אדונאית - שפתם של בני-נומנור

כתיב רגיל: Adûnaic.
כתיבים נוספים: Adunaic (זהו הכתיב המופיע בדו"ח של לוודאם (Lowdham), מקור המידע העיקרי על שפה זו, אבל הכתיב המופיע בנספחי שר-הטבעות הוא Adûnaic).
נקראת גם: Númenórean

היסטוריה פנימית

עת ניעורו בני-האדם בהילדוריאן@ בזריחתה הראשונה של השמש, התחילו לפתח שפה, ממש כשם שעשו בני-הלילית בקויביאנן@ אלף שנים קודם לכן. אך כפי הידוע לנו, לא נתברכו בני-האדם באותו כח-יצירה שהיה נחלתם של הראשונים להוולד: "הכמיהה למילים נתעוררה בנו, והתחלנו לצור את אלו. אולם מעטים היינו, והארץ רחבה וזרה לנו. למרות שרצוננו להבין היה עז, קשה היה הלימוד, ויצירתן של המילים איטית" (טבעת מורגות, עמ' 345). אם היתה אי-פעם שפה שכולה אנושית, ללא השפעות זרות, הרי שזו נמהלה ונתערבבה בשפות אחרות לפני שהגיעו בני-האדם לבלריאנד. תוך זמן לא רב עלה בידי פלאגונד@ להבין את שפת ביאור@ (Bëor) ובני-ביתו, שהרי "זמן רב נתרועעו בני-אדם אלו בחברת בני-הלילית האפלים@ שמעבר להרים, ולמדו מהם רב מלשונם. מכיוון שלכל לשונות הקוונדי מקור אחד, לשון ביאור ועמו דומה היתה ללשון בני-הלילית במילים רבות" (הסילמאריליאון, פרק 17). ודאי לנו שלבני-האדם היה שיח גם עם הגמדים, ומהם שאלו הרבה משפתם שיצר אולה@ (Aulë) עבורם, הק'וזדול@: בעמוד 317 של "עמי הארץ התיכונה" טולקין מדבר על "הסברה שבעברן הלוט בערפל של כמה מלשונות האדם - כולל שפתו של הפלג המרכזי באטאני@, ממנו התפתחה האדונאית - הללו הושפעו מהק'וזדול". אין בידינו חומר מספיק לזיהוי היסודות משפות הגמדים ובני-הלילית שנשתרשו בלשונות האדם.

בשבתם בבלריאנד, למדו בני-האדם סינדארין בשקיקה, "אך שפתם שלהם לא נשתכחה מהם, וממנה צמחה לימים הלשון המשותפת של נומנור" (הסילמאריליאון, פרק 17). העידן הראשון תם במלחמת-החרון@: לבסוף השתמשו הואלאר בכוחם ההרסני על אדמות בלריאנד והביסו את מורגות@. בלריאנד הושמדה כליל ושקעה בים. אולם, בני-האדם קיבלו שכר נדיב על סבלותם במלחמה כנגד מורגות. (הערת אגב: כיצד בכלל יכול היה מישהו לשרוד את חורבן בלריאנד? הפרופסור מעולם לא טרח להסביר את זה. כלום לא חשד מורגות בעובדה שאויביו החלו להתפנות מיבשת שלמה? לא חשוב, נמשיך...). הואלאר העלו מהים אי גדול, שקרבתו לואלינור היתה גדולה מזו לארץ התיכונה. בהנהגתו של אלרוס@ בנו של איארנדיל@ הפליגו האדאין אחר ביתם החדש, ויסדו את ממלכת נומנור. זו התקיימה שלושת-אלפים מאתים שמונים ושבע שנים, עד אותו יום קודר בו הפר אר-פאראזון@ את צו הואלאר, בהפליגו אל המערב לכבוש את הממלכה הברוכה@.

מה היתה תמונת-המצב הלשונית בארץ-הכוכב? אם נסתכל במפת נומנור שבעמ' 187 בסיפורים שלא נשלמו, נראה ששמות-המקומות מצויינים בקווניה. אולם, באותו ספר ממש נכתב שקווניה לא היתה שפה מדוברת בנומנור. לכל מקום היה שם "רשמי" בלשון בני-הלילית הרמה, בו השתמשו במסמכים רשמיים של המדינה, אולם השמות בשיח היומיומי היו בסינדארין או באדונאית, כאשר המשמעות שנשאו היתה בעיקרה זהה. רוב האנשים בנומנור ידעו סינדארין, לשון בני-הלילית האפורים, והאצילים שבהם אף השתמשו בה כלשון-חולין. עם זאת, ההמון תמיד דבק באדונאית כשפתו הרגילה - שפת-אנוש שצמחה מלשונות-האדם שחברו עם בני-הלילית במלחמתם כנגד מורגות.

