּארְמאנְגוֹלְמוֹ "סופרים, רשמים",
מילולית "משכילי-ספר". קוֹלִיאֶנוֹמֶה "מקום הלידה" או "מקום
הנשיאה" {כאשר שואל הורדוס את המלומדים לגבי מקום-לידתו של המשיח}: *קוֹלִיאֶה + נוֹמֶה "נשיאת" + "מקום".]
ה: קוּוֶנְטֶנְטֶה סֶנַּא בֶס-לֶהֶמֶסֶּה
יוּרֶאוֹ אַן סִיאֶה נָא טֵקִינַא אִי אֶרוּטֶרְקָאנוֹנֶן:
5. Quentente senna:
"Ves-Lehemesse Yúreo, an sie ná
técina i Erutercánonen:
ה: וַיֹּאמְרוּ לוֹ בְּבֵית-לֶחֶם
יְהוּדָה כִּי-כֵן כָּתוּב בְּיַד הַנָּבִיא׃ [בְּיַד הַנָּבִיא פירושו "על-ידי הנביא";
אֶרוּטֶרְקָאנוֹ "נביא, כרוז-יהוה".]
ו: אַר אֶלְיֶה בֶס-לֶהֶם יוּרֶאוֹ
לַוּמֶה אִי אַמְפִּיטְיַא אִימִיקַא אִי קָאנוֹר יוּרֶאוֹ אַן אֶלְיֶלּוֹ
טוּלוּבַא טוּרוֹ אִי נַוּבַא מאבאר יִשְׂרַאֶל לִיאֶנְיַאן:
6. 'Ar elye, Ves-Lehem
Yúreo, laume i ampitya imíca i cánor Yúreo; an
elyello tuluva túro, i nauva mavar
ו: וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם אֶרֶץ
יְהוּדָה אֵינְךָ צָעִיר בְּאַלֻּפֵי יְהוּדָה כִּי מִמְּךָ יֵצֵא מוֹשֵׁל אֲשֶׁר
יִרְעֶה אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ [לַוּמֶה, מילת שלילה עזה, כאן מתורגמת כ"אינך, בשום אופן לא".
ע"ע לַא- באטימולוגיות. אַמְפִּיטְיַא "הקטן ביותר, הצעיר ביותר": פִּיטְיַא "קטן" יחד עם הסיומת
המשביחה/מגבירה אַן-, כאן מוטמעת ל- אַם- לפני פּ- (השווה אַמְפּארְקַא מפּארְקַא "יבש", ויניאר טנגוואר, גיליון 45, עמ' 5). *טוּרוֹ "מושל, שליט",
מן-הפועל טוּר- "מָשוֹל"; כמו-כן
השווה מהצורה הקדומה tûrô המוזכרת
באטימולוגיות, ערך טוּר.]
ז: סאן הֶרוֹס נוּלְדאבֶה טוּלְטאנֶה
אִי אֶלֶנְטִירְמוֹר אַר מאקוּוֶנְטֶה טֶה פַּא אִי לוּ יַא מִינְיַאבֶה
קֶנֶּנְטֶה אִי אֶלֶן:
7 San Heros nuldave
tultane i elentirmor ar maquente te pa i lú ya minyave cennente i elen.
ז: אָז קָרָא הוֹרְדוֹס לַמְּגוּשׁים
בַּסֵּתֶר וַיַּחְקֹר [אותם]
לָדַעַת [על] הָעֵת אֲשֶׁר נִרְאָה [להם לראשונה] הַכּוֹכָב׃ [אִי לוּ יַא "העת אשר/כאשר....".
*מִינְיַאבֶה "לראשונה" כתואר-פועל
המתאר כיצד הם ראו את הכוכב: מִינְיַא "ראשון" (ש"ת) + הסיומת של תואר-פועל -בֶה.]
ח: מֶנְטאנֶרְיֶט בֶס-לֶהֶמֶנַּא
קוּוֵטאלַא אָ לֶלְיַא אָ סאקַא אִי הִינַא אַר אִירֶה אִיהִירִיאֶלֶּס אָ נְיַארֶה נִינַּא סַא יוֹנְדוֹ אִינְיֶה פּוֹלֶה לֶלְיַא קאבִיאֶן סֶן:
8. Mentaneryet
Ves-Lehemenna quétala: "Á lelya, á saca i
hína, ar íre ihírielles á nyare ninna, sa yando inye pole lelya cavien sen."
