"האבארי (Avari)
היו אותם בני־לילית שנסתפקו בארץ־התיכונה, וסירבו לקריאת הואלאר; אך הם ולשונותיהם
הרבות והסודיות אינם מעניינו של הספר הזה", כתב טולקין בגרסא מוקדמת של נספח
השפות לשרה"ט (עמי הארץ־התיכונה, עמ' 29-30). האם פירושו של דבר שהאבארי
פיתחו או אפילו המציאו שפות חדשות למען הסודיות? ייתכן, אך לפחות חלק משפות האבארי
היו בעלות קרבה ברורה לשפות האלדארין: אחת הסיבות העיקריות לכך שפלאגונד פיענח את
שפתו של ביאור במהירות כה רבה נעוצה בכך ש"לבני־האדם ההם היו שיג ושיח לרוב
עם בני־הלילית האפלים שממזרח להרים, ומהם למדו הרבה משפתם. וכיוון שמוצא אחד היה
לכל שפות הקוונדי, היתה שפת ביאור ועמו דומה לשפת בני־הלילית במילים ובנטיות
רבות." (הסילמאריליון, פרק י"ז). אכן נאמר ש-"בצפון ומערב העולם
הישן [בני־האדם] למדו שפות שלמות מבני־הלילית אשר נתחברו איתם בצעירותם ובנדודיהם
המוקדמים" (עמי הארץ־התיכונה, עמ' 30), פאראמיר אף הצהיר ש"כל לשונות
בני־האדם בעולמינו זה מקורן בשפות בני־הלילית". (עמי הארץ־התיכונה, עמ' 63;
מלחמת הטבעת, עמ' 159). בימי-קדם השפעות ליליות אלו יכלו לבוא אך ורק מן האבארין.
נראה שאפילו הגמדים שאלו מספר מילים מבני־הלילית שלא מן האלדאר, כנראה זמן
רב לפני שפגשו את האלדאר בבלריאנד. ב"מלחמת אבני־היקר", עמ' 391, ציין
טולקין ש"השם בשפת הגמדים לאורקים: Rukhs, רבים Rakhâs, מראה דמיון לשמותיהם בשפות
בני־הלילית, וייתכן שמקורו באבארין (Avarin)". נאמר שבלשונות האבארי
(כמו גם בשפות האלדאר) היו מילים רבות שנגזרו מהבסיס RUKU, מקור המילים ל"אורק"
בקווניה וסינדארין (מלחמת אבני־היקר, עמ' 389).
ענף האלדארין בשפות בני-הלילית היה עבור טולקין תחום העניין הראשי,
ונראה שהוא מעולם לא התעמק בשפות האבארין. הצורות היחידות באבארין אמיתית שנזכרות בחומר
שיצא לאור, וייתכן מאוד שהן היחידות שטולקין הזכיר אי־פעם, הן שישה גלגולים של
הצורה הפרימיטיבית kwendî (ממנה הגיעה Quendi בקווניה). מילים אלו מופיעות
ב"מלחמת אבני היקר", עמ' 410, והן: Kindi, Cuind, Hwenti, Windan, Kinn-lai ו־Penni. (נאמר שבשפות האבארין היה
"שימוש נרחב" במילים שהתפתחו מהצורה הקדומה kwendî). צורות האבארין הללו כנראה "הוזכרו על ידי חכמי-מסורה
[מן האלדאר?]", שהיה להם כמסתבר עניין מדעי מסוים בשפות האבארין. כל אחת מן
הצורות הללו שייכת לשפת אבארין אחרת, מה שמצביע על קיומן של שש שפות אבארין לכל הפחות,
וכנראה הרבה יותר (לפי "מלחמת אבני־היקר", עמ' 410, ניביהם של האבארי
"היו רבים, ופעמים רבות שונים אחד מן השני לא פחות משהיו שונים משפות
האלדאר"). משמעותן של המילים הללו לא הייתה זהה לזו של מקבילתן בקווניה,
Quendi, שפירושה "בני־לילית באופן כללי". אלו היו שמות שנתנו
האבארי לעצמם. טולקין מציין ש"הם ללא ספק המשיכו לקרוא לעצמם *kwendî, 'העם', והתייחסו לאלה שעזבו
[האלדאר] כאל נוטשים".
על ידי השוואת הצורות שהזכיר טולקין עם הצורה הקדומה *kwendî, אנו זוכים לאחת ההצצות היחידות שנזכה להן אי-פעם לשינויי
הצליל בלשונות האבארי:
·
Kindi איבדה את ה־w ושינתה את ה־e ל־i, כנראה ע"י
הטמעה בסיומת הרבים i. זה גם מעיד על כך
שהתנועות הסופיות הארוכות המקוריות הפכו לקצרות
(כמו בקווניה; השוו גם: hwenti, penni להלן).