באנאדונה - כך נקראה נומנור, היא קדמת-מערב,  באדונאית - עברה השפה כמה שינויים במהלך שלושת-אלפי השנים בהן הממלכה התקיימה. כמה צלילים נעלמו וכמה נתמזגו, וכך אבדו כמה עיצורים מהשפה. מאידך גיסא, תנועה חדשה נוספה לה. בתחילה, התנועות היחידות באדונאית היו i ,a ו-u, העיקריות, אלא שלאחר זמן פושטו דו-התנועות ai ו-au ל-ê ו-ô ארוכים, בהתאמה. מלבד השינויים הפונולוגיים, ישנן גם מילים רבות השאולות מלשון בני-הלילית. לדוגמה, המילה lómë "לילה" בקווניה נתקבלה כ-lômi באדונאית. מעניין לציין שהמילה שמרה על הקונוטציות החיוביות שהיו לה אצל בני-הלילית בואלינור: lômi אינו נתפס כדבר קודר, אלא כלילה נאה תחת הכוכבים. ניתן לראות שגם שמות נשאלו מלשון בני-הלילית הרמה, ביחוד שמות של ואלאר: Amân "מאנווה", Avradî "וארדה" ו-Mulkhêr "מלקור". עם זאת, כמה מילים שנראות, לכאורה, כאילו ונשאלו מקווניה, למעשה אינן כאלה. "שמים, רקיע" בקווניה זה menel, ובאדונאית - minal, אולם נראה שאת זו האחרונה שאלו האדאין מאבארין (לשון בני-הלילית האפלים) זמן רב לפי שהגיעו אל בלריאנד. הדימיון למילת הקווניה קיים בגלל שללשון בני-הלילית הרמים וללשון בני-הלילית האפלים מקור קדום אחד. למעשה, בדו"ח של לוודאם ישנן מילים מעטות שניכר בהן שמקורן בשאילה מבני-הלילית, אם מאוחרת ואם מוקדמת, והן:

        adûn "מערב" (מפלת סאורון, עמ' 247), dûn בסינדארין (הדרך האבודה, עמ' 376).
        ammê ,ammî "אם" (מ"ס, עמ' 434), ammë בקווניה (ד"א, עמ' 348). כנראה שאילה מאוחרת מקווניה.
        attû ,attô "אב" (מ"ס, עמ' 434), atar בקווניה, atto בחיבה ("אבא") (ד"א, עמ' 349)
        azra "ים" (מ"ס, עמ' 428), כנראה מהבסיס AYAR בלשון בני-הלילית הקדומה (ëar בקווניה) (ד"א, עמ' 349)
        bâ "אל תעשה" (מ"ס 250), BA* "לא!" בלשון בני-הלילית הקדומה, בקווניה, "לא אעשה" או "לא" (במובן "Do not"), בסינדארין: !baw "לא! אל תעשה!" (מלחמת אבני-היקר, עמ' 370-371)
        bêth "ביטוי, אמירה, מילה" (מ"ס, עמ' 427). peth בסינדארין (beth בריכוך) "מילה". המילה האדונאית bêth נגזרת מהבסיס האדונאי BITH (מ"ס, עמ' 416), וסביר שזה נגזר מהבסיס הקדום של בני-הלילית KWET* "לומר, לדבר", אותו שאלו אבות-האדאין מאחת משפות האבארי. (ידוע לנו שלפחות בשפה אחת של האבארי kw* מקורי התפתח ל-p, כך שמתקבל-על-הדעת שהיה גם ניב בו נוספה קוליות ל-p זו, מה שהביא ל-b תחילית). השווה למילה המאוחרת יותר, batta "פטפטן" בלשון-המערב (ווסטרון).
        khôr "שר" (כמו ב-Adûnakhôr, שר-המערב), לעומת הבסיס KHER "שלטון, ממשל, בעלות" (ד"א, עמ' 364), heru "שר" בקווניה.
        lâi "עם", lië (מ"ס, עמ' 435), כנראה מ-lai באחד מניבי האבארין (מלחמת אבני-היקר, עמ' 410).
        lôkhî "כפוף" (מ"ס, 247), הבסיס האלדאריני -lok "כפוף, מפותל" (נספח הסילמאריליאון).
        narû "איש" (מ"ס, 434), הבסיס NERE של בני-הלילית (מלחמת אבני-היקר, עמ' 393; אם כי לפי האטימולוגיות, הבסיס המקורי היה DER, ו-NÉR כצורה מיוחדת לקווניה - ר' ד"א, עמ' 354, 376).