ח: וַיִּשְׁלָחֵם בֵּית-לֶחֶם
וַיֹּאמַר לְכוּ חִקְרוּ [חפשו] הֵיטֵב עַל-דְּבַר הַנָּעַר וְהָיָה [בעת] כִּי-תִמְצְאוּן אֹתוֹ וְהִגַּדְתֶּם
לִי וְאָבֹאָה [ואוכל]
לְהִשְׁתַּחֲוֹת-לוֹ
גַּם-אָנִי׃ [מֶנְטאנֶ-רְיֶ-ט "שלחם-הוא-אותם": נניח
מראש ש-רְיֶ- הוא סיומת גוף שלישי יחיד
ארוכה; השווה את הסיומת-שייכות המקבילה -רְיַא
"שלו, שלה". אִיהִירִיאֶלֶּס "כי-תמצאון, תמצאו אותו"
זמן-מושלם, עם -לֶּ- כסיומת ל"אתם".]
ט: הְלַארְנֶנְטֶה אִי אַראן לֶנְדֶנְטֶה אוֹאַה אַר אֶן אִי אֶלֶן יַא קֶנֶּנְטֶה רוֹמֶסֶּה לֶנְדֶה אֶפֶּה טֶה טֶנּא פּוּסְטאנֶס אוֹר אִי נוֹמֶה יאסֶּה אֶנְגֶה אִי הִינַא:
9. Íre hlarnente i
aran lendente oa, ar en! i elen ya cennente
Rómesse lende epe te, tenna pustanes or i nóme yasse enge i
hína.
ט: וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת-דִּבְרֵי
הַמֶּלֶךְ וַיֵּלֵכוּ וְהִנֵּה הַכּוֹכָב אֲשֶׁר-רָאוּ בַמִּזְרָח הָלַךְ
לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר-בָּא וַיַּעֲמֹד מִמַּעַל לַ [מקום] אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם הַיָּלֶד׃
י: קֶנִיאֶה אִי אֶלֶן אָנֶה טִיאֶן אַלְטַא אַלאסֶּה:
10. Cenie i elen
áne tien alta alasse.
י: וַיִּרְאוּ אֶת-הַכּוֹכָב
וַיִּשְׂמְחוּ שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַד-מְאֹד׃[טִיאֶן "(ל)הם", יחסת-אֶל. {מילולית:"ראיית
הכוכב נתנה להם שמחה גדולה עד-מאוד"}.]
יא: לֶנְדֶנְטֶה מִיר אִי קוֹאַה אַר קֶנֶּר אִי הִינַא אַס מארִיאַה
אמִילֶּרְיַא אַר לאנְטאלַא אוּנְדוּ קאנְוֶונְטֶה סֶן פּאנְטאנֶנְטֶה הארְמאנְטאר
אַר אָנֶר סֶן אַנּאר מאלְטַא אַר נִינְקוּוִימַא אַר נִיסִימַא סוּכְטֶה:
11. Lendente mir i coa ar
cenner i hína as María amillerya, ar lantala undu canwente sen.
Pantanente harmantar ar áner sen annar,
יא: וַיָּבֹאוּ הַבַּיְתָה
וַיִּמְצְאוּ אֶת-הַיֶּלֶד עִם-מִרְיָם אִמּוֹ וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם
וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ וַיִּפְתְּחוּ אֶת-אוֹצְרוֹתָם וַיַּקְרִיבוּ לוֹ מִנְחָה
זָהָב וּלְבוֹנָה וָמֹר׃ [מאחר שהכינוי-שם סֶה, יחסת-אֶל סֶן, מכסה גם את "הוא" וגם את "היא",
תמליל הקווניה מקבל דו-משמעות; ייתכן שייחשב למשמעות ש-"לה" (מרים) נתנו
המגושים את המתנות ולפניה השתחוו. לבהירות, יוכל סֶן להיות
מוחלף על-ידי אִי הִינַאן "לַילד" כאן. *נִינְקוּוִימַא "לבונה",
האטימולוגיה היא פשוט "דבר שהוא לבן" (נִינְקוּוֶה, נִינְקוּוִי- "לבן"), חיקוי של אטימולוגית
המלה שמשומשת בתמליל היווני המקורי: לִיבּאנוֹס
(בפסוק זה בצורת יחסת-המושא לִיבּאנוֹן) בא בתורו מהמלה העברית "לבונה",
שהיא נגזרת של השורש ל-ב-ן, המתייחס לצבע החלבי של חומר זה. "מור" נתרגם
בצורה חופשית כ"שרף ריחני": בחיבורי ה"קניה" המוקדמים (1915)
מופיעה המלה סוּקְטֶה "שרף" (לקסיקון
הקניה, עמ' 86); עידכנו מלה זאת בכדי
שתתאים לקווניה בסגנון-שרה"ט כסוּכְטֶה (מאחר שטולקין החליט מאוחר יותר ש-קט נהפך ל-כט בקווניה). צירוף המלים נִיסִימַא סוּכְטֶה "שרף ריחני" אף מופיע
בתרגומינו לבראשית פרק ב', בפסוק י"ב (למרות שבמקרה זה כתרגום למלה העברית "בדולח"
במקום "לבונה").]