·
Cuind (האם יש חשיבות
לכך שטולקין משתמש ב־c, ולא ב־k?) הפכה את חצי-התנועה
w לתנועה מלאה, u. הסיומת המקורית
אבדה. האם i היא צורה מאוחרת
של התנועה המקורית e, או שמא זוהי
תוֹכִית-ריבוי (אולי זהו סוג של שינוי־תנועה, שנגרם על ידי סיומת־הריבוי -î לפני שזו נעלמה?). האם צורת היחיד עשויה להיות *cund??? (< *kuend < *kwend < kwende?)
·
Hwenti מראה שינוי של kw > hw ו- d > t. כמו־כן הסיומת הארוכה î הפכה ל- i קצרה
(כמו ב־Kindi לעיל
ו־Penni להלן).
אם hw מייצג את אותו צליל
כמו בקווניה (w אטום,
כמו wh האנגלי
באותם ניבים בהם ניתן לשמוע את ההבדל בין witch ל־which), ייתכן שהצליל הוא תוצר של [x] (כ' רפה בעברית) כאשר היא באה במגע עם
[w]. ייתכן שבענף זה
של אבארין שונו הסותמים האטומים לחוככים, למשל [k] > [x], והסותמים הקוליים שונו לאטומים, למשל
[d] > [t].
·
Windan איבדה את ה־k התחילית,
הפכה את ה־e ל־i, וכנראה חיזקה את
ה־e של צורת היחיד הקדומה
kwende ל־a. נראה ששפת אבארין
זו יצרה סיומת ריבוי חדשה: -n, שאיננה התפתחות
ישירה של הסיומת המקורית -î. סיומת זו כנראה
נגזרת מצורת הריבוי -m המופיעה בשפה הקדומה (ראו "הדרך
האבודה וכתבים נוספים", עמ' 360, בסיס 3Ô). גם בחלק מהיחסות בקווניה מופיעה סיומת ריבוי -n, למשל סיומת יחסת־המיקום -ssen; מן הסתם גם סיומת
זו גזורה מהצורה הקדומה m-.
·
Kinn-lai עשויה לבוא משפת
אבארין הקרובה מאוד לזו שממנה לקוחה Kindi (לעיל); קיים בה אותו השינוי kwe- > ki. כאן מצויה גם ההטמעה nd > nn. החלק האחרון של המילה, lai, בלי־ספק לא נגזר מסיומת הריבוי הקדומה î. ככל הנראה הוא
קשור למילה lië "עם",
לפיכך Kinn-Lai משמעותה
עַם-קִין. הבסיס LI, מקור מילת הקווניה lië, עשוי היה להתפתח ל- lai ע"י הוספת
תוֹכית-A, צורה קיימת
ובדוקה בשפתם הקדומה של בני־הלילית.
·
Penni היא צורה שטולקין
ציין כמעניינת במיוחד. מופיע בה אותו השינוי kw > p הקיים בטלרין המשותפת (ממנה התפתחו סינדארין והטלרין של אמאן),
דבר המצביע על כך "שהוא [השינוי] התרחש בקרב הלינדאר [טלרי] לפני הפירוד"
("מלחמת אבני־היקר", עמ' 410). מלבד שינוי זה קיימת ההטמעה nd > nn, המופיעה גם ב־kinn-lai, בעוד גלגול של צורת
הריבוי הקדומה î עדיין קיים, אם כי הוא התקצר כמו ב־Kindi ו־Hwenti. טולקין מיידע
אותנו ש"נאמר שהצורה penni הגיעה מלשון 'בני הלילית של היער' אשר בעמק
האנדואין".
מלבד מילים אלה יש לנו מעט מאוד מידע. שמו של בן־הלילית האפל איאול (Eöl), שלא
ניתן לפרשו (מלחמת אבני־היקר, עמ' 320), עשוי להיות אבארי. נאמר שעל אף שהאבארי עדיין
זכרו את השבטים המקוריים, "אין שום תיעוד של שימוש שלהם בשם Ñoldo
[כלומר כל גלגול ישיר של הצורה הקדומה ñgolodô] בצורת אבארין הניתנת לזיהוי".
מי שרוצים לעסוק ב"פאן-פיקשן" (fan
fiction) יכולים
להתחיל לבנות את שפות האבארין, מהן לקוחות המילים Cuind, Kindi וכו', כאשר הם
"גוזרים" את המילים מה"קוונדית הקדומה"
של טולקין.