ישנן דוגמאות נוספות שלא נרשמו. הדבר נותן תוקף לדברי פאראמיר שלא נכנסו לגרסה הסופית של שר-הטבעות: "כל לשונות-האדם בעולם, מקור להן משפת בני-לילית" (עמ' 159 במלחמת אבני-היקר, ועמ' 63 בעמי הארץ התיכונה. עם זאת, במקרה של אדונאית יש לקחת בחשבון השפעה עמוקה מלשון הגמדים, ולא רק מלשון בני-הלילית). למרות כל היסודות הרבים מלשון בני-הלילית, אדונאית נחשבת כשפה אנושית. למרות שהיתה זו לשון-העם, חשיבותה לא היתה רבה כמו זו של לשונות בני-הלילית. ניתן להשוות זאת לאירופה בימי-הביניים: לשונות-ההמון נחשבו לנחותות ביחד ללטינית, אף שאת זו ידעו מעטים בלבד. באקאלאבת כתוב ש"לכל שרי הנומנורים, מלבד שמותיהם שלהם [האדונאיים], היו גם שמות בלשון אלדארין", ובכל המדובר בחמישה-עשר המלכים הראשונים, ידועים רק שמותיהם בקווניה. אמת, נאמר על אלדאריאון, המלך השישה-עשר, שהעדיף את האדונאית על האלדארין, אך עצם העובדה שדבר זה מצויין, מעידה על כך שזו לא היתה הדעה המקובלת. למרות כל זאת, קרנה של האדונאית עתידה עוד לעלות, אך רק משום שכל הקשור לבני-הלילית עתיד להדחות.

אלפיים שנים לאחר תחילת העידן השני, בימי-מלכותו של טאר-קיריאטאן ויורשו טאר-אטאנאמיר, החלו הנומנורים לקנא בבני-הלילית על האלמוות הניתן להם. יחסי-הידידות שבין ואלינור ונומנור נתקררו. בעוד שבעבר חשיבותן של לשונות בני-הלילית היתה רבה מזו של האדונאית, עתה בימיו של טאר-אנקאלימון

היסטוריה חיצונית

מכלול הכתבים

Kadô Zigûrun zabathân unakkha...
...Êruhînim dubdam Ugru-dalad...
...Ar-Pharazônun azaggara Avalôiyada...
...Bârim an-Adûn yurahtam dâira sâibêth-mâ Êruvô
...azrîya du-phursâ akhâsada
...Anadûnê zîrân hikallaba...
...bawîba dulgî...
...balîk hazad an-Nimruzîr azûlada...
Agannâlô burôda nênud...
...zâira nênud...
...adûn izindi batân tâidô ayadda: îdô kâtha batîna lôkhî...
Êphalak îdôn Yôzâyan
Êphal êphalak îdôn hi-Akallabêth
"וכך / [ה]קוסם / מושפל / בא..."
"...[ה]ארוהיני [ילדי-ארו] / נפלו / תחת [ה]צל..."
"...אר-פאראזון / עשה מלחמה / בואלאר..."
"...שרי-[ה]מערב / שיברו / את הארץ / באישורו / של ארו..."
"...ימים / גועשים / נפלו לתהום..."
"...נומנור / [ה]אהובה / נפול נפלה..."
"...[ה]רוחות שחורות [היו]..." (מילולית "רוחות / שחורות")
"...ספינות / שבע / של אלנדיל / למזרח..."
"...צלמוות / כבד / עלינו..."
"...ארוכים [הם] / עלינו..."
"...המערב / ישרה / דרך / פעם / הלך / כעת / כל / [ה]דרכים / נתכופפו..."
"רחוקה / עכשיו [היא] / ארץ-[ה]מתת..."
"הרחק / רחוקה / עכשיו [היא] / הנופלת"

בנוסף, ישנן גם כמה קריאות*** שנתחברו בידי חברי ה-Nation Club "***":

!Bâ kitabdahê "אל תגע בי!" (***)
.Narîka 'nBâri 'nAdûn yanâkhim "הנשרים אדוני-המערב קרובים." (***)
!Urîd yakalubim "ההרים נתקמרים***!" (***)

המבנה של אדונאית

מבנה כללי

שמות-עצם

סיומות-יחס

שמות-תואר

תואר-הפועל

הבינוני

מילות-מספר

כינויי-גוף

הפועל

רשימת-מילים